תגית: הפתיחה ליבוא

צמיחה מוטת צריכה, נפרדנו מיעד נוסטלגי

לא סתם היא מוטת צריכה, הצמיחה בישראל. חלקה של הצריכה בתוצר הגיע ב-2019 ל-54%. הוא מסתובב באיזור הזה כבר שנים רבות. הרכיב הבא אחריו בהיקפו, הוא הייצוא שבשנה האחרונה תפש 29% מהתוצר. חייבים לומר, כי תרומתו האמיתית של הייצוא לצמיחה היא גדולה יותר, והגיעה ליותר מ-40% בעבר. היקפו בשקלים בתוצר המקומי הגולמי נאמד על ידי הכפלת ערכו בדולרים בשער החליפין הרשמי של השקל, והשקל, כידוע, מיוסף ב-30% ויותר.

שני אלה, הצריכה הפרטית והייצוא, במידה רבה מעצבים את התפתחות התוצר. היא לכאורה, לא הכי גרועה בהשוואה בינלאומית, אך לא מהסיבות שהיינו רוצים. משנת 2000 ואילך, עומד גידול התוצר הכמותי הממוצע על 3.2% לשנה. אך המספר המסכם מחביא בתוכו דרמה נסתרת. הצריכה הפרטית המשיכה לעלות גם בעשור האחרון – שיעור כמותי ממוצע של 3.6% לשנה, גידול ייצוא הסחורות והשירותים צנח לשיעור ממוצע של 2.4% לשנה.

אם מביטים בהתפתחות התמ"ג בישראל, מאז קום המדינה, רואים בבירור את הידרדרות התמונה הכלכלית. שיעור גידול כמותי שנתי של 10.8% בין 1950 ל-1960, 8.8% בעשור הבא, 5.3% בין 1970 ל-1980. 3.6%- משבר ייצוב המשק – בין 1980 ל-1990, חזרה ל-5.5% בין 1990 ל-2000. ומאז, אנחנו באיזור ה-3.2%. משבר עולמי? אולי גם התנהלות מקומית לא מוצלחת?

בתוך האטת הצמיחה הברורה, בולטת נסיגתו של ייצוא הסחורות והשירותים. גידול כמותי שנתי ממוצע של 23.5% בין 1950 ל-1960, זה לא קשה לצמוח מקרוב לאפס. 12.2% ו-9.0% בשני העשורים הבאים, 4.7% בין 1980 ל-1990. שוב 10.0% בעשור הבא, ומאז, גלישה למטה עד לגידול כמותי שנתי ממוצע של 2.4%  בין 2010 ל-2019.

הצריכה הפרטית, שהפכה עם הזמן להיות צריכה-מוטת-יבוא יורדת משיעור שנתי ממוצע של 9.8% בין 1950 ל-1960, לקצב כמותי שנתי ממוצע של כ-5% עד 6% בין 1970 ל-2000. ה-6% הם דווקא בעשור שבין 1990 ל-2000, עשור הפתיחה ליבוא, שבו הוזלו מוצרים רבים (רציתי לכתוב: סמרטוטים רבים). ב-19 השנים האחרונות, עומד גידול הצריכה על קצב שנתי ממוצע של 3% ויותר. 3.6% גידול בצריכה הפרטית בין 2010 ל-2019, לעומת 3.2% בתמ"ג. קצב צמיחה גבוה יותר בצריכה הפרטית מאשר בתמ"ג, מאז עשור שנות השמונים (5.7% לעומת 3.6%).

המצב היה מטריד פחות, אילו הייתה זו צריכה מייצור מקומי במידה רבה. אבל היבוא גדל בקצב שנתי ממוצע של 3.3% בין 2010 ל-2019. די דומה לגידול הצריכה הפרטית והתמ"ג,  לא במקרה. ומנגד, ייצוא הסחורות והשירותים מפגר אחר כל החבורה עם גידול שנתי של 2.4% באותו עשור. ייצוא הסחורות נמצא בירידה קלה (כ-2% לפחות) בין 2010 ל-2019. צמיחה מוטת ייצוא הייתה יעד נוסטלגי בישראל של פעם. הרבה פחות כך מאז שנת 2000. לגמרי לא כך מאז 2010.

***ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר***

קשה לחיות – קל להסביר

מכל סוגיות הגלובליזציה שניסיתי במשך השנים להסביר, פתיחת המשק ליבוא היא הקשה ביותר. קשה להסברה, אולי מפני קלות מציאתם של מודלים חלופיים למודל המרכזי. מודלים חלופיים כה רבים, איך מחילים עליהם הסבר פשוט אחד.

להמשיך לקרוא

יוקר המחיה עם כל דבר

"הפלסטינים הם לא הבעיה האמיתית של ישראל, אלא יוקר המחיה", כך אמר השר נפתלי בנט בדצמבר שעבר בדיונים על חוק המזון. ראה זאת השר לפיד, ומינה וועדה נוספת (אחרי טרכטנברג וקדמי) לחקר יוקר המחיה. הפעם, בראשות מנכ"לית האוצר, יעל אנדורן. אין כמו וועדה ממשלתית (ועוד וועדה) להבהרת מושגים. ובכל זאת, אוסיף כאן בקצרה את מסקנות הוועדה האישית (המופרטת) שלי.

להמשיך לקרוא

מנועי צמיחה? תזכירו לי

אין בו מנועי צמיחה, אמרו המבקרים על תקציב הממשלה ל-2014. מ-נועי צמיחה? תזכירו לי. כבר שנים שאין בכוחה של ממשלת ישראל ליזום מנועי צמיחה. כבר שנים שאין לכלכלני הממשלה בישראל מושג מהו הדבר הזה – "מנועי צמיחה".

ומי שלא ישב מימיו בדיון רציני על מנועי צמיחה, איך הוא ימליץ על מנועי צמיחה? איך הוא יאמין בכוחה של מדיניות קיינסיאנית, אם אין-לו-מושג-כמה-אין-לו-מושג. ועל כן ומשום כך, ניתוחיהם של כלכלני האוצר הם תמיד כל כך נחרצים. גזורו, הם אומרים, וגזורו הוא ההיפך הגמור ממשפטו של מי שהרתה וילדה את התינוק ההוא, או כל תינוק אחר.

להמשיך לקרוא

בורחים ממשרת שר הקלישאה

באלה המילים אפשר לסכם את הבריחה ממשרת שר האוצר בממשלה המוקמת. כבר שנים רבות שלא מכירים בישראל, ובמדינות מתועשות אחרות, בתורה ממשית לשליטה בכלכלה. את מקומה של תורה כזאת ממלאת קלישאה של תורת הכלכלה. ועובדה, גם אנשים שאינם כלכלנים בהכשרתם, או בניסיונם המקצועי, אינם מתנדבים למלא את תפקיד שר הקלישאה.

להמשיך לקרוא

מעשה בפקק אמבטיה

לפני כחצי שנה, ואולי יותר, גילינו פתאום שפקק האמבטיה כבר לא ממלא את תפקידו. לאחר עשר שנות שירות נאמן, הוא נשחק ואינו אוטם את פתח הניקוז. נכנסתי לטמבוריה בקניון וביקשתי פקק אמבטיה רגיל. אין פקק אמבטיה רגיל, אמר לי המוכר. נכון, פעם היו. שם בסל, יש מיליון סוגים של פקקים, תבחרי.

להמשיך לקרוא

זליגות קיינסיאניות

קיינס חוזר והוא רלוונטי מתמיד. קיינס חוזר והוא מעורר תהיות כתמיד. 80 שנות תהייה הן תמצית כתיבתו של קיינס. 80 שנות תהייה הן הביטוי הנאמן ביותר לגדולתו. קיינס, עצמו, בחן שוב ושוב את תקפות טענותיו. מעניין, עכשיו, לבדוק את טענתו העיקרית בתנאי משבר המאה ה-21.

להמשיך לקרוא