תגית: הסחר ישראל-סין

סחר החוץ עם סין. דרוש הסבר

זה התחיל ממבט על נתון אחד, אחרי כמה שנים של התרחקות. גירעון הסחר של ישראל עם סין (כולל הונג קונג) ב-2018. מדוע הונג קונג בפנים? כי ב-1997, היא עברה משלטון בריטי לפטרונות סין, לכן הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ממליצה להכלילה. ב-2018, הגירעון הכולל מגיע ל-33 מיליון דולר. אני זכרתי דווקא גירעון של 3 מיליארד דולר ב-2007. זה היה אז גרעון הסחר – יבוא פחות ייצוא, ללא יהלומים. במיליארדים.

ברור מכאן שיש איפה להסתבך, אם דווקא מתעקשים להבין. נתחיל ביצוא היהלומים – לבדוק איתו או בלעדיו? ענף היהלומים הוא ענף גדול יחסית בסחר החוץ של ישראל, ובעיקר, ענף שהיה גדול. כיום, הוא תופש כ-7.5% מיבוא הסחורות, וכ-12.6% מהייצוא. אך בימי ראשית התעשייה בשנות החמישים, הוא תפש כרבע ויותר מייצוא הסחורות, על כן נהגו להציג עיבודים שונים איתו ובלעדיו.

בעיבוד הנוכחי ענף היהלומים הופך לגמרי את התמונה. עודף ייצוא גדול של יהלומים בהונג קונג עוזר לקבל עודף יבוא קטן בסין הגדולה (כולל הונג קונג), למרות גירעון סחר משמעותי עם סין. מה מסביר את ייצוא היהלומים הענק למדינה זעירה? היותה של הונג קונג מרכז סחר איזורי, או אולי גם הלבנת הון במקום רחוק מן העין ומן הלב? ענף היהלומים ידוע כענף פחות מפוקח מאז ראשיתו. רק ככה הוא עובד, כי שום גורם מבחוץ אינו מסוגל להעריך בזמן קצר את שוויה של חבילת סחורה יהלומים שאינו מכיר.

מה שקורה בסחר החוץ בהונג קונג היא עובדה אחת שכדאי להבין. אך ישנה עוד עובדה אחת הדורשת הסבר: מאזן הסחר בין ישראל לסין (רק סין, בלי הונג קונג). נסתכל לרגע על גירעון הסחר בין ישראל לסין, ללא הונג קונג. הוא מסתכם ב-2.6 מיליארד דולר ב-2007, 3.1 מיליארד דולר ב-2011, ו-2.1 מיליארד דולר ב-2018. מוזר, הגירעון עם סין בדרך כלל צומח וצומח. אצלנו, בראשית החשיפה ליבוא שנת 1991, היה עודף ייצוא קטן של 23 מיליון דולר עם סין. די מהר, בעקבות החשיפה, הוא זינק לגירעון של 2.6 מיליארד דולר ב-2007. באיזור הזה הוא נעצר.

מי שחושב שככה נראה סחר עם סין, יתבדה מיד בהצצה על מאזן הסחר האמריקאי. ב-1985, נרשם בו עודף יבוא קטן של 6 מיליון דולר. בשנת 2018, הוא הפך לעודף יבוא של 419.5 מיליארד דולר. עודף יבוא, במיליארדים. הסינים יודעים לקדם סחר כשהם רוצים. ובסין, כידוע, הממשלה מעורבת בכל יוזמה.

איזון הסחר בין ישראל לסין מעיד כי מישהו בסין לא מעוניין בעודף ייצוא ניכר כלפי ישראל. אולי משום שהוא רוצה לשמור על פתיחות להזדמנויות אחרות. אולי משום שהוא מעוניין להיכנס להשקעות בישראל: השקעות בנמלים, במסילות רכבת, בכבישים. אפשר לראות את היזמות הסינית אצלנו – יזמות הדוקרת את עיני האמריקאים – כפרק בתיק יוזמת החגורה והדרך הסינית. האסטרטגיה הסינית לסלילת מעבר ישיר ממדינתם למערב. ואם מי מהקוראים רואה הסבר טוב מזה, הוא מוזמן להגיב כאן.

***ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר***