טרגדיה יוונית. חיוך עצוב

עוד סיבוב בסיפור התלאות היווני. שוב יוון מבקשת מהאיחוד האירופי אשראי בסך שמונה מיליארד דולר. שוב היא חוזרת על תחינתה למחוק חלק מחובה העצום. כתמורה, היא מוכנה לקבל על עצמה צעדי צנע נוספים.

להמשיך לקרוא

לפרק את הסדר הניאו-ליברלי

לפרק או לשבור, זו השאלה שעל הפרק עכשיו. את התודה על חידוד השאלה הזו אצלי, אני חייבת למאמר של יאניס וארופאקיס, שר האוצר לשעבר של יוון, שפורסם ב"דבר ראשון". וארופאקיס קורא שם לשבור. "יש צורך בהפיכה מהירה, בדומה לאלכסנדר מוקדון שחתך את הקשר הגורדי. אבל מי יניף את החרב?"

להמשיך לקרוא

קובלנתו של מעמד הביניים. מצע השמאל

רעש הבחירות בארה"ב, יחד עם המהומה השגרתית אצלנו, כיסו בשבוע שעבר על אחד מאירועי העשור החשובים ביותר. זה היה ביקורו של ברק אובמה ביוון ב-15 עד ה-16 לנובמבר. אובמה הכריז מראש כי יקרא בביקור "להפחתת חוב משמעותית" ליוון. הוא המשיך וקבע: "אני מאמין גדול בכך שכדי לקדם רפורמות משמעותיות, צריך להעניק תקווה לאנשים…קרן המטבע הבינלאומית אמרה כי הקלה בחוב קריטית כדי להציב את כלכלת יוון על נתיב חיוני ולהכין את חזרתה לשגשוג" (דהמרקר ה-15 לנובמבר).

להמשיך לקרוא

כבוד יווני, דפלציה, זילות המחיה

הנה ניתוחו הכלכלי המוסמך של ראש ממשלת יוון הטרי, אלכסיס ציפראס. "אנחנו נעבוד כדי שיוון ואזרחיה יקבלו בחזרה את כבודם האבוד…יוון משאירה מאחוריה צנע קטסטרופלי, היא משאירה מאחוריה פחד ואדנות, השפלה ויגון" (דהמארקר, ה-27.1).

להמשיך לקרוא

לונה פארק ביוון. תחושת בטן

שלוש חופשותיי ביוון,  בתשע השנים האחרונות, לוו בתחושת דכדוך שקלטתי בסביבה. דכדוך אינו משתנה מדיד, אבל אני מאמינה גדולה בתחושות בטן – גם תחושות בטן בכלכלה. אמונתי חוזקה, לפני שנים רבות, בקריאת ספרו של אבא לרנר אילוף הסוררת (עם עובד, 1975).

להמשיך לקרוא

החופש להשתגע. החופש לפרוש מהאירו

הם יכולים ללמד את עצמם להתנהג יפה. אבל השאלה, כמה זמן הם יצליחו להתנהג יפה אם לא בא להם. ועוד שאלה, אם "להתנהג יפה" נשמע אותו דבר בגרמנית וביוונית. כי אם לא, אין ליוונים ברירה אלא להכיר במגבלות השפה, ולפרוש מהאירו.

להמשיך לקרוא

על התיוונות ועל הבחירה להיות יווני

תהיה אשר תהיה הסיבה להדלקת הנרות בשמונת הימים הבאים – הכופרים אומרים שמקורה בחג אור אירופי-פגאני – לנו היא מזכירה את נצחוננו על היוונים ואת ההתייוונות שקדמה לו. במבט רחב יותר, היא מעוררת מחשבות על עידן גלובליזציה קדום, מהמאה השמינית לפנה"ס ואילך, שבו ממלכות ישראל ויהודה עברו מיד ליד: מהאשורים לבבלים, לפרסים, ליוונים, ולרומאים.

להמשיך לקרוא