תגית: המכסים של טראמפ

מיתון עולמי? עוד סיבוב של כלכלה פוליטית

אין זמן מתאים יותר לכלכלה פוליטית מאשר עכשיו. ערב בחירות בארה"ב ובגרמניה, ברקזיט בבריטניה, והתכתשויות שונות של סין עם העולם שמסביבה. כלכלה פוליטית אומר להיות מודע לכל הסיפורים. לקשר בין כל הכרזה של ראש ממשלה למה שעומד בפניו. כלכלה פוליטית אינה רק קשר סטטיסטי בין מספר קטן של משתנים.

אני מדגישה את הדברים האלה עכשיו, לאחר שבשבת נברתי קצת בנתונים ולא מצאתי סימני מיתון. אני מדגישה זאת עכשיו, לאחר שבשבוע שעבר, בפייסבוק, שיתפתי שני קטעי עיתונות המכריזים על מיתון. בדקתי, וזה לא מה שהנתונים מראים.

בארה"ב, המצב רחוק ממיתון. שיעור צמיחה של 2.1% (במונחים שנתיים, בניכוי עונתיות) ברבע השני של 2019 לעומת קודמו. צמיחה הנשענת על גידול בצריכה הפרטית ובהוצאות הממשלה. הייצוא מדשדש קצת, הייצור התעשייתי בנסיגה. אך, בשורה תחתונה, 2% בדומה לקצב בשנתיים האחרונות. שיעור אבטלה של 3.7% ביולי. אחזק את דבריי בפיסקה ממאמר עדכני של קרוגמן: "למען ההגינות יש לומר כי הכלכלה חזקה למדיי – דבר לא מפתיע במיוחד, בהתחשב בנכונות של המפלגה הרפובליקנית להתנהל בגירעון ענק כל עוד הדמוקרטים אינם מחזיקים בבית הלבן".

בגרמניה, התמונה יפה פחות: ירידת תוצר של 0.1% (במונחים שנתיים, בניכוי עונתיות) ברבע השני של 2019 לעומת קודמו. אך נסיגה כזו ברבעון אחד עוד לא מעידה על מיתון. המשק צמח בשני הרבעים הקודמים, לאחר שנסוג ב-0.1% ברבע האחרון של 2018. בסך הכל, ב-2018, הוא צמח ב-1.6% לעומת קודמתה. בגרמניה אמנם נצפית האטה כלשהי בקצב הצמיחה, אך שיעור האבטלה עומד בימים אלה על 3.1%.

אם זה המצב בנתונים היבשים, מדוע כותרות התקשורת צועקות אחרת. ראשית, הפוליטיקאים: הם לקראת שינוי. מרקל עומדת לסיים את תפקידה בתום תקופת שלטון ארוכה של 14 שנה, טראמפ במאבק על הקדנציה השנייה שלו. שניהם מעוניינים להמריץ את הכלכלה בימים אלה. על כן, עדיף להם לקטר קצת עכשיו, לגייס את התמיכה במדיניות מרחיבה, מאשר להיתקל בעוד רבעון לא-מוצלח. על כן מרקל מאשימה עכשיו את הברקזיט, ואת מלחמת הסחר בין סין לארה"ב, במקום לומר משהו על קליטת הפליטים שלה. על כן מרקל גם רומזת על הגדלת הוצאת ממשלה בקרוב.

כלכלה פוליטית אינה שייכת רק לנשיאי מדינה. כלכלה פוליטית היא גם המאבק על העוגה בין מגזרים שונים. וכאן, בולט מאד חלקם בשיח של המגזר הפיננסי והמגזר העסקי כולו. דוגמה טובה היא העיסוק המופרז בהיפוך התשואות, עניין פיננסי מובהק: התשואה באג"ח לטווח קצר עולה בימים אלה על התשואה לטוווח ארוך – האם בהכרח זה אומר מיתון?

יותר מזה, האנטי כלפי כל מה שטראמפ עושה עם סין. קשה לי לשפוט אם טראמפ פועל טוב או רע בנסיבות המורכבות שאיתן הוא מתמודד. קל לי לומר בכל זאת, שהוא עושה מה שקודמיו נמנעו מלעשות: הוא מנסה להגיב על התוקפנות והמניפולציה הסינית. הוא מנסה להחזיר את אמריקה "להיות גדולה שוב". האם הוא יצליח? אולי הוא יוביל את העולם למשבר נורא. נאמץ כאן משפט של קרוגמן, התואם למה שכתבתי בפייסבוק בימים האחרונים: "מלבד בעתות משבר, נשיאים פחות חשובים לכלכלה מכפי שרוב האנשים חושבים, ואף שהטראמפונומיקס נכשלה בקיום ההבטחות שלה, היא לא גרועה מספיק כדי ליצור נזק גדול".

כן, למרות הרעש והמהומה, צעדיו של טראמפ הם די זהירים. גם אם יבוא משבר עולמי עכשיו, הוא לא יבוא בעטיים, אלא בעקבות תהליך מתמשך של ערעור ההסכמה הכלכלית-פוליטית העולמית, מאז ראשית שנות השמונים.

***ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר***

 

קרוגמן תבין, הפעם אתה לא מבין

יש לי חיבה גדולה לפני הילד הטוב של חתן פרס נובל, פול קרוגמן. אני אוהבת את היושר והחדות של כתיבתו. אבל לפני קצת יותר משבועיים, גיליתי שלפעמים אני גם חולקת עליו. וזה דווקא בתחום המרכזי של מומחיותו – תחום הסחר והמימון הבין-לאומי.

להמשיך לקרוא

טראמפ, התקף עווית, איך לא

"יום אחד טראמפ מדבר בקשיחות על סחר…בהמשך הוא חושש שהוא ייראה חלש…ממש התקף עווית" מאבחן הכלכלן הנודע פול קרוגמן, בטורו האישי בניו יורק טיימס. עם זאת, קרוגמן מוסיף כי "סין היא באמת האיש הרע של הכלכלה העולמית".

להמשיך לקרוא

פייק ואיש האמת, דונלד טראמפ

שוב הוא ממחיש את רצינות כוונותיו. אמיתי אחד בתוך הפייק, דונלד טראמפ. סגנונו, אולי תאמרו, מחוספס במקצת, אך הוא צודק בטענתו כי הסחר הבין-לאומי הוא פייק אחד גדול. תיאוריה יפה ואמירות מתחסדות על פניו, שקר וכוחנות בתוכו. ומי, אם לא ארה"ב, היא ההוגה והמנהיגה של השיטה? אלא שלאחרונה תש כוחה, והיא מוצאת את עצמה בין הנפגעים.

להמשיך לקרוא