תגית: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

המדד ירד. אז מה

המדד ירד, הכריזו בטלוויזיה ערב חמישי. מדד אוגוסט צנח ב-0.3% לעומת יולי. סיבה למסיבה? לא ממש, אם כי התרגשות ברגע הראשון.

בדקתי בהתחלה מה היה בעידן האינפלציה הגבוהה – שנות השבעים-שמונים. שם, ירידת האינפלציה האחרונה הייתה ב-1977 (0.2%- בינואר), במדד שנתי של 42.5. מאז ועד ל-1992, המדד לא ירד. במארס 92 הוא ירד ב-0.4%. אגב, 1992 היא השנה בה עברו למדרגת מדד חד-ספרתי באזור ה-10% לשנה. כלומר, ירידת מדד היא משמעותית, כשהאינפלציה נמצאת בסביבת ה-10% לשנה ומטה.

ומה עכשיו? מדד שנתי של 5.2% בלבד ביולי, לפני המדד האחרון של 4.6% באוגוסט. נפילת אוגוסט מבטאת צניחת ענק (17.7%) במחירי הדלק. צניחה זו, המבטאת הפחתה במס הבלו, ירידת מחיר הדלק הבינלאומי וירידה זמנית בשער הדולר, תרמה לנפילת המדד 0.63%. כלומר, היא גדולה מנפילת המדד עצמו. שאר הירידות הן מזעריות וברובן גם עונתיות. מסקנה? אין סיבה לשמחה עכשיו, זו תופעה חד-פעמית שעוד לא אומרת דבר על מגמת האינפלציה.

מעניין לראות את סעיף הדיור, שכדרכו, תרם תרומה משמעותית להתייקרות. סעיף הדיור של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מסתמך על נתוני שכר הדירה. זאת, לגבי דירות שכורות, אך גם לגבי דירות בבעלות הדיירים. כל השיטה מורכבת מאד ומעלה תהיות לגבי עדכון הנתונים. קשה מאד להבין אותה לעומקה, אם לא נמצאים בתוך הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. על כן, אני לא מתעלפת עכשיו ממדדי הדיור הגבוהים. יתכן מאד, שהם משקפים פיגור במדידה, חייבים לחכות.

סעיף נוסף, שתרם להתייקרות החודש, יותר מהדיור אפילו, הוא סעיף החשמל. הוא תרם להתייקרות כמעט שתי עשיריות האחוז. זאת, לאחר שמחירי החשמל הועלו עקב התייקרות הפחם, שעדיין משמש לייצור כ-23% מהחשמל בישראל. ההתייקרות בחשמל אינה האחרונה השנה, כך הודיעה רשות החשמל האחראית על עדכון המחירים.

ומה לגבי כל השאר? כמה סעיפים עונתיים הוזלו החודש הזה. הם יתייקרו עכשיו לקראת ראש השנה, או אחרי החג. ואם אתם שואלים אותי, שום תפנית מהותית עוד לא קרתה במדד. אפשר לראות זאת בחנויות בהן אנחנו מבקרים. אנשים מתלוננים על התייקרות המזון, בעיקר המזון התעשייתי והמיובא. גם הקוסמטיקה וחומרי הניקוי לא נשארים במקומם, והם ימשיכו להתייקר. ובעיקר, אותו מנגנון של מחירים-שכר ימשיך לפעול כרגיל. הוא שרוי במצב רוח של אינפלציה. את זה בינתיים מוקם לשנות, על ידי ירידת מחירים אחת.

ועד לפה, התמונה היא של עליית ריבית רצופה, הולכת וגדלה מאז אפריל. התחלנו בריבית של 0.1%, ובהעלאה של 0.25%, הגענו להעלאה של 0.75%, ולריבית מוניטרית של 2%. הערכות הגופים הפיננסיים במשק מדברות על ריבית של 3.25% בראשית 2023. נקווה שזה בלבד יעזור לריסון האינפלציה.

 

****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר

כלכלה, מה יהיה? 'ניסוי מעבדה' כתשובה

לא, זה לא עניין שגרתי – ניסוי מעבדה בכלכלה. אך מה שעשינו בחצי השני של שבוע פסח, הוא הכי קרוב לזה שאפשר. עלינו לגליל, למקום הנופש שלנו זה יותר מארבעים שנה. לא סתם 'מקום נופש', כי אם מקום הנופש בפסח כל שנה. שלושה דורות אחוזי געגועים, אחרי דילוג של שנה. האמינו לי, קלטנו כל פרט שלא היה כמו קודם.

להמשיך לקרוא

דווקא חצילים, דווקא מגבונים – מה זה אומר

זה התחיל אצלי דווקא מרשימת הקניות השבועית, לא מבדיקה 'מדעית' של נתונים. ביקשתי מגבונים, והאיש שלי חזר מהמרכול עם חבילה בעטיפת ניילון לא נוחה, לא עם קופסה תקנית מקרטון. תבדוק בשבוע הבא במינימרקט, ביקשתי, הוא מחזיק במצרכים ברמה גבוהה יותר. בדק, וגם שם היו מגבונים רק באריזה עממית. ואז ביקשתי סלט חצילים עם טחינה – מה כבר ביקשתי, מזון ישראלי עממי. גם זה לא היה בשני המקומות, ובסך הכל, מתוך מבחר רשום של המון סוגי סלט חצילים, היו שם רק שניים-שלושה סוגים בלבד. הבנתי שזה לא סתם ככה, יש כאן מסר.

להמשיך לקרוא

כלכלת הדברים הקטנים – מישהו בודק נתונים?

התחלתי לחשוב על זה, בעקבות החסר שגיליתי בסלט חצילים בחנויות המזון. מאז התחלת הקורונה, הפסקתי לקנות את הסלט במעדנייה השכונתית. זו דווקא מעדנייה נקייה, אפילו מבריקה, המכינה את הסלטים בעצמה, ללא חומרים משמרים. היא, ללא ספק, הכי טובה בדרך כלל. אבל, עכשיו, לקנות סלט ממיכל משותף, לא לגמרי אטום נראה לי בעייתי. לכן עברתי לסלטים של החברות הגדולות, עם החומרים המשמרים, בחנויות המזון ההמוניות.

להמשיך לקרוא