הכנסה בסיסית, עולם-ללא-עבודה, עולם-ללא-מחסור – שלושה ביטויים נפוצים בתקופה האחרונה. ביטויים מטרידים, לא כל כך בגלל מה שבתוכם, אלא בגלל השימוש הלא דייקני.
הכנסה בסיסית
מרקסיזם, המאה העשרים ואחת
ביום ג' שעבר, בא לביתנו איש המנורות של קרל מרקס. לא קרל מרקס ההוא, מלפני מאה וחמישים שנה, קרל מרקס מחנות מוצרי התאורה הירושלמית. מסרנו להם לתיקון את המנורה שמעל שולחן האוכל. מנורה איראנית מקסימה, בת שלושה אהילים מתחרת מתכת עדינה.
תפסיקו לדבר, תתחילו לדבר
תפסיקו לדבר, אמרו לנו בקדימון לסרט הניאו-ליברלי. זה היה בשנות השמונים, עסקתי בתכנון וכלכלה במשרד התעשייה והמסחר.
הכנסה בסיסית. לחם ושעשועים
משאל העם הפך אותה לחשובה. כי אם היא לא חשובה, מדוע שכל כך הרבה אזרחים יזנחו את עיסוקיהם המועילים, וירוצו לקלפיות. זה מה שקרה אתמול, וההערכות הראשונות מראות כי התוכנית להכנסה בסיסית (BASIC INCOME) בשווייץ נדחתה ברוב גדול של 77% מהמצביעים.
