אמריקה כבר לא שרה

ימים מוזרים אלה של תהייה על ארה"ב וכוחה, ארה"ב וכוונותיה, הקפיצו לראשי את שירו הידוע של וולט ויטמן "אני שומע את אמריקה שרה". השיר פורסם לראשונה ב-1860, שנה לפני פרוץ מלחמת האזרחים האמריקאית.

להמשיך לקרוא

טראמפ, התקף עווית, איך לא

"יום אחד טראמפ מדבר בקשיחות על סחר…בהמשך הוא חושש שהוא ייראה חלש…ממש התקף עווית" מאבחן הכלכלן הנודע פול קרוגמן, בטורו האישי בניו יורק טיימס. עם זאת, קרוגמן מוסיף כי "סין היא באמת האיש הרע של הכלכלה העולמית".

להמשיך לקרוא

פייק ואיש האמת, דונלד טראמפ

שוב הוא ממחיש את רצינות כוונותיו. אמיתי אחד בתוך הפייק, דונלד טראמפ. סגנונו, אולי תאמרו, מחוספס במקצת, אך הוא צודק בטענתו כי הסחר הבין-לאומי הוא פייק אחד גדול. תיאוריה יפה ואמירות מתחסדות על פניו, שקר וכוחנות בתוכו. ומי, אם לא ארה"ב, היא ההוגה והמנהיגה של השיטה? אלא שלאחרונה תש כוחה, והיא מוצאת את עצמה בין הנפגעים.

להמשיך לקרוא

גלגוליו של מיסטר קלין. הגלובלי

אחד ממנהגיי – המוזרים, אני מודה – הוא קריאת החומר העיוני שעל גבי אריזות המוצרים הביתיים. הבוקר, תוך כדי טעינת אבקת הכביסה למכונה, תהיתי שוב מדוע היא נמכרת לנו בשקית ניילון מעוכה, ולא באריזת קרטון נוחה כמו במדינות המתוקנות.

להמשיך לקרוא

מה שהיה הוא שיהיה. אל תשגו בחזונות

יש כאלה הרואים בחלומם חופי זהב ללא זיהום. אחרים, מפנטזים על הסכם שלום עולמי. כלכלנים יבשים, כמוני, מעלים בדימיונם משטחים לבנים אין-סופיים עמוסי סימנים שחורים קטנים.

להמשיך לקרוא

מה, העולם הכלכלי השתגע

סימפטום בולט לשגעונו הוא האי-בהירות השוררת סביב המטבעות הוירטואליים. השימוש במטבעות אלה, ותהייתם של אנשים על הלגיטימיות שלהם, מעידים על התערערות מושגי הכלכלה המסורתיים.

להמשיך לקרוא

הכי מדעי: יידע אישי בכלכלה

אמיתות כאלה תמיד קופצות לעין בעיתות דמדומים מקצועיים. כמו העת הזאת, עת שקיעתה של הגלובליזציה ללא-גבולות. שקיעה? כן, שקיעה רשמית שהוכרזה ב-14 ליולי בגרדיאן הבריטי. זאת, במאמרו של העיתונאי האמריקאי, ניקיל סאבאל: "גלובליזציה: עלייתו ונפילתו של רעיון שסחף את העולם."

להמשיך לקרוא