לפרק את הסדר הניאו-ליברלי: מאיפה אתם?

לא מתפעלת מהבוטות של טראמפ, וגם לא מכוחנותו המיותרת. די חוששת מצעדי הדה-רגולציה בשוק ההון, שעליהם הכריז בשבוע שעבר, ומנחפזותו בכלל. עם זאת, אני מזדהה עם כמה מתחושותיו. בעיקר, עם הסתיגותו מפתיחות בין-לאומית מופרזת.

להמשיך לקרוא

לפרק את הסדר הניאו-ליברלי: לחשוב 2027

לחשוב 2027. שלא נשאיר אדמה חרוכה לקראתה. נצייר בדמיוננו תמונה טובה של העשור הבא. לחשוב 2027. שלא נלך אחר מקסם השווא של מהפיכה ברגע. לא ניתקע ב"אי אפשר לשנות" בשנים הבאות.

להמשיך לקרוא

פנמה, מה, לא תשתעממו

שנים-עשר ראשי מדינה ועוד מאות פוליטיקאים נמנים על לקוחות מוסאק פונסקה, משרד הייעוץ למקלטי מס מפנמה. רוב הלקוחות באים ממקומות אקזוטיים כגון סין, אוקראינה, רוסיה, איסלנד. רק האחרון ברשימה בא מחזית הקידמה: בריטניה, ראש הממשלה, דייויד קמרון.

להמשיך לקרוא

ימונה משורר חצר לייעוץ אסטרטגי

ביקור בבית ביאליק, בשבת לפני הצהרים, הזכיר לי את המושג "משורר לאומי". חיים נחמן ביאליק הוכתר למשוררנו הלאומי לפני קום המדינה. ולמרבה האבסורד, דווקא לאחר קום המדינה, פוצלה כהונתו הרמה לשניים: נתן אלתרמן, משוררה של תנועת העבודה, ואורי-צבי גרינברג, משורר החוגים הלאומיים. לא ייפלא, אפוא,שהשליחות החשובה הזו נגוזה מאוחר יותר.

להמשיך לקרוא

נסביר זאת דרך המיונז הבלגי

כמו בכל מקרה של עודף אמביציה, התעקשותי להסביר מהי גלובליזציה לפעמים הורגת את ההסבר את המסבירה ואת המוסברים. שטיפת מוח של שלושים שנה הצליחה להחדיר למוחם של אנשים את הקביעה כי יש רק סוג גלובליזציה אחד, והוא גלובליזציה מלאה. או נידח-מפגר-מנותק או מרכזי-מתקדם-מחובר, אין אמצע.

להמשיך לקרוא

דפלציה, גלובליזציה, לאומיזציה

"מחירים יורדים, דאגה עולה". כך, בכותרת לא-מדעית, סיכמו בניו-יורק טיימס הבינלאומי את התחושה שהשתררה בגוש האירו עם פרסום מדד דצמבר בשבוע שעבר. שיעורה הממוצע של ירידת המחירים בגוש האירו, מדצמבר לפני שנה לדצמבר השנה, הוא 0.2%. זו ירידת המחירים הראשונה בחישוב שנתי מאז 2009, השנה שלאחר פרוץ המשבר הפיננסי.

להמשיך לקרוא

רק אל תגידו הלאמה

אנחנו רוצים להישמע אמר שר הכלכלה של צרפת, כשהמאבק על מכירת נתח מאלסטום למשקיע זר התלהט. זה היה בראשית מאי, והמועמדת הראשית לשידוך הייתה ג'נרל אלקטריק האמריקאית.

ממשלת צרפת הציגה תנאים משלה למימוש העיסקה. זאת, למרות שבאופן פורמלי לא  הייתה לה שום זכות להתערב. אלסטום היא חברת ענק רב-לאומית בהגדרתה, אך לאומית לתחושתם של צרפתים רבים. היא נוסדה בצרפת, הנהלתה יושבת בצרפת, ורוב מניותיה מוחזקות בידי צרפתים. את הצרפתיות הזו מנסה ממשלת צרפת לשמר. זאת מתוך שיקול אסטרטגי רחב, וגם כביטוי לגאווה לאומית.

להמשיך לקרוא