ביום כריסטמס, בעיצומה של מוטציית קורונה חדשה, נחתם הסכם הברקזיט, לאחר ארבע וחצי שנות משא ומתן. זאת, תוך הבטחה, כי מומחים בכל רחבי אירופה יסרקו בהמשך את 1,246 עמודיו. ההסכם ייכנס לתוקף ב-1 לינואר 2021. פגישת הסיכום האחרונה לוותה בלעיסת שוקולדים, וחבישת מצנפת חג על ידי אחד הנציגים.
כבר כמעט שכחתי את הברקזיט המתקרב, עד שראיתי את התמונה ב'גרדיאן' הבריטי. תמונת חתול בכלוב נשיאה, ומתחתיה הכותרת: חיות מחמד יצטרכו ניירת לנסיעה לאיחוד האירופי ולצפון אירלנד. עד כה, הם נדרשו רק לדרכון. עכשיו, 21 יום לפני נסיעה, הם ייאלצו להתחסן בפני כלבת ועוד נגעים. כן, מגבלת המעבר לבריטניה על עובדים זרים, תעלה לבריטים בסוג של סגר על חיות המחמד שלהם.
נצחונו של בוריס ג'ונסון בבחירות בבריטניה אינו מוטל בספק. 365 מושבים לשמרנים, 202 מושבים ללייבור. 43.6% לעומת 32.1%. עלייה צנועה – 1.2%- מהבחירות הקודמות למפלגה השמרנית, נפילה של ממש – 7.9% לג'רמי קורבין. גידול ניכר – 4.2% לדמוקרטים הליברליים, והשאר, מפוזר בין המפלגות.
שבת לפנות ערב, סיבוב רגלי בטיילת השכונתית. ישר בהתחלה, בקצה הדרומי-מזרחי, נפלה עיני על עמוד החצב הראשון. קטן, סגור, נמוך, נראה כמי שבקע מהאדמה באותו יום. לידו, גיליתי עוד שני עמודים אחים, זה הכל. נזכרתי, שבפייסבוק ב-20 ליולי, חזיתי פריחת חצבים קרובה. אותו יום מעונן ולח, יום אופייני לגאות הנילוס, והנה, החצבים כבר פה.
היא נעלה נעליים מנומרות לביקור אצל המלכה, זה ייגמר בבכי. כך אמרו זו לזו שלוש גבירות אנגליות אופייניות בעת שתיית תה אופיינית לכבוד מינוי תרזה מיי לראש ממשלה. מסורת של מאות שנות שלטון בריטי לא מכזיבה. אני, נכדת השטייטל, טעיתי. נעלי נמר נגד התרגשות, אמרתי וכתבתי. נעלי נמר למען טיפת קלילות. היא בת של כומר, הוספתי, אשת מחויבות מוסרית וערכית.
הבה ונמחיש עד כמה הוא נהיה לא-הגיוני. חיפשתי את תאריך דחייתו האחרונה של הברקזיט לסוף אוקטובר 2019. כמה סיבובי גוגל עד שמצאתי: ה-11 לאפריל, רק לפני ארבעה ימים. חודש ניסן, חודש הדחייה, הוא חודש חג חירותנו. השוואת המשותף בין שני המועדים היא על-כן בלתי נמנעת.
הוא נולד בייסורים, ב-2012, הגרקזיט היווני. בעיצומן של עסקות חילוץ פיננסי אימתניות, נבחר אלקסיס ציפראס לראש האופוזיציה במדינה. כמה מעמיתיו החלו לחלום לצדו על הגרקזיט – גריק אקזיט – עזיבת מטבע האירו, וחזרה לדרכמה היוונית.
שיעור האבטלה בגרמניה בדצמבר האחרון הגיע ל-3.3%. האינפלציה עומדת על 1.7% לשנה, והשכר עולה. האח-הידד, נתוני יסוד חלומיים, ואם הכל כל-כך טוב, על מה יש לנו לדבר.
לא נגד קורבין, ובטח לא נגד הלייבור בריטי. אל תבקשו חיים קלים, נסו להבין מסר קצת מורכב. בראשית 2018, לא מתחייבת על התאריך, בא קורבין בהצעה לאיחוד מכסים בברקזיט. אני בטוחה של-90% ויותר מהקוראים כאן, אין מושג מה האיש הזה רוצה.
אילו חייתי בבריטניה, אני מניחה שהייתי חברת לייבור נאמנה עכשיו. זה לא מסיר את ספקותיי כלפי מדיניותו הכלכלית של ג'רמי קורבין. מדוע אני מתעקשת כל כך להבין את תפישתו? משום שנדמה לי שהברקזיט לא זוכה למקום הציבורי הראוי לו בישראל. פרישת בריטניה מהאיחוד האירופי, ללא הסכם, תחולל באירופה משבר גדול. משבר ועוד משבר, קריסת המודל הכלכלי העולמי הנוכחי הולכת וקרבה.
עידן השוק החופשי 