תגית: בנק ישראל

תכנון כלכלי – השיטה שמתחילה בהתחלה

מה, זה לא ברור שכל שיטה, אם היא שיטה, היא לא יכולה להתחיל מהסוף?

ניקח, לדוגמא, עניין אקטואלי אחד – רווחי הפקת הגז בישראל. הגיוני לחשוב, שהשאלה "למה לנו גז מכאן" נשאלה עוד בטרם התחילו חיפושי הגז במים הטריטוריאליים של ישראל. הרי  החיפושים נעשו בברכת ממשלת ישראל, ובהסכם חתום עמה. הרי הם נעשו בקרקע השייכת למדינה. הגדרה של יעד נראית מובנת מאליה במצב כזה. הגדרת היעד היא צעד ראשון לכל תכנון כלכלי. אבל לא, אין תכנון כלכלי בישראל. ההחלטה על הפקת הגז התחילה ישר במכרז לבחירת החברות שיחפשו.

להמשיך לקרוא

אין תשובות קסם בכלכלה

כשם שאין אהבות שמחות. לא חשוב אם זו תשובה מימין, או תשובה משמאל. תשובה כלכלית חייבת להכיל בתוכו מנה גדושה של פיכחון. ופיכחון הוא משבית שמחות (אהבות) ידוע.

בחודשים האחרונים מתנהל בתקשורת העולמית ובתקשורת המקומית דיון שרוב הציבור (וגם לא מעטים מהמתדיינים בו) אינם ערים לכל דקויותיו. נקרא לו בשמו: מדיניות תקציבית לעומת מדיניות מוניטרית בעת שפל. זה שהמתדיינים לא תמיד יודעים על מה הם מדברים, לא אומר שאין להם דעה. זה גם לא אומר שתרומתם לדיון אינה משרתת אינטרסים סמויים. העובדה היא שעל רקע המחלוקת – מדיניות פיסקלית לעומת מדיניות מוניטרית – ניטש עכשיו קרב עז על כל תפקיד בכיר שמתפנה בתחום הרגולציה הפיננסית בעולם ובישראל. די להזכיר את המאבק סביב מינוי מחליפו של ברננקי בארה"ב.

להמשיך לקרוא

הסיפור המוזר של (אי) הדפסת כסף

מזוויתי האישית, ומה מעניין יותר מהזווית האישית, הסיפור מתחיל בתגובות על הפוסטים שכתבתי על תוכנית ייצוב המשק. לא התכוונתי לעסוק בהיבט המוניטרי של התוכנית. התרכזתי בנושאים שאני מכירה מקרוב. אבל הכסף, כהרגלו, איכשהו התגנב, גם בגלל הדרישה להדפסת כסף הנשמעת בשבועות האחרונים. הגבתי חלקית בשבוע שעבר, אבל נדמה לי  שנדרשת הבהרה נוספת.

להמשיך לקרוא

בשם הספקות, בשם החיים בכלכלה

סיכום כהונתו של בן ברננקי, בהרלד טריביון מה-25-24 לאוגוסט, מביא את הסיפור הבא. ברננקי הביישן זכה בתפקידו בעקבות פגישה עם ג'ורג' בוש, שבה ענה על שאלות הנשיא באופן הזה: "אנחנו לא באמת יודעים, אבל, הנה, באופן זה אני חושב על הסוגייה". שמונה שנים מאוחר יותר נגידותו של ברננקי מסוכמת בכותרת הבאה: "נגיד 'פד' נועז, מחושל על ידי המשבר".

ברננקי, העומד לפרוש בראשית השנה הבאה, ללא-ספק מילא את תפקידו בכבוד. הפרופסור לכלכלה, שטיפח באקדמיה מודלים מקצועיים חד-משמעיים, לא היסס לשנות את תפישותיו במהלך המשבר. תגובתו הנבונה והפרגמטית סייעה לארה"ב לרדת משיעור אבטלה של 10% בסוף 2009 לשיעור אבטלה של כ-7.5% בחודשים האחרונים.

להמשיך לקרוא

תוכנית ייצוב המשק – סיפור אחד

איך זה קרה? שואלים אותי לעתים קרובות. איך זה שכו-לם קיבלו את תוכנית ייצוב המשק מבלי להסתייג. ובכן, השלב הראשון של התוכנית באמת הושתת על הסכמה רחבה.   הסכמה בין הממשלה להסתדרות ולמעסיקים בישראל. הסכמה בין שלושת המשרדים הכלכליים הראשיים של אותה תקופה: בנק ישראל, משרד האוצר, משרד התעשייה והמסחר. חילוקי הדעות התגלעו לאחר מכן, כשהתוכנית נדבקה לקוויה ההתחלתיים, ולא  התאימה את עצמה לתנאים שהשתנו.

להמשיך לקרוא

שיטה מושלמת למינוי נגיד לא מושלם

גם עכשיו, אחרי שזה קורה כבר בפעם השנייה, ניתן להתרשם שלפיד ונתניהו לא ממש קולטים מאיפה זה נחת עליהם. נתניהו שותק, לפיד מגיב בבדיחה תפלה. כאילו שבחירת נגיד היא רק סיפור אישי. כאילו שכל דבר אפשר לפתור בעזרת שימוע.  עד לרגע זה לא הובהר בדיוק במה פרנקל וליידרמן מואשמים. והם לא הבכירים היחידים שחטפו בשבועות האחרונים, מנכ"לית הבורסה והיו"ר שלה גם הם נדחפו להתפטרות משפילה.

מה שכנראה אומר שלכל הסיפור הזה יש רקע כלכלי ענייני: מאבק על המדיניות המוניטרית, ועל אופי הבורסה בישראל. ובמאבק, כמו במאבק, מנסים לדחוף מועמדים שיקדמו אינטרסים מסוימים, ולבלום מועמדים המפריעים לקידום אותם אינטרסים. ואגב, הערכת מדיניותם הצפויה של מתמודדים על תפקיד אינה בהכרח תחזית מדעית. היא מתבססת על מעשיהם ועל התבטאויותיהם בעבר. אך, לעתים קרובות, העבר אינו מכתיב את העתיד. והמועמדים, עצמם, אינם יכולים לצפות מראש איך יגיבו על אירועים שלא התנסו בהם.

להמשיך לקרוא

בורחים ממשרת שר הקלישאה

באלה המילים אפשר לסכם את הבריחה ממשרת שר האוצר בממשלה המוקמת. כבר שנים רבות שלא מכירים בישראל, ובמדינות מתועשות אחרות, בתורה ממשית לשליטה בכלכלה. את מקומה של תורה כזאת ממלאת קלישאה של תורת הכלכלה. ועובדה, גם אנשים שאינם כלכלנים בהכשרתם, או בניסיונם המקצועי, אינם מתנדבים למלא את תפקיד שר הקלישאה.

להמשיך לקרוא