תגית: אינפלציה

ריבית ריאלית שלילית – זה הגיוני?

מהי ריבית? חשבתי פתאום לעצמי. אנחנו כותבים על ריבית בוקר וערב, האם הגדרנו מהי ריבית? נכנסתי לכל ספרי המבוא לכלכלה שאני מכירה. כולם כמובן עוסקים הרבה בריבית, אף לא אחד מהם מגדיר מהי ריבית. מעניין, אמרתי לעצמי. עד שנתקלתי בסמואלסון (בסט סלר עתיק יומין של פול א. סמואלסון), שכדרכו לא מסוגל לטייח דבר. סמואלסון כותב כי ריבית היא גמול ההון, כפי ששכר הוא גמול העבודה.

אך סמואלסון גם מרחיב, ומספר כי אריסטו אמר כי אין זה הוגן לגבות ריבית בעד מלווה כסף. גם בימי הביניים זו הייתה המוסכמה: החוק הכנסייתי אסר על נטילת ריבית. על כן, אנו יודעים כי מלווי הכספים לכל שליטי אירופה ולאזרחים הקטנים היו אחינו היהודים. הריבית אסורה גם על האסלאם גם על היהדות, גם על הבודהיזם גם על ההינדואיזם. אם כי יש עדויות על תשלום ריבית בבבל, אלפיים שנה לפני הספירה. על כן, במקום אחר, סמואלסון מרחיב וטוען כי תשלום ריבית הוא תמורה על פריון ההון, ומחיר הקדמת הרכישה כשלרוכש אין מזומן ברשותו.

סמואלסון אף מתייחס לאפס ריבית: "שער ריבית של אפס דומה במקצת לאפס המוחלט שבתורת החום. אמנם נוכל להתקרב אליו, אבל לא להשיגו ממש… הווי אומר, הריבית, כתופעת יסוד של כל משק לא תיעלם בעולם כלכלי אידיאלי". אם כי, סמואלסון מזכיר כי בשנת 1932, זמן המשבר הכלכלי הגדול, הייתה בארה"ב ריבית אפסית ואף שלילית.

איך, אם כך, אנו מסבירים את הריבית הריאלית השלילית אצלנו, ובכל העולם המתועש. זו תופעה המסתמנת במספר בנקים מרכזיים בשנים האחרונות. החשוב ביניהם הוא הבנק האירופי המרכזי, וכן, בדנמרק, יפן, שוודיה ושווייץ. בכל אלה, הריבית הנומינלית עד לאחרונה הייתה שלילית. אצלנו עכשיו – כשריבית בנק ישראל היא 1.25% והאינפלציה 4.2% – הריבית הריאלית (נומינלית בניכוי אינפלציה) היא שלילית. כך גם בארה"ב עם ריבית נומינלית של 2.25-2.5 אחוזים, ואינפלציה של 9.1%.

האם הגיוני להישאר ככה עם ריבית ריאלית שלילית, כלומר, לקבל בונוס כשאתה לווה ממישהו כסף? נראה שלא, על פי כללי המשחק המקובלים. אם כן, כל ההתלבטות אם להעלות ריבית, ובאיזה קצב ברגעים אלה היא סוג של הצגה. ברור לגמרי, שבעולם די מקובל לראות בריבית מחיר של כסף. יש, לפחות, להשוות את הריבית לשיעור האינפלציה. אחרת, מתקבלת בועת בורסה, התופחת לממדים לא סבירים ולא הגיוניים. מתקבלת אנומליה במחירי הדיור, ובמחירי נכסים אחרים, כפי שאנחנו רואים בישראל ובארה"ב כבר במשך מספר שנים.

האם התפתחות כזו של אנומליה ב'שוק הכסף' לא צריכה לקבל את התגובה המיידית לה? האם לתת לבורסה לתפוח, כאשר משום-מה הכלכלה הריאלית די רדומה? נדמה לי שהתשובה ברורה, ואין מה להתלבט. יחד עם זאת, זה המצב כבר תקופה די ארוכה, כל שינוי מהיר מדי, או עוצמתי מדי, עלול לגרום למשבר בבורסה או בסביבתה. בעיה. אם כן, חברים, בפעם הבאה, אל תחזרו על השטות של ריבית ריאלית שלילית. היא, באורח פלא, מועילה למי שתמיד מרוויח מכל דבר. כל השאר, יושבים ואוכלים את עצמם על מחיר הון לא הגיוני.

****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר****

איך מתחילה אינפלציה. איך היא נגמרת

זה אולי ייראה לכם מנג'ס, אבל אני מאמינה שאי אפשר להבין כלכלה בלי זה – בלי מעקב פרטני אחר הנתונים. ובכן, מתברר כבר ממבט ראשון, שמה שקרוי האינפלציה של שנות השמונים היא בעצם האינפלציה של שנות הששים, ואולי גם של שנות החמישים – האינפלציה מאז קום המדינה ועד היום. כי עליות מדד של 2% ו-3% היו בעצם רק פעמיים כל התקופה, ב-1959–1960, וב-1967-68. שאר הזמן, עליות המחירים גבוהות יותר. זאת, משום שלא הפנו לשם תשומת לב. לא התמקדו באינפלציה, אלא בהקמת תשתיות ומבנים למען העולים החדשים.

להמשיך לקרוא

כן, אינפלציה. מה עושים עכשיו

כבר זמן רב שאני מאיימת באינפלציה. אני גם מבינה את אלה שכועסים עליי. אך אני יודעת שקל יותר, הרבה יותר, לטפל באינפלציה עכשיו, כשהיא נמוכה יחסית, מאשר כשהיא תעלה לרמה דו-ספרתית. וזה יקרה, אם היא לא תטופל.

להמשיך לקרוא

סימני צניחה. בקניוננו

בימים שהייתי עיתונאית כלכלית, אימצתי לעצמי מנהג אחד קבוע. כל תחילת עונה, הייתי נוסעת לדיזנגוף תל אביב ומשקיפה על חלונות הראווה של חנות נעלי היבוא הידועה. חלון ראשי עמוס, מלא דגמים חדשים, חלון צדדי מלא נעליים מהשנה שעברה במכירה – מצבנו טוב. חלון ראשי דל, חלון צדדי כמעט ריק – מצבנו מעורר דאגה. כמובן שהסתכלתי גם על נתוני התמ"ג, אבל כל מי שמכיר את התמ"ג בישראל יודע שהוא מאד מתנדנד מרבעון לרבעון. אז מה אמין יותר? וודאי שחלון הנעליים של החנות המפורסמת.

להמשיך לקרוא

יאיר לפיד, זה לנאום הבא שלך

יאיר לפיד, אני מאחלת לך הצלחה. הקשבתי אתמול לנאומך הראשון כראש ממשלה. הוא היה אינטליגנטי, כצפוי, והוא היה חסר: לא דיברת כמעט על הכלכלה. ולמרבה הפלא, זה התחום הכי מציק לרוב הישראלים. לא איראן, מה לעשות, גם אם זה נראה לך לא הגיוני.

להמשיך לקרוא

אינפלציית ביקוש, אינפלציית היצע – מה זה משנה

כשאתם רואים היום את הדיונים על הכלכלה האמריקאית, אתם חושבים שזה נורא רציני. וזה אכן רציני בהיבט אחד: סוג המדיניות שבוחרים בעקבות הדיון. באינפלציית ביקוש מטפלים לכאורה יותר בעזרת כיווץ תקציב הממשלה, באינפלציית היצע מטפלים לכאורה יותר בעזרת העלאת ריבית והקטנת כמות הכסף. זה הרבה פחות רציני בהיבט המהותי, בהיבט של הבחנה בין אינפלציית ביקוש לאינפלציית היצע.

להמשיך לקרוא

עוד הסתכלות על אינפלציה. מה שהזיכרון עושה לבן אדם

בשבוע שעבר, ובהזדמנות קודמת, הבעתי את ספקותיי לגבי התיזה של הרס מכוון במגזר היצרני – ובמיוחד הקיבוצי והמושבי – בתוכנית ייצוב המשק של 1985. זה היה בעקבות קריאה בספרו של מיכאל ברונו על התוכנית, שבו הוא מכחיש כל כוונה כזו. נזכרתי גם בפגישה של הנהלת משרדי, משרד התעשייה והמסחר, עם הנהלת בנק ישראל בראשות ברונו. היא התקיימה ביזמתם ב-1988, בעקבות דו"חות שפרסמנו מראשית 1987 על משבר התעשייה. ברונו היה אמפתי לעמדתנו.

להמשיך לקרוא

סטגפלציה? – תגידו קודם מה זה

 תהיה אינפלציה? יהיה מיתון? אני מתה על הניתוחים האלה, כמו שאני מתה על ניתוחי אינפלציית ביקוש-אינפלציית היצע. מדוע? משום שזה לעתים קרובות מתחיל באינפלציית היצע – משהו מתייקר, ואז מחלחל לכל השאר, ואז הופך גם לאינפלציית ביקוש, כי חלק מהצרכנים איכשהו מתעשרים מהאינפלציה וקונים יותר, ואז שוב אינפלציית היצע כי חייבים להעלות מחירים מתישהו, וכן הלאה. על כן תלוי באיזה רגע אתם בודקים את זה, תמיד אפשר לקשקש.

להמשיך לקרוא

בנט, ליברמן – הקשיבו לנהגי המוניות

הקשיבו להם, משום שהם מחוברים לחיים. יום אחד, בשבוע שעבר, נסעתי פעמיים ממבשרת לעיר וחזרה.

להמשיך לקרוא

ריבית ריאלית שלילית, מי מרוויח מי מפסיד

בנק ישראל העלה את הרבית המוניטרית ל-0.75%. זאת, כאשר האינפלציה במדידת אפריל הגיעה ל-4.0% לשנה. בארה"ב, המצב עוד חמור יותר: אינפלציה שנתית באפריל – 8.3%, ריבית מוניטרית – 0.75% עד 1.0%. העלאת הרבית האחרונה אצלנו הייתה ב-0.4%. בארה"ב, היא הייתה ב-0.5%. אלה מנות הרבית הנהוגות עכשיו אצל הבנקים המרכזיים. זה אומר, עוד שמונה הורדות ריבית בישראל עד לריבית ריאלית של אפס, ובארה"ב, עוד חמש עשרה הורדת ריבית בלבד.

האם להיכנס להיסטריה עכשיו? או אולי עדיף  פשוט להמתין בשקט ולראות מה קורה. הריבית הריאלית השלילית מתקיימת כבר שנים רבות, עם זאת, היא לא הריבית הנגבית מאיתנו על ידי הבנקים. הם, כמובן, גובים ריבית ריאלית חיובית. ריבית משכנתא צמודה היום מגיע ל-2% ויותר. זה אומר, אינפלציה של 4% לשנה פלוס 2% ריבית. זה אומר תשלום של 6% לשנה ויותר על משכנתא. ריבית האוברדרפט מגיעה לכ-10% ויותר לשנה. כלומר, לא לדאוג, הבנקים לא מפסידים מהריבית הריאלית השלילית.

להמשיך לקרוא