היא אמנם קיבלה את לוח נסיעותיו הקרובות של ראש הממשלה, אך היא לא יודעת מה יש לה לחפש באירופה. היא כאן, עדיין גבוהה (5.4% בינואר האחרון, לעומת מקבילו אשתקד) בדיוק כמו באיחוד האירופי באותו חודש. היא נמוכה מזו שבארה"ב (6.4% בינואר). אז מבחינת האינפלציה עדיף להישאר בארץ. ובפרט, שמדד ארה"ב האחרון הוא הנמוך ביותר מאז אוקטובר 2021.
"שיעור האינפלציה ב-2022 צפוי לעמוד על 1.6%, בדומה לתחזית הקודמת…הריבית המוניטרית צפויה לעמוד על 0.25-0.10 בעוד שנה". כך נכתב בתחזית המקרו-כלכלית של חטיבת המחקר בבנק ישראל ב-3.1.2022. בפועל, שיעור האינפלציה הגיע ל-5.3% בין דצמבר 2021 לדצמבר 2022. הריבית המוניטרית טיפסה ל-3.75% בראשית ינואר 2023, וצפויה לפחות היום לטפס עוד. לא מצאתי דו"ח דומה במשרד האוצר. רק ביולי 2022 פרסמה הכלכלנית הראשית תחזית אינפלציה של 4.2% ל-2022.
"בכל מקרה, מסקנה אחת ברורה: תמיד עדיף להישאר עם הרגליים על הקרקע". כך מסתיים מאמר של האקונומיסט המצוטט בדה מרקר מה- 12.2 על הריבית הריאלית. מאות מילים, ובסוף, שום דבר. וזה עוד על הכלכלה העולמית, לא על הכלכלה שלנו.
מסר מעניין מפורום דאבוס, שבדרך כלל מתיש אותי בטמטומו ובאדישותו. קבוצת מיליארדרים ומיליונרים חתמה על מכתב הקורא להטיל עליהם עוד מיסים. כך מדווח על ידי דפנה מאור בדה-מארקר. יותר מ-200 מיליונרים ומיליארדרים, בעיקר מארה"ב ומאירופה, חתומים על המסר. הם מדברים על עושר שזורם אך ורק למעלה, בחמשת העשורים האחרונים, ועל ההקצנה, לאחרונה. בשתי השנים הראשונות של הקורונה עשרת האנשים העשירים ביותר בעולם הכפילו את עושרם, בעוד ש-99% מהאנשים סבלו מירידה בהכנסה. על פי ארגון הצדקה, אוקספאם, המאון העליון בעולם גרף לכיסו 63% מהגידול בעושר ב-2021-2020. בתום אותן שנתיים, וכנראה לא במקרה, החלה אינפלציה שלא נראתה כמוה כבר 40 שנה.
מה מצחיק את נתניהו? שאלתי את עצמי, כשראיתי אותו, מחויך כולו, במסיבת העיתונאים עם סמוטריץ'. טוב, כנראה עצם העובדה שסמוטריץ' עמד כ-אילו מרוצה על ידו. אולי גם זה, ששניהם הציגו 'תוכנית' שנותנת לכל משפחה כמה עשרות שקלים לחודש, ולא אמרו דבר על שני צעדים לעידוד משפחות עובדות שיפקעו באמצע פברואר: נקודת זיכוי נוספת לעובדים, והגדלת מענק העבודה לעובדים עניים – שניהם מסתכמים במאות שקלים לחודש למשפחה. אז זה מצחיק, לא? איך שהוא עובד עלינו בעיניים.
לא משהו, על פי הנתונים. אינפלציה של כ-5% לשנה ב-2022, עלייה של 1.9% בלבד בתמ"ג ברבעון השלישי של 2022 לעומת קודמו. זה לכאורה מסכם הכל. אבל אתם יודעים מה יחסי לנתונים. אני מעדיפה להתרשם בשטח. אז בשבוע שעבר הייתה לי הזדמנות, ביקרתי במספרתי האהובה בירושלים.
ממש לא, אם מביטים מתוך הביוגרפיה המקצועית שלי. כשהתחלתי את לימודיי, בשנות הששים, למדנו בקנאות דתית את המודל הקיינסיאני. הוא לא היה 'המודל הקיינסיאני', הוא היה הכלכלה. כששבתי למ.א. בכלכלה ב-1971, כבר היינו עמוק במודל הניאו-ליברלי, למרות שאף אחד לא העז לקרוא ללימודינו כך. יותר מזה, ספרי הכלכלה התעקשו לומר שהם עדיין קיינסיאניים. אך, בפועל, ניתוחם היה ניאו-ליברלי במידה רבה.
בארה"ב, רואים תגובה מאד שיטתית להעלאות הריבית שהחלו במארס 2022. הן החלו ב-0.25% לחודש, וצמחו עד ל-0.75%. שער הריבית מגיע ל-4% עכשיו, לאחר שעמד תקופה ארוכה על 0.25%. מעניין לראות שמדד המחירים לצרכן החל להגיב ארבעה חודשים לאחר פתיחת ההעלאות – בחודש יולי. אותו חודש, היה שינוי המדד, מנוכה העונתיות, אפס אחוזים לעומת קודמו. לאחר מכן, עשירית האחוז, ובאוקטובר – 0.4%. זאת, בעוד שבארבעת החודשים שקדמו, כל שיעורי האינפלציה, לבד מאחד, הגיעו לאחוז אחד ויותר מדי חודש. וב-13 החודשים, מאז אוקטובר שעבר, כל שיעורי האינפלציה, מנוכי העונתיות, חודש לעומת קודמו, הגיעו ל-0.6% ומעלה.
הייתה שנה מוזרה, לא נכחיש. החצבים בחצרנו העליונה לא פרחו – גוש בצלים שבשנים מסוימות מוציא שלושים פרחי חצב. רק בצד, פרח חצב אחד ויחיד, מצמח שנבט לפני מספר שנים. עץ הפומלה של השכנים כבר נושא פירות גדולים, ואיתו עוד עצי הדר בסביבה. ובגינה, בקדמת הבית, צמחו בעיקר עשבים שוטים ענקיים. הם כיסו את פרחי הציניה והפטוניה, מאיפה הם הגיעו? הם לא היו כאן מעולם.
המדד ירד, הכריזו בטלוויזיה ערב חמישי. מדד אוגוסט צנח ב-0.3% לעומת יולי. סיבה למסיבה? לא ממש, אם כי התרגשות ברגע הראשון.
עידן השוק החופשי 