תגית: אינפלציה

המדד ירד. אז מה

המדד ירד, הכריזו בטלוויזיה ערב חמישי. מדד אוגוסט צנח ב-0.3% לעומת יולי. סיבה למסיבה? לא ממש, אם כי התרגשות ברגע הראשון.

בדקתי בהתחלה מה היה בעידן האינפלציה הגבוהה – שנות השבעים-שמונים. שם, ירידת האינפלציה האחרונה הייתה ב-1977 (0.2%- בינואר), במדד שנתי של 42.5. מאז ועד ל-1992, המדד לא ירד. במארס 92 הוא ירד ב-0.4%. אגב, 1992 היא השנה בה עברו למדרגת מדד חד-ספרתי באזור ה-10% לשנה. כלומר, ירידת מדד היא משמעותית, כשהאינפלציה נמצאת בסביבת ה-10% לשנה ומטה.

ומה עכשיו? מדד שנתי של 5.2% בלבד ביולי, לפני המדד האחרון של 4.6% באוגוסט. נפילת אוגוסט מבטאת צניחת ענק (17.7%) במחירי הדלק. צניחה זו, המבטאת הפחתה במס הבלו, ירידת מחיר הדלק הבינלאומי וירידה זמנית בשער הדולר, תרמה לנפילת המדד 0.63%. כלומר, היא גדולה מנפילת המדד עצמו. שאר הירידות הן מזעריות וברובן גם עונתיות. מסקנה? אין סיבה לשמחה עכשיו, זו תופעה חד-פעמית שעוד לא אומרת דבר על מגמת האינפלציה.

מעניין לראות את סעיף הדיור, שכדרכו, תרם תרומה משמעותית להתייקרות. סעיף הדיור של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מסתמך על נתוני שכר הדירה. זאת, לגבי דירות שכורות, אך גם לגבי דירות בבעלות הדיירים. כל השיטה מורכבת מאד ומעלה תהיות לגבי עדכון הנתונים. קשה מאד להבין אותה לעומקה, אם לא נמצאים בתוך הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. על כן, אני לא מתעלפת עכשיו ממדדי הדיור הגבוהים. יתכן מאד, שהם משקפים פיגור במדידה, חייבים לחכות.

סעיף נוסף, שתרם להתייקרות החודש, יותר מהדיור אפילו, הוא סעיף החשמל. הוא תרם להתייקרות כמעט שתי עשיריות האחוז. זאת, לאחר שמחירי החשמל הועלו עקב התייקרות הפחם, שעדיין משמש לייצור כ-23% מהחשמל בישראל. ההתייקרות בחשמל אינה האחרונה השנה, כך הודיעה רשות החשמל האחראית על עדכון המחירים.

ומה לגבי כל השאר? כמה סעיפים עונתיים הוזלו החודש הזה. הם יתייקרו עכשיו לקראת ראש השנה, או אחרי החג. ואם אתם שואלים אותי, שום תפנית מהותית עוד לא קרתה במדד. אפשר לראות זאת בחנויות בהן אנחנו מבקרים. אנשים מתלוננים על התייקרות המזון, בעיקר המזון התעשייתי והמיובא. גם הקוסמטיקה וחומרי הניקוי לא נשארים במקומם, והם ימשיכו להתייקר. ובעיקר, אותו מנגנון של מחירים-שכר ימשיך לפעול כרגיל. הוא שרוי במצב רוח של אינפלציה. את זה בינתיים מוקם לשנות, על ידי ירידת מחירים אחת.

ועד לפה, התמונה היא של עליית ריבית רצופה, הולכת וגדלה מאז אפריל. התחלנו בריבית של 0.1%, ובהעלאה של 0.25%, הגענו להעלאה של 0.75%, ולריבית מוניטרית של 2%. הערכות הגופים הפיננסיים במשק מדברות על ריבית של 3.25% בראשית 2023. נקווה שזה בלבד יעזור לריסון האינפלציה.

 

****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר

זו אינפלציה, או סטגפלציה, או טמטומפלציה

זו אינפלציה – תהליך של עליית מחירים, או סטגפלציה – תהליך של עליית מחירים פלוס סטגנציה, עצירה בצמיחה? או שאולי זו טמטומפלציה, עוד תהליך כלכלי שלא מבינים עד שלא מבחינים בפרטים ומריחים. אני מקווה שהשאלה לא יותר מטומטמת מהתשובה, אך תהליך כלכלי חייבים להבין לפני שפותרים.

להמשיך לקרוא

ריבית ריאלית שלילית – זה הגיוני?

מהי ריבית? חשבתי פתאום לעצמי. אנחנו כותבים על ריבית בוקר וערב, האם הגדרנו מהי ריבית? נכנסתי לכל ספרי המבוא לכלכלה שאני מכירה. כולם כמובן עוסקים הרבה בריבית, אף לא אחד מהם מגדיר מהי ריבית. מעניין, אמרתי לעצמי. עד שנתקלתי בסמואלסון (בסט סלר עתיק יומין של פול א. סמואלסון), שכדרכו לא מסוגל לטייח דבר. סמואלסון כותב כי ריבית היא גמול ההון, כפי ששכר הוא גמול העבודה.

להמשיך לקרוא

איך מתחילה אינפלציה. איך היא נגמרת

זה אולי ייראה לכם מנג'ס, אבל אני מאמינה שאי אפשר להבין כלכלה בלי זה – בלי מעקב פרטני אחר הנתונים. ובכן, מתברר כבר ממבט ראשון, שמה שקרוי האינפלציה של שנות השמונים היא בעצם האינפלציה של שנות הששים, ואולי גם של שנות החמישים – האינפלציה מאז קום המדינה ועד היום. כי עליות מדד של 2% ו-3% היו בעצם רק פעמיים כל התקופה, ב-1959–1960, וב-1967-68. שאר הזמן, עליות המחירים גבוהות יותר. זאת, משום שלא הפנו לשם תשומת לב. לא התמקדו באינפלציה, אלא בהקמת תשתיות ומבנים למען העולים החדשים.

להמשיך לקרוא

כן, אינפלציה. מה עושים עכשיו

כבר זמן רב שאני מאיימת באינפלציה. אני גם מבינה את אלה שכועסים עליי. אך אני יודעת שקל יותר, הרבה יותר, לטפל באינפלציה עכשיו, כשהיא נמוכה יחסית, מאשר כשהיא תעלה לרמה דו-ספרתית. וזה יקרה, אם היא לא תטופל.

להמשיך לקרוא

סימני צניחה. בקניוננו

בימים שהייתי עיתונאית כלכלית, אימצתי לעצמי מנהג אחד קבוע. כל תחילת עונה, הייתי נוסעת לדיזנגוף תל אביב ומשקיפה על חלונות הראווה של חנות נעלי היבוא הידועה. חלון ראשי עמוס, מלא דגמים חדשים, חלון צדדי מלא נעליים מהשנה שעברה במכירה – מצבנו טוב. חלון ראשי דל, חלון צדדי כמעט ריק – מצבנו מעורר דאגה. כמובן שהסתכלתי גם על נתוני התמ"ג, אבל כל מי שמכיר את התמ"ג בישראל יודע שהוא מאד מתנדנד מרבעון לרבעון. אז מה אמין יותר? וודאי שחלון הנעליים של החנות המפורסמת.

להמשיך לקרוא

יאיר לפיד, זה לנאום הבא שלך

יאיר לפיד, אני מאחלת לך הצלחה. הקשבתי אתמול לנאומך הראשון כראש ממשלה. הוא היה אינטליגנטי, כצפוי, והוא היה חסר: לא דיברת כמעט על הכלכלה. ולמרבה הפלא, זה התחום הכי מציק לרוב הישראלים. לא איראן, מה לעשות, גם אם זה נראה לך לא הגיוני.

להמשיך לקרוא

אינפלציית ביקוש, אינפלציית היצע – מה זה משנה

כשאתם רואים היום את הדיונים על הכלכלה האמריקאית, אתם חושבים שזה נורא רציני. וזה אכן רציני בהיבט אחד: סוג המדיניות שבוחרים בעקבות הדיון. באינפלציית ביקוש מטפלים לכאורה יותר בעזרת כיווץ תקציב הממשלה, באינפלציית היצע מטפלים לכאורה יותר בעזרת העלאת ריבית והקטנת כמות הכסף. זה הרבה פחות רציני בהיבט המהותי, בהיבט של הבחנה בין אינפלציית ביקוש לאינפלציית היצע.

להמשיך לקרוא

עוד הסתכלות על אינפלציה. מה שהזיכרון עושה לבן אדם

בשבוע שעבר, ובהזדמנות קודמת, הבעתי את ספקותיי לגבי התיזה של הרס מכוון במגזר היצרני – ובמיוחד הקיבוצי והמושבי – בתוכנית ייצוב המשק של 1985. זה היה בעקבות קריאה בספרו של מיכאל ברונו על התוכנית, שבו הוא מכחיש כל כוונה כזו. נזכרתי גם בפגישה של הנהלת משרדי, משרד התעשייה והמסחר, עם הנהלת בנק ישראל בראשות ברונו. היא התקיימה ביזמתם ב-1988, בעקבות דו"חות שפרסמנו מראשית 1987 על משבר התעשייה. ברונו היה אמפתי לעמדתנו.

להמשיך לקרוא