השאלה שלעיל נראית מתחכמת סתם, אך היא עומדת בבסיס הדיון המתנהל בין הממשלה לכמה חברות ענק רב-לאומיות בישראל. חברות אלה משלמות במשך שנים מס חברות מופחת במסגרת החוק לעידוד השקעות הון. כמה מופחת? שיעור מס החברות הרגיל ב-2012 הוא 25% מהרווחים הלא-מחולקים. השיעור לחברה הנהנית מההטבות לעידוד השקעות הון – חברה שהשקעתה נמצאה ראויה לעידוד […]
סיפור פרי הגליל מעורר שאלות כבדות משקל. האם המדינה אחראית לתעסוקה באזורי הפיתוח? האם המדינה אחראית לתעסוקת תושביה? האם המדינה אחראית לתעסוקת אזרחיה? האם הממשלה אחראית למדינה? תהיות קיומיות שלא קל לענות עליהן.
בחודשים האחרונים אני מסובבת בראש מצע כלכלי שיתאים למפלגה סוציאל-דמוקרטית. מסובבת, מסובבת, ומרגישה שעוד לא הגעתי אליו. הקושי העיקרי שלי הוא בהחלטה על מידת הפירוט הנכונה. פירוט עודף הוא מייגע, ואפילו מאיים על מי שלא מתמצא בתחום. פירוט חסר נתפש כהתחמקות ממתן תשובה.
"האוצר והתמ"ת רוקחים שיעור מס מיוחד לכי"ל", מכריזה כותרת הדף האחורי של הדה-מארקר מה-24 ליוני 2010. ניתן לקלוט מהידיעה, כי שני המשרדים מתכוונים למנוע מחברת כימיקלים לישראל את הטבת המס הניתנת לחברות ייצוא בפריפריה הרחוקה במסגרת החוק לעידוד השקעות הון. שיעור המס הרגיל על רווחיהן הלא-מחולקים של החברות בישראל הוא 25% ב-2010, והוא צפוי לרדת […]
מס רגרסיבי, מס פרוגרסיבי – מה הם אומרים לציבור הרחב? הויכוח הסוער על הטלת מע"מ ירקות ופירות מעיד שהם אומרים משהו. כו-לם יודעים שמע"מ הוא מס "רע". כו-לם יודעים שמס הכנסה הוא מס "טוב". הבה ונבדוק את תמונת המסים בישראל לאור הידיעה הזאת. בדיקת הנתונים, בהגדרות זהות על פני תקופה, מתאפשרת הודות לנתונים שפורסמו בדו"ח […]
שוק חופשי או שוק לא חופשי. גלובליזציה או אנטי-גלובליזציה. עצם הכלת הדיון בשתי מילים נוגדות כבר אומרת הרבה. כלכלה, שהיא מדע החברה, עוסקת באנשים, ועל כן אינה בנויה לשחור-לבן טובים-רעים, אלא לאבחנות עדינות יותר של מינון, של איזון ושל קצב. אבל, מינון, איזון וקצב אינם הסוגיה ברוב הדיונים העכשוויים. זאת כאילו בגלל אילוצי תקשורת: כמה […]
במקום להתמודד ישירות עם המגבלה בערוץ האירופי, בחרו לפעול בערוץ אחר – יצירת סחר על ידי היפתחות חד-צדדית למדינות שלישיות. בהעדפת מסלול זה, נשענו על הטיעון הבא: אם בקשר הותיק עם האיחוד האירופי וארה"ב זה מה שיש, הבה נטפל במה שנשאר – כל אותן מדינות שמחוץ לשני ההסכמים, הקרויות "מדינות שלישיות". אבל חתימה על […]
הצלחתה הבלתי מעורערת של תוכנית ייצוב המשק במילוי משימתה, העלתה את קרנם של האמצעים שבהם נקטה, כגון, האיזון התקציבי. לא ניכנס כאן לדיון על חשיבות גירעון הממשלה המזערי, רק נאמר, שתפישה זו, משהתקבלה, הטילה עול כבד על כתפי האוצר, והוא חיפש שותפים לנשיאתו. הפיתרון נמצא במשרדי הממשלה האחרים. גירעון הממשלה מחושב כהפרש בין הכנסותיה, […]
עידן השוק החופשי 