קטגוריה: עדות מהמהפך הניאו-ליברלי

אינתיפאדה, מיתון, אמריקה

ביום ד' שעבר, ביקרתי את המספרה שלי בירושלים. עברתי במעבר החצייה הלא-מרומזר ברחוב בצלאל פינת בן-יהודה. במעבר הזה, אני תמיד מביטה שמאלה-ימינה, עוד  שמאלה-ימינה, ואז רצה בקטעים המשוחררים. הפעם צעדתי כמו גדולה, המרחב מימין לכיוון בן-יהודה פרוש לפניי; המרחב משמאל, 500 מטר עד גן סאקר, ריק ממכוניות.

להמשיך לקרוא

שלושים שנה למהפיכה הניאו-ליברלית בישראל – סיבוב נוסף

שוב תוכנית ייצוב המשק של 1985, שוב המהפיכה שהיא חוללה. כנס פוקח עיניים ומחמם לב, אתמול, באוניברסיטת באר-שבע. פוקח עיניים בשלל ההיבטים שנשמעו בו. מחמם לב, בהשתתפות הערה והאכפתית של הקהל. מאחורי הכנס עומדים מרכז אדווה, המחלקה לפוליטיקה וממשל, והמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת באר-שבע.

להמשיך לקרוא

מה, אנחנו לא היינו מטומטמים?

שיר ישן שהתנגן ברדיו עורר אצלי זיכרון רדום של מסיבה. היא התקיימה בשנתי הראשונה ב"גלובס" בהאנגר ענק בקיבוץ געש. להקת אתניקס שרה על במה מאולתרת, המון צעירים קיפצו סביבה. ואני, עם עוד מספר מבוגרים מהעיתון, עמדנו שם בתקן הגננים והגננות.

להמשיך לקרוא

ימונה משורר חצר לייעוץ אסטרטגי

ביקור בבית ביאליק, בשבת לפני הצהרים, הזכיר לי את המושג "משורר לאומי". חיים נחמן ביאליק הוכתר למשוררנו הלאומי לפני קום המדינה. ולמרבה האבסורד, דווקא לאחר קום המדינה, פוצלה כהונתו הרמה לשניים: נתן אלתרמן, משוררה של תנועת העבודה, ואורי-צבי גרינברג, משורר החוגים הלאומיים. לא ייפלא, אפוא,שהשליחות החשובה הזו נגוזה מאוחר יותר.

להמשיך לקרוא

קפה ומחשבות, בניין פאלאס

במפגש הקפה האחרון שלי עם חברה, היא סיפרה לי על הסיור בבניין פאלאס שבו השתתפה. פאלאס, הלא-הוא מלון היוקרה וולדורף אסטוריה ירושלים, היה ביתי במשך חמש-עשרה שנה, מקום משכנו של משרד התעשיייה והמסחר. חברתי דיווחה בצער על חזות הבניין ששונתה, על גרם המדרגות שאיבד מפארו, ועל הלובי שפעם היכה בתדהמה את כל באיו, ועכשיו נראה מגומד.

להמשיך לקרוא

הבנק של המדינה נגד משרד התעשייה והמסחר

שוב, חצאי-אמיתות בשירות השיטה. חצאי אמיתות לעתים קרובות גרועות משקרים. השבוע הן שימשו להכפשת חברת החשמל, ובמיוחד להכפשת עובדיה.

סיפורי האגדה על החברה הזכירו לי פגישה עם מנכ"לה בשנות התשעים, לצורך טור שכתבתי בגלובס. האיש התלונן על כיווץ מכוון מצד הממשלה בהכנסות החברה, ועל הקושי לחדש את התשתיות, כתוצאה מהכיווץ. הקונטקסט היה ברור: הכו בחברה ובעובדיה, על מנת לסלול את הדרך למסירתה לטייקון המושיע.

להמשיך לקרוא

את העצמאות הזו אני לא מבינה

עצמאות פוליטית, עצמאות ביטחונית, עצמאות כלכלית. כולנו, לכאורה, חולמים על אותו דבר. האמנם? נחזור למה שהוא עצמאות בעיניי נתניהו וחבריו. נחזור להכתרת השקל למטבע בר-המרה.

להמשיך לקרוא