קטגוריה: עדות מהמהפך הניאו-ליברלי

רק סיפור אינפלציה אחד

  סיפור מהחיים. סיפור שיעזור לכם להבין מדוע אני כל כך מהססת, כאשר אני מדברת על האינפלציה בישראל ועל ריסונה.

אם מחפשים אשם בקפיצת האינפלציה לרמה תלת-ספרתית, הלא הוא שמחה ארליך שר האוצר מיוני 1977 עד לנובמבר 1979. ארליך נחשב ל'מבין בכלכלה', למרות שניסיונו המרשים כלל בעיקר הקמת מפעל אופטיקה פושט רגל. מיד כאשר נכנס לתפקידו, ב-29 לאוקטובר 1977, הוא החליט לחסל את המדיניות הכלכלית ה'קלוקלת' של מפא"י. הוא ביטל את רוב הסובסידיות שהיו למוצרי יסוד, העלה את המע"מ מ-8% ל-12%. והעיקר, החליט כי שער החליפין של השקל יהפוך להיות אחד (היו שערים רבים) ונייד, וייקבע על פי ההיצע והביקוש למטבע זר. 1979 הייתה גם שנת 'משבר האנרגיה השני' עם הזנקה ניכרת של מחירי הדלק הבינלאומיים.

לא מתחייבת לומר לכם מה עשה את המהפך. אבל האינפלציה קפצה מ-42.5% ב-1977 ל-48.1% ב-1978, ול-111.4% ב-1979. משם, היא כבר דילגה במדרגות עד לשיא של 444.9% ב-1984. אין לי מושג מדוע, קפיצת המחירים לא התרחשה מיד ב-1978. זינוק האינפלציה נהיה ברור רק מראשית 1979. לא אומר לכם גם שאני בטוחה שהיה זה הפיחות הנורא שפעל לבדו. אומר לכם שאני לא יודעת, רק אספר סיפור קטן שאולי ימחיש משהו.

יום לפני הודעתו של שמחה ארליך על תוכניתו, הלכנו בן זוגי ואני לקנות שטיח לסלון. נכנסנו לחנות בחלקו האחורי של בניין ברחוב בן יהודה בירושלים. לאחר דפדוף במלאי השטיחים, נדלקנו שנינו על שטיח קווקזי צבעוני ויפה. שמענו את המחיר, והחלטנו לחשוב עוד יום אחד. למחרת, חזרנו לחנות. בעל החנות, סוחר פרסי מנוסה, הקפיץ לנו ישר את המחיר. הוא צדק או לא? עד היום אני לא בטוחה.

מצד אחד, הפיחות לא שינה את מה שהוא שילם על רכישת השטיח, אז מדוע להעלות את המחיר עכשיו. מצד שני, כשהוא ירצה לרכוש את השטיח הבא, הוא ישלם הרבה יותר, ומהיכן הוא יביא את הכסף. אז, צדק אבסולוטי מצד אחד, ושיקולי מימון מורכבים מהצד השני. התווכחנו עם הסוחר, ובסוף נכנענו ושילמנו יותר. הנה, העלאת מחיר אחת בעקבות הפיחות.

אך, כמובן, לא כל ההעלאות הן מיידיות. היו גם הצמדות שונות באותה תקופה, כגון תוספת היוקר בשכר, פעמיים בשנה, שהגבירה את השמחה. ובכלל, ידוע כי התגובות בכלכלה מאופיינות לא פעם בפיגורים. ידוע גם כי תגובות מסוימות לעתים נרדמות לתקופת-מה, ומתעוררות רק כאשר עוד משתנה בסביבתן מתעורר. אם כן, לכו תשפטו מה הקפיץ את האינפלציה ב-1979. או שאולי לאור כל מה ששמעתם עד כה, תהפכו לכלכלנים ספקנים כמוני, ותגידו: טוב שתוכנית ייצוב המשק של 1985 עבדה. ונכון, בכוונה או לא, אולי היא עבדה יותר מדי.

****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר****

תחסכו לנכדים. אמר בנק לאומי

לפני די הרבה שנים, נדמה לי שב-2005, התקשרה אליי מי שהייתה פקידת הבנק הוותיקה והנאמנה שלנו. היא הודיעה לי שאי אפשר יותר להמשיך את הפקדות קופות הגמל לנכדים, ומומלץ לי לעבור להסדר אחר. זה, אגב, לא היה מדויק, קופות הגמל אכן הועברו אז מידי הבנקים לידי גופים פיננסיים אחרים, אבל אפשר היה להעביר את הכסף מהבנק אליהן. אלא שאני, משום מה, לא התעמקתי, ובהמלצתה, העברתי את להמשיך לקרוא

ביטקוין: לא מטבע – אין מדינה

האם הביטקוין הוא מטבע? שאלה טובה. בינואר 2018 פורסם חוזר של רשות המיסים, האומר כי הביטקוין ושאר המטבעות הדיגיטאליים הם נכס ולא מטבע, על כן רווחיהם ימוסו כמו רווחי הון, למשל. גוף התקינה החשבונאית הבינלאומי ((IFRS חיזק הגדרה זו, בקובעו ביוני 2019 כי הביטקוין וחבריו יסווגו כנכס לא פיננסי.

להמשיך לקרוא

צידה העוד יותר משעמם של השחיתות

בניגוד לסיפור השחיתות של מרכול קטן, או של מועצה מקומית קטנה, שחיתות מערכתית היא תמיד משעממת. היא מגובה במיטב חוות הדעת המשפטיות והחשבונאיות. היא מבליעה לעצמה פיהוק קטן לנוכח זעקות הנגזלים. פיהוק קטן, אפילו לא פיהוק במלוא הפה.

להמשיך לקרוא

צידה המשעמם של השחיתות

הוא צידה המעניין באמת. כי כמה עוד אפשר לחדש במה שאלף העבירה לבית, גימל הקליטה, ולמה היא החליטה לדבר. החידוש האמיתי טמון בניתוח משע-מם של השיטה. ניתוח התאפשרות השחיתות תחת חופש כלכלי מוגבר. ניתוח שגשוגה תחת משטר ניאו-ליברלי.

להמשיך לקרוא

עוד על יולי 1985: ייצוב או החלפת מודל

זה היה יכול להיות עוד אחד בסדרת אירועים: עוצרים את מירוץ האינפלציה ומתקדמים הלאה. אך תוכנית ייצוב המשק נעשתה ליותר מזה: היא הפכה לקו פרשת המים בתולדות המשק הישראלי. קו מפריד בין כלכלה מגשימת יעדים ציבוריים, לכלכלת כל-איש-לנפשו.

הההפרדה בין "לפני" ו"אחרי" בעזרת קו עלולה להטעות: גם קודם לכן, מאז קום המדינה, עברו בהדרגה ממשק מתוכנן לשוק חופשי. אך תוכנית הייצוב מתייחדת בתבנית שהיא השיתה על המשק מיד: תבנית המודל הניאו-ליברלי של שנות השמונים.

דיון מעניין על האירוע המרכזי הזה בתולדות המשק הישראלי התקיים בנובמבר בבאר-שבע, בכנס שכותרתו "שלושים שנה למהפיכה הניאו-ליברלית בישראל". יוזמי הכנס ומארגניו הם: מרכז אדוה עם המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, והמחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון.

בשבוע שעבר עלתה לאינטרנט חוברת הכנס, שתופיע בדפוס בקרוב. תוכלו למצוא בה סיכום מורחב של הרצאתי בכנס, ומבחר נאה של סיכומי ההרצאות האחרות.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה בסימניה , רכישה באינדיבוק, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***

העושר והאושר של המהפיכה התעשייתית התורנית

כותרת ועידת הפורום הכלכלי העולמי, שהתכנסה בשבוע שעבר בדאבוס כרגיל, נפוחה מחשיבות עצמית כרגיל, וריקה כרגיל. "לשלוט במהפיכה התעשייתית הרביעית", ככה היא אומרת. רצתי לחפש איך הגענו למהפיכה מספר ארבע.

להמשיך לקרוא

מחירים יורדים, דפלציה? דאגה

המצב מדאיג באמת, כשלא מדברים על מה שצריכים לדבר. לא מדברים על מדד המחירים לצרכן, למרות שמדצמבר שעבר עד סוף נובמבר השנה הוא ירד ב-0.9%. וכפי שנראה עכשיו, גם בצירוף דצמבר הוא יישאר שלילי. המדד ללא דיור ירד ב-1.6%. מה שאומר, שאם התייקרות הדירות תיבלם, צניחת המדד רק תוחמר.

להמשיך לקרוא

המהפיכה הניאו-ליברלית. וידאו של ההרצאה

אחרי כמה תקצירים וסיפורים, הנה הוידאו בכבודו ובעצמו.

וידאו הרצאתי בכנס "שלושים שנה למהפיכה הניאו-ליברלית בישראל", שהתקיים ב-30.11.2015 בבבאר-שבע, בארגונם של מרכז אדוה, המחלקה לפוליטיקה וממשל, והמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת באר-שבע.

להמשיך לקרוא

מה שמטריד אותי במחאת הגז

זה לא הדחף למחות, הוא מוכר לי מקרוב. לא דמותם של המוחים, רבים מהם יקרים לליבי. אלה דברים שאני מתקשה למצות בכותרת קצרה, אנסה להגיע אליהם בעקיפין.

קנה המידה  להמשיך לקרוא