קטגוריה: משק קטן. גלובליזציה

חמאה מעצבנת

גוש החמאה, בכלי שעל שולחן המטבח, מעצבן אותי מאתמול בבוקר. הוא מגושם מדי (250 גר'), צהוב מדי (אולי שמן מדי) בשבילי. אישי הביא אותה מהמרכול השכונתי, החמאה היחידה שהייתה שם. מעניין מתי היא תפסיק לדקור לי את העין. על פי הכיתוב העברי על העטיפה בצד אחד, נדמה לי שמראש הניחו שאתרגל. היבואן השקיע כאן באריזה, לא למשך זמן של 'תגרת מחירים' קצרה בין הממשלה לתנובה.

להמשיך לקרוא

ברטון וודס? מציאות מרה

הוא באמת אוטופיסט, האיש הזה, שאני מחבבת אך תוהה על מניעיו ועל טיב ראייתו. יאניס וארופאקיס, איש אקדמיה ושר אוצר קצר מועד של יוון, מושך קדימה את רעיונותיו. במאמרו המשותף עם דוד אדלר, שפורסם בגרדיאן והובא במגזין פיגומים להגות סוציאליסטית, הם קוראים לדחוף חזון רדיקלי חדש.

להמשיך לקרוא

סוד סחר החוץ הנעלם

לא נוהגת להגיב על כותרות, אך הפעם נקרעו עיניי. כותרת ענק במאמר של מירב ארלוזורוב בדהמרקר מה-15.1: "אומת הסטרט-אפ? ישראל היא מדינה בינונית, יקרה – וסגורה בפני העולם".

להמשיך לקרוא

ברקזיט, איחוד מכסים. התבלבלת קורבין?

לא נגד קורבין, ובטח לא נגד הלייבור בריטי. אל תבקשו חיים קלים, נסו להבין מסר קצת מורכב. בראשית 2018, לא מתחייבת על התאריך, בא קורבין בהצעה לאיחוד מכסים בברקזיט. אני בטוחה של-90% ויותר מהקוראים כאן, אין מושג מה האיש הזה רוצה.

להמשיך לקרוא

עולם מתנודד, וטראמפ, מה?

לא אומר שזה מנהגי להציץ באקונומיסט כל תחילת שנה, אבל, הפעם, מאד הסתקרנתי לקרוא מה הם חושבים. התחלתי במאמר העורך, ואשתף אתכם בהבחנתו החשובה: בכניסה ל-2019, העולם נראה מתנודד. עברתי משם למאמר העורכת משנה, זני מינטון בדוס הכותבת על טראמפ.

להמשיך לקרוא

ברקזיט-קורבין, מביטים באימה

אילו חייתי בבריטניה, אני מניחה שהייתי חברת לייבור נאמנה עכשיו. זה לא מסיר את ספקותיי כלפי מדיניותו הכלכלית של ג'רמי קורבין. מדוע אני מתעקשת כל כך להבין את תפישתו? משום שנדמה לי שהברקזיט לא זוכה למקום הציבורי הראוי לו בישראל. פרישת בריטניה מהאיחוד האירופי, ללא הסכם, תחולל באירופה משבר גדול. משבר ועוד משבר, קריסת המודל הכלכלי העולמי הנוכחי הולכת וקרבה.

להמשיך לקרוא

עץ האגס הפראי. ברקזיט

היינו אמורים ליהנות מהסרט הזה. ראשון בטבלת הסרטים של גלריה-שישי בעיתון הארץ. לא מצאתי כבר את הפרסומות שהודפסו לקראתו, אבל בכתבה עליו באתר קולנוע לב, הוא מוצג כ"'שירה קולנועית' – דרמה אנושית מרגשת ועוצרת נשימה ביופיה". הוא היה מועמד לפרס קאן ופרס דקל הזהב. 'עץ האגס הפראי', סרטו של הבמאי התורכי נורי בילגה ג'יילאן.

להמשיך לקרוא