קטגוריה: משק קטן. מדיניות שער חליפין בישראל ובכלל

ייסוף השקל. לואו-טק, מה יהיה?

"אנחנו לא רוצים ששער החליפין ידחוף חברות בינלאומיות להעביר את הפעילות שלהן למקומות אחרים. לכן החלטנו על צעד חריג עבור זמנים חריגים", אמר המשנה לנגיד בנק ישראל, אנדרו אביר, להצדקת החלטתם לרכוש 30 מיליארד דולר בשנת 2021, על מנת להתמודד עם ייסוף השקל. זה קרה ביום ה', לפני שבוע וחצי, לאחר ששער השקל/דולר ירד לשפל של 3.1340.

חישבתי את שיעור הייסוף, משיא השקל בראשית שנות האלפיים, שהיה כ-5 שקלים לדולר, והגעתי ל-37.5%. כלומר, הייסוף הנומינלי קרוב ל-40%, וזה עוד לפני שכללנו בחישוב עליית מחירים מקומיים ושכר בישראל לעומת אלה שבחו"ל. אך אין טעם להסתבך בחישובים אינסופיים. נניח הנחה די הגיונית שההתייקרויות האלה די דומות בישראל ובמדינות שהיא סוחרת איתן. כך נישאר עם ייסוף ריאלי של כ-40% בשקל לעומת הדולר. כלל לא זניח, אם רוצים למכור מוצר בחו"ל.

הסיפור הזה לא חדש, הוא נמשך מאז תוכנית ייצוב המשק של 1985. מיכאל ברונו, שהיה ממעצבי תוכנית הייצוב מזכיר אותו בספרו על התוכנית שיצא לאור ב-1993. אז בוקר טוב לבנק ישראל שמתייחס אליו סוף-סוף בגלוי עכשיו. בוקר טוב ותודה לאנדרו אביר, המשנה לנגיד, שהסביר מדוע הם מתחייבים לרכוש דולרים, ואמר כי הם לא רוצים ששער החליפין הנמוך ידחוף חברות בינלאומיות להעביר פעילות מכאן. מדוע רק חברות בינלאומיות? שאלתי את עצמי. מדוע רק חברות היי-טק, כפי שהוא הבהיר בהמשך. מדוע רק חברות ייצוא? מדוע לא סתם חברות ישראליות למוצרי צריכה, שלא מצליחות להתמודד עם יבוא זול מדי, בשער שקל לא הגיוני.

לא מתמודדות זה ביטוי אלגנטי, הן ברובן קרסו כבר מזמן. מספר המועסקים בענפי הטקסטיל וההלבשה בישראל הגיע בשיאו, בשנת 1987, ל-51 אלף איש. הוא צנח עד לכ-9,000 איש ב-2019. זו תוצאה של חשיפת שנות התשעים ליבוא, אך גם של שער חליפין נמוך ומיוסף שלא מאפשר לתעשייה לא רווחית במיוחד להתמודד עם הסמרטוטים הסיניים.

יש הבדל בין היי-טק להלבשה בהיבט הזה. ההיי-טק, המוכר מוצרים ייחודיים, הוא במידה רבה קובע מחירים בתחומו. אם כי, יש גבול וכנראה שאנחנו מתקרבים אליו, 40% זה כנראה יותר מדי גם בשבילו. הלואו-טק, לעומתו, כפוף למחיר בינלאומי, שהיום מוכתב על ידי הסינים. ומה אם הסינים מוכרים לנו תוצרת גרועה בעלות זולה, זה מה שיקבע את איכות חיינו כאן?

טוב, כבר קראתם את זה, אבל מזה תקופה ארוכה שאני לא מוצאת גרביים יפות, או סוודר מתקבל על הדעת. היו כאלה  בעבר, אך ייצורם בישראל הופסק, והפך אותנו לתלויים בגחמות היבואנים. והגחמה התורנית עכשיו היא גרביים סיניות אפורות או שחורות, לא בא להם משהו אחר. סוודר טוב מצמר – לא צריכים, ומה אם באירופה סוודר טוב הוא ממש מדים של מעמד ביניים? לא כולם חושבים כמוני, שישראל נזקקת למעמד ביניים.

אז ההיי-טק, שפתאום מדאיג את בנק ישראל, דווקא החזיק מעמד עד כה. ועכשיו, אולי כדאי, בנק ישראל, שתלכסנו מבט ללואו-טק, אותו אתם מזניחים כבר מאמצע שנות השמונים. ולא שלא אמרנו לכם. אנחנו, משרד התעשייה והמסחר והתאחדות התעשיינים, צעקנו מאז שהחלה הקפאת שער החליפין, ועוד יותר כשהחל ייסופו. צעקנו, אתם לא רציתם להקשיב. עכשיו, כבר אין גרביים, אין סוודרים, ושומו שמיים, אפילו ההיי-טק מתקשה להחזיק מעמד.

***ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר***

דולר חלש-דולר חזק. מה טראמפ רוצה?

היינו שואלים אותו, אילו חשבנו שהוא יודע. כי, מצד אחד, טראמפ לוחץ כבר חודשים על נגיד הבנק הפדרלי שלו להוריד רבית. ופאואל אכן הוריד  0.25% בסוף אוגוסט, לרבית מוניטרית של 2.0%- 2.25%. רבע אחוז, לכאורה, לא סיפור גדול. אך הייתה זו הורדת רבית ראשונה מאז דצמבר 2008 – שיא המשבר הפיננסי העולמי. הייתה זו הורדה, לאחר התקופה הארוכה ביותר ללא הורדה, מאז שנות החמישים של המאה שעברה. היה זה סיומו של רצף תשע העלאות רבית מאז סוף 2015.

להמשיך לקרוא

ייסוף השקל. מזועזעים? התחלה טובה

שער השקל/דולר יוסף בכ-7%  מסוף דצמבר ועד היום. השקל מיוסף גם כלפי מטבעות רבים אחרים, בהתאם לתנודותיהם כלפי הדולר. סוף דצמבר הוא מועד כניסתו של אמיר ירון לתפקיד נגיד בנק ישראל. ירון מיעט עד כה להתערב בשוק המטבע. לא הייתי מתייחסת לייסוף – עוד ייסוף – לולא הזעזוע המבוטא כלפיו בתקשורת בימים אלה, הקמפיין שמנהלת התאחדות התעשיינים, והשינוי בעמדת נגיד בנק ישראל, המנסה עכשיו להשפיע על שער החליפין בכל זאת.

להמשיך לקרוא

ברטון וודס? מציאות מרה

הוא באמת אוטופיסט, האיש הזה, שאני מחבבת אך תוהה על מניעיו ועל טיב ראייתו. יאניס וארופאקיס, איש אקדמיה ושר אוצר קצר מועד של יוון, מושך קדימה את רעיונותיו. במאמרו המשותף עם דוד אדלר, שפורסם בגרדיאן והובא במגזין פיגומים להגות סוציאליסטית, הם קוראים לדחוף חזון רדיקלי חדש.

להמשיך לקרוא

סוד סחר החוץ הנעלם

לא נוהגת להגיב על כותרות, אך הפעם נקרעו עיניי. כותרת ענק במאמר של מירב ארלוזורוב בדהמרקר מה-15.1: "אומת הסטרט-אפ? ישראל היא מדינה בינונית, יקרה – וסגורה בפני העולם".

להמשיך לקרוא

חותם כשרות להתערבות בשוק המטבע

עיצובו עמד במרכז כנס בין-לאומי של בנק ישראל בשיתוף הבנק המרכזי השווייצרי, שנערך כאן בדצמבר. כנס, שכותרתו אומרת כמעט הכל: "האם התערבות בשוק מטבע החוץ היא מדיניות קונבנציונלית". רוצה לומר, קונ-בנ-ציונלית, לא רק מדיניות למעשה.

להמשיך לקרוא

מהמרי מטבע? משקיעים בכבוד

שוב אנחנו בענייני שוק המטבע. מתקפת מהמרים קטנה הורידה את שער החליפין. הוא חזר ל-3.69 שקל לדולר בסוף השבוע שעבר, הודות למלחמתו האמיצה של בנק ישראל. קרב של שבוע, תחמושת של מיליארד דולר, ייסוף השקל נעצר.

להמשיך לקרוא

בנק ישראל מציג: תפנית במחתרת

כמו כל הדברים החשובים בכלכלת ישראל, גם הצעד הזה נעשה כך שלא יעורר תגובה לא-רצויה. כמו כל הדברים החשובים באמת הוא אכן חמק מתשומת לבה של התקשורת, חובבת הדיונים המרשימים על "ריכוזיות" ו"יוקר המחיה".

להמשיך לקרוא

שער החליפין של השקל. אסטרטגיה (והיעדרה) ערכים (והיעדרם)

הטקסט המובא בהמשך נכתב בימים אחרים ובמצב-רוח אחר. הוא בכל-זאת מתקשר לעכשיו, דרך מה שמגדיר את המונח "חיים ביחד". ומה שמגדיר – מההיבט הטכני הוא אסטרטגיה לאומית, מההיבט המהותי הוא ערכים משותפים. ללא ערכים משותפים, אפשר אוליי לעשות, אבל אי-אפשר לדבר.

בראשית השבוע שעבר, מלאו ארבעה-עשר חודשים מיום הודעת בנק ישראל על חידוש רכישת המטבע החוץ הסדירה שלו. הבנק כבר התערב בשוק המט"ח בעבר, אבל באוגוסט 2009 הוא הכריז על עצירת רכישותיו הקבועות. במאי שעבר הוא חזר לאותה שיטה, לכאורה כדי לקזז את השפעת מכירת הגז על שער החליפין של השקל – ייסוף השקל עקב כניסה מורחבת פנימה של מטבע זר.

להמשיך לקרוא

צוק איתן. השקל נגד התיאוריה

מטחי רקטות על מרכז הארץ, הוא לא זז. הוא מאמין בכיפת ברזל, שיימשך ככה. אומרים עליו שהוא מגיב למצב הכלכלה. אם לא המצב העכשווי, הוא מגיב לתחזיות. התחזיות הרשמיות עוד לא חודשו, אבל ברור לכל שרקטות-פה-רקטות-שם לא יתרמו לשגשוג כלכלי.

להמשיך לקרוא