קטגוריה: משק קטן. מדיניות שער חליפין בישראל ובכלל

דולר חלש-דולר חזק. מה טראמפ רוצה?

היינו שואלים אותו, אילו חשבנו שהוא יודע. כי, מצד אחד, טראמפ לוחץ כבר חודשים על נגיד הבנק הפדרלי שלו להוריד רבית. ופאואל אכן הוריד  0.25% בסוף אוגוסט, לרבית מוניטרית של 2.0%- 2.25%. רבע אחוז, לכאורה, לא סיפור גדול. אך הייתה זו הורדת רבית ראשונה מאז דצמבר 2008 – שיא המשבר הפיננסי העולמי. הייתה זו הורדה, לאחר התקופה הארוכה ביותר ללא הורדה, מאז שנות החמישים של המאה שעברה. היה זה סיומו של רצף תשע העלאות רבית מאז סוף 2015.

להמשיך לקרוא

ייסוף השקל. מזועזעים? התחלה טובה

שער השקל/דולר יוסף בכ-7%  מסוף דצמבר ועד היום. השקל מיוסף גם כלפי מטבעות רבים אחרים, בהתאם לתנודותיהם כלפי הדולר. סוף דצמבר הוא מועד כניסתו של אמיר ירון לתפקיד נגיד בנק ישראל. ירון מיעט עד כה להתערב בשוק המטבע. לא הייתי מתייחסת לייסוף – עוד ייסוף – לולא הזעזוע המבוטא כלפיו בתקשורת בימים אלה, הקמפיין שמנהלת התאחדות התעשיינים, והשינוי בעמדת נגיד בנק ישראל, המנסה עכשיו להשפיע על שער החליפין בכל זאת.

להמשיך לקרוא

ברטון וודס? מציאות מרה

הוא באמת אוטופיסט, האיש הזה, שאני מחבבת אך תוהה על מניעיו ועל טיב ראייתו. יאניס וארופאקיס, איש אקדמיה ושר אוצר קצר מועד של יוון, מושך קדימה את רעיונותיו. במאמרו המשותף עם דוד אדלר, שפורסם בגרדיאן והובא במגזין פיגומים להגות סוציאליסטית, הם קוראים לדחוף חזון רדיקלי חדש.

להמשיך לקרוא

סוד סחר החוץ הנעלם

לא נוהגת להגיב על כותרות, אך הפעם נקרעו עיניי. כותרת ענק במאמר של מירב ארלוזורוב בדהמרקר מה-15.1: "אומת הסטרט-אפ? ישראל היא מדינה בינונית, יקרה – וסגורה בפני העולם".

להמשיך לקרוא

חותם כשרות להתערבות בשוק המטבע

עיצובו עמד במרכז כנס בין-לאומי של בנק ישראל בשיתוף הבנק המרכזי השווייצרי, שנערך כאן בדצמבר. כנס, שכותרתו אומרת כמעט הכל: "האם התערבות בשוק מטבע החוץ היא מדיניות קונבנציונלית". רוצה לומר, קונ-בנ-ציונלית, לא רק מדיניות למעשה.

להמשיך לקרוא

מהמרי מטבע? משקיעים בכבוד

שוב אנחנו בענייני שוק המטבע. מתקפת מהמרים קטנה הורידה את שער החליפין. הוא חזר ל-3.69 שקל לדולר בסוף השבוע שעבר, הודות למלחמתו האמיצה של בנק ישראל. קרב של שבוע, תחמושת של מיליארד דולר, ייסוף השקל נעצר.

להמשיך לקרוא

בנק ישראל מציג: תפנית במחתרת

כמו כל הדברים החשובים בכלכלת ישראל, גם הצעד הזה נעשה כך שלא יעורר תגובה לא-רצויה. כמו כל הדברים החשובים באמת הוא אכן חמק מתשומת לבה של התקשורת, חובבת הדיונים המרשימים על "ריכוזיות" ו"יוקר המחיה".

להמשיך לקרוא

שער החליפין של השקל. אסטרטגיה (והיעדרה) ערכים (והיעדרם)

הטקסט המובא בהמשך נכתב בימים אחרים ובמצב-רוח אחר. הוא בכל-זאת מתקשר לעכשיו, דרך מה שמגדיר את המונח "חיים ביחד". ומה שמגדיר – מההיבט הטכני הוא אסטרטגיה לאומית, מההיבט המהותי הוא ערכים משותפים. ללא ערכים משותפים, אפשר אוליי לעשות, אבל אי-אפשר לדבר.

בראשית השבוע שעבר, מלאו ארבעה-עשר חודשים מיום הודעת בנק ישראל על חידוש רכישת המטבע החוץ הסדירה שלו. הבנק כבר התערב בשוק המט"ח בעבר, אבל באוגוסט 2009 הוא הכריז על עצירת רכישותיו הקבועות. במאי שעבר הוא חזר לאותה שיטה, לכאורה כדי לקזז את השפעת מכירת הגז על שער החליפין של השקל – ייסוף השקל עקב כניסה מורחבת פנימה של מטבע זר.

להמשיך לקרוא

צוק איתן. השקל נגד התיאוריה

מטחי רקטות על מרכז הארץ, הוא לא זז. הוא מאמין בכיפת ברזל, שיימשך ככה. אומרים עליו שהוא מגיב למצב הכלכלה. אם לא המצב העכשווי, הוא מגיב לתחזיות. התחזיות הרשמיות עוד לא חודשו, אבל ברור לכל שרקטות-פה-רקטות-שם לא יתרמו לשגשוג כלכלי.

להמשיך לקרוא

ג'רזי ושער החליפין של השקל

משמעותו המלאה של הביטוי "מקלט מס" התבררה לי לראשונה ב-1998. דלתו של עולם הפיננסים המתוחכם נפתחה לי על ידי מנהל בנק השקעות חד-לשון. זה היה בסיור עיתונאים לכמה מקלטי מס באירופה.

להמשיך לקרוא