גלגוליו של מיסטר קלין. הגלובלי

אחד ממנהגיי – המוזרים, אני מודה – הוא קריאת החומר העיוני שעל גבי אריזות המוצרים הביתיים. הבוקר, תוך כדי טעינת אבקת הכביסה למכונה, תהיתי שוב מדוע היא נמכרת לנו בשקית ניילון מעוכה, ולא באריזת קרטון נוחה כמו במדינות המתוקנות.

תהיתי, והשבתי לעצמי, יוקר המחיה. בעבר, אבקות הכביסה נמכרו גם כאן בקופסאותיהן המקוריות. עכשיו, מוזילים את מחירן על ידי אריזה מאולתרת. היבואן, בכל מצב, יוצא מורווח: פעם אחת, מהחיסכון בהובלה ובאריזה; פעם שנייה, מהגדלת הכמות הנמכרת עקב איבוד אבקת הכביסה הנגרם מליקוי האריזה.

בדקתי את פרטי את האבקה בעלת השם הכל-כך ישראלי-גלובלי – תינוקלין. וזה מה שמצאתי על האריזה: "יצרן וכתובת ייצור: פרוקטר אנד גמבל – גבזה, טורקייה; רקווניק, צ'כיה; טימיסוארה, רומניה; נובומוסקובסק, טולסק, רוסיה. כלומר, תבחרי את ארץ המקור של המוצר מה-שבא-לך.

גם אם נוסחת הייצור הנמסרת על ידי פרוקטר אנד גמבל למפעליה היא אחידה, לא בטוח שכל פרטיי הביצוע במפעלים השונים לגמרי זהים. אפשר כמובן להתקין מערכות בקרה מתוחכמות. אך מי יודע כמה פרוקטר אנד גמבל מעוניינת להשקיע בייצור אבקת כביסה זולה.

יותר מזה, דיווחי העיתונות מורים, כי תאגידים רב-לאומיים רבים נוהגים לייצר מוצרים נבדלים זה מזה תחת אותו מותג, בהתאם להערכתם על טעמו של כל שוק. בייצור למדינות עניות הם ממירים חומרי גלם יקרים בזולים יותר. כך במוצרי מזון, בחומרי ניקוי, ובמוצרי צריכה בסיסיים אחרים. התייחסות פטרונית זו למי שנחשבות מדינות מתפתחות, הפכה לסוגייה פוליטית במזרח-אירופה. ומי אנחנו, לדעתו של תאגיד אמריקאי רב-לאומי, אם לא מדינה מתפתחת.

בהחלט ייתכן, שגם אצלנו ברכישת מוצר מיובא, אנו מקבלים כל פעם וריאציה שונה במקצת, המוכתבת על ידי שערי המטבעות, או כל גורם אחר המשפיע על מחיר המוצר ונוחות הבאתו באותו רגע. זה מה שקורה כאשר "זילות המחיה" מוגדרת כמטרת על, וכל השאר נדחק לשוליים.

היבט אחר המיטשטש על ידי הסתרת מקורו של המוצר, הוא סביבת ייצורו. היבט זה נמצא היום במוקד הדיון הציבורי בארה"ב ובאירופה. מאמר מהשבוע האחרון, בדבר ראשון, מתאר את הצלחת הלחץ הציבורי על רשת ההלבשה פרימרק לחשוף את שרשרת הייצור שלה. בזכותו, פרימרק היום מציגה את 1071 מפעליה ב-31 מדינות, מספר העובדים בהם, פילוחם המגדרי ועוד. רשתות ביגוד רב-לאומיות אחרות כגון C&A, H&M, אדידס וגאפ עושות זאת כבר זמן-מה.

פרטי הספקים עשויים לאפשר לנו, הקונים, לעקוב אחר תנאי ההעסקה במפעלים, או אחר מילוי כללי איכות הסביבה על ידם. זאת, כתיקון לשיטת קבלני המשנה שמעצם מהותה מיועדת להסוות, ולהסיט את האחריות מחברת האם לגורמים עלומים. פרטי הספקים מבליטים בנוסף את מדינת הייצור, וייתכן שגם היא משמעותית לבחירת הצרכנים.

במבט מקיף, מבינים כי כל העדפות הצרכן נרמסות במירוץ זילות המחיה: העדפות האיכות שלו, והחשיבות שהוא מקנה לערכים על פני כסף. כל זאת, למען פרשנות גלובליזציה פרימיטיבית וכוחנית של  פוליטיקאים. פרשנות מוטה לכיוונם של מי שמריצים כסף. פרשנות המניחה מסחר ופיננסים מעל הכל.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה באינדיבוק, רכישה בסימניה , רכישה ישירה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***

שני תפוחים, שני הסכמי סחר

שני סוגי תפוחים מככבים במטבחנו בשבועות האחרונים: האחד, ורוד-צהבהב, מקורו בארה"ב. השני, גדול ואדום-כהה, מגיע מטירול שבאוסטריה. התפוח הטירולי מתייחד לא רק בגודלו וצבעו, הוא גם עוטה על עצמו פסי שעווה לבנים לאחר רחיצתו.

להמשיך לקרוא

תקנים הם (לפעמים) נשמת האומה

הכרזתו של שר הכלכלה, נפתלי בנט, על יישום הרפורמה במכון התקנים באמצעות צו, מעידה כאלף עדים על חולשת טיעוניו המקצועיים. אישור הרפורמה, בוועדת הכלכלה של הכנסת, התעכב לא רק בגלל התנגדותם של יו"ר הוועדה אבישי ברוורמן וחבריו, אלא גם בגלל הסתייגויות חברי הקואליציה בוועדה.

מיותר לומר, כי עצם השימוש בצו לקידום רפורמה כלכלית הוא בעייתי. מה גם, שבניגוד לנטען בדו"ח טרכטנברג, אין כל וודאות בכך שהרפיית דרישות התקן, והגדלת מספר היבואנים הצפויה בעקבותיה, יורידו את מחירי המוצרים שישוחררו. יבוא המוצרים לישראל אינו מתנהל בשוק של תחרות משוכללת. על כן, כל שינוי בו עלול לגרור  את התגובות המגוונות הבאות: התאגדות יבואנים נגד הצרכנים, מלחמות חרמה בין היבואנים לבין עצמם, הורדת מחירים, העלאת מחירים, שחיקת איכות המוצר, השבחתו. הכל אפשרי.

אבל אלה רק הערות הפתיחה. לב הדיון הוא הרפורמה המוצעת, שעיקרה מתמצה בשני צעדים.  הראשון מביניהם הוא החלה גורפת של התקנים הבינלאומיים המוכרים על היבוא לישראל, שפירושו למעשה הוא ריקון התקן הישראלי מתוכן. הצעד השני הוא הסתפקות בהצהרת היבואן או היצרן על עמידת המשלוח שהוא מביא בבדיקת מכון תקנים בחו"ל, לבד מאשר במוצרים שיוגדרו כמסוכנים. הצעד הזה ישלים את  את הפיכתו של מכון התקנים הישראלי למיותר.

להמשיך לקרוא

מעשה בפקק אמבטיה

לפני כחצי שנה, ואולי יותר, גילינו פתאום שפקק האמבטיה כבר לא ממלא את תפקידו. לאחר עשר שנות שירות נאמן, הוא נשחק ואינו אוטם את פתח הניקוז. נכנסתי לטמבוריה בקניון וביקשתי פקק אמבטיה רגיל. אין פקק אמבטיה רגיל, אמר לי המוכר. נכון, פעם היו. שם בסל, יש מיליון סוגים של פקקים, תבחרי.

להמשיך לקרוא

קרבות סחר. שוב קרבות סחר

קרבות הסחר עם סין מתלקחים מחדש. כך מבשר עמודו הראשון של ההרלד טריביון מה-13 לחודש. כדאי לשים לב למילה "מחדש". כדאי לשים לב גם לעשרות המילים המפרטות את הסיבות להשעיית הקרבות בחודשים שחלפו. ארה"ב חיכתה לביקור מנהיגה המיועד של סין בפברואר. האיחוד האירופי קיווה להיעזר בכסף הסיני לפיתרון משברו הפיננסי. שני העניינים פחות אקטואליים עכשיו, על כן השעייתם הזמנית של הקרבות היא שדורשת הסבר, לדעת מנסחי הידיעה. החזרה אליהם כנראה מובנת מאליה.

להמשיך לקרוא

חופש היבוא ודחלילים בכלכלה

עוד צעדים חסרי פשר וקשר במלחמתה האמיצה של הממשלה ביוקר המחיה ובריכוזיות. הפעם, צעדים לפתיחה נוספת של המשק ליבוא. החלטות הממשלה, שהתקבלו ביום ראשון, מתמקדות בהסרה ההגנה המעטה שעוד נותרה בפני יבוא בהיצף, ובצמצום סמכויותיו של מכון התקנים בבדיקת הסחורות הנכנסות לארץ.

להמשיך לקרוא

הסכם ג'נטלמני? הסינים שמ-עו

אנשים מחבבים תשובות מוחלטות. לכן גם רוב המודלים בכלכלה מתייחסים לעולם אידיאלי שבו אפשר לענות על כל שאלה באופן חד-משמעי. אך, מה לעשות, העולם האמיתי בדרך כלל רחוק מלהיות אידיאלי. המחשה טובה לכך מתקבלת ממודל הסחר החופשי. כי אם סחר חופשי נפלא כל כך, כפי שמודל היסוד של הכלכלה אוהב לטעון, מדוע הוא נדיר כל כך, או ליתר דיוק, בעצם לא קיים.

להמשיך לקרוא