קטגוריה: משק קטן. גלובליזציה בישראל ובכלל

לונה פארק ביוון. תחושת בטן

שלוש חופשותיי ביוון,  בתשע השנים האחרונות, לוו בתחושת דכדוך שקלטתי בסביבה. דכדוך אינו משתנה מדיד, אבל אני מאמינה גדולה בתחושות בטן – גם תחושות בטן בכלכלה. אמונתי חוזקה, לפני שנים רבות, בקריאת ספרו של אבא לרנר אילוף הסוררת (עם עובד, 1975).

להמשיך לקרוא

מה היא חיפשה בתנובה

זה ספור על התנגשות בין "שיפור" ל"השבחה", או, אולי, על הסתירה המובנת מאליה בין הטווח הקצר לטווח הארוך. סיפור שיכול להבהיר כמה מילות קוד כלכליות. סיפור שיכול להמחיש מה מחפשת קרן השקעות פרטית בינלאומית במדינה ים-תיכונית נידחת.

להמשיך לקרוא

ספקולציה יהודית

משפחת אפרוסי הייתה משפחה יהודית עשירה, שיצאה מרוסיה במאה ה-19 והתיישבה בווינה ובפריז. מקור עשרה הוא הסחר בתבואות רוסיות, ועסקיה התפשטו לחמרי גלם אחרים ולפיננסים. תולדותיה המרתקים של המשפחה מובאים על ידי אחד מצאצאיה, אדמונד דה ואל, בספרו "הארנבת עם עיני הענבר".

להמשיך לקרוא

ישראליותה של העלמה

נעסוק כאן בתעלומת זהות. זהותה של העלמה. או, ליתר דיוק, זהותה הישראלית של מסטיק(ית) 'עלמה'. 'עלמה' יפת התואר נתנה את חסותה ל'עכבר אופנה', מוסף פרסומי שצורף לעיתון הארץ לפני מספר שבועות. הכותרת "מגזין לעלמה הישראלית", בהדגשת הלוגו המילולי 'עלמה', מוקמה ישר מתחת ללוגו העכבר. ובמרכז הדף הקדמי של העטיפה, נוספה כותרת משנה: סיפורה של האופנה הישראלית.

להמשיך לקרוא

החופש להשתגע. החופש לפרוש מהאירו

הם יכולים ללמד את עצמם להתנהג יפה. אבל השאלה, כמה זמן הם יצליחו להתנהג יפה אם לא בא להם. ועוד שאלה, אם "להתנהג יפה" נשמע אותו דבר בגרמנית וביוונית. כי אם לא, אין ליוונים ברירה אלא להכיר במגבלות השפה, ולפרוש מהאירו.

להמשיך לקרוא

על התיוונות ועל הבחירה להיות יווני

תהיה אשר תהיה הסיבה להדלקת הנרות בשמונת הימים הבאים – הכופרים אומרים שמקורה בחג אור אירופי-פגאני – לנו היא מזכירה את נצחוננו על היוונים ואת ההתייוונות שקדמה לו. במבט רחב יותר, היא מעוררת מחשבות על עידן גלובליזציה קדום, מהמאה השמינית לפנה"ס ואילך, שבו ממלכות ישראל ויהודה עברו מיד ליד: מהאשורים לבבלים, לפרסים, ליוונים, ולרומאים.

להמשיך לקרוא

מה יש בו, בחלב הלאומי?

האם זה רק מקרה – פרוץ המחאה בעקבות ייקור הקוטג'? האם, באמת, "יוקר המחיה" כפי שקוראים לו בתקשורת ובממשלה, זה כל מה שיש שם? או, שנוכחת שם גם אייפקס, חברת השקעות זרה שהשתלטה על חברה מקומית. חברה, שהיא תמצית הגלובליזציה, ועל קיר כיבושיה מתנוסס לראווה פוסטר של ארץ-ישראל-הישנה-והטובה. חברה שעושה כסף מכסף, המנהלת חברה שעושה קוטג' מחלב.

להמשיך לקרוא