נדידתה של בועת הנדל"ן

היא לא נמנית על הציפורים הנודדות בשמינו עכשיו. היא לא עוצרת פה בדרכה לארצות החום ובחזרה. היא נחתה בישראל ב-2008. מאז היא כאן, בועת הנדל"ן הבינלאומית.

להמשיך לקרוא

עניינים של טווח ארוך

בטווח הארוך נהיה כולנו מתים, אמר אמן הכלכלה ג'והן מיינארד קיינס בשנות העשרים של המאה שעברה. הוא, מבחינתו, רצה לזעוק את דחיפות הטיפול במשבר הכלכלי האירופי לאחר מלחמת העולם הראשונה. עברו מאז עשרות שנים, כמעט מאה, מספיק שנים על מנת להיווכח בהשלכותיה של מדיניות ארוכת-טווח.

להמשיך לקרוא

הסכם נישואים, הסכם שלום, הסכם סחר

כל ההסכמים המאושרים דומים זה לזה, כל הסכם אומלל הוא אומלל בדרכו שלו. כבר טולסטוי אמר את זה, ועדיין אנשים נוטים להתחכם.

להמשיך לקרוא

רק אל תגידו הלאמה

אנחנו רוצים להישמע אמר שר הכלכלה של צרפת, כשהמאבק על מכירת נתח מאלסטום למשקיע זר התלהט. זה היה בראשית מאי, והמועמדת הראשית לשידוך הייתה ג'נרל אלקטריק האמריקאית.

ממשלת צרפת הציגה תנאים משלה למימוש העיסקה. זאת, למרות שבאופן פורמלי לא  הייתה לה שום זכות להתערב. אלסטום היא חברת ענק רב-לאומית בהגדרתה, אך לאומית לתחושתם של צרפתים רבים. היא נוסדה בצרפת, הנהלתה יושבת בצרפת, ורוב מניותיה מוחזקות בידי צרפתים. את הצרפתיות הזו מנסה ממשלת צרפת לשמר. זאת מתוך שיקול אסטרטגי רחב, וגם כביטוי לגאווה לאומית.

להמשיך לקרוא

פטריוטיזם כלכלי, ברוך שובך

זה כבר לא העולם השאנן והבוטח של שנות ה-80 וה-90 של המאה שעברה. זה עולם עצבני, הפכפך ומטיל ספק. דוגמא מאלפת במיוחד מתקבלת מתגובותיה המתחדשות לבקרים של ממשלת צרפת להצעת הרכש באלסטום מטעם ג'נרל אלקטריק האמריקאית.

בשבוע שעבר, תיארתי כאן את מאמצי ממשלת צרפת לסיכול העסקה. ממשלת צרפת הביעה את הסתייגותה בגלוי, למרות שהכירה בקוצר-ידה המשפטי. תגובתו של ערן אורון למאמר עדכנה אותי מספר ימים מאוחר יותר: צרפת שריינה את הבסיס החוקי להתנגדות.

פטריוטיזם כלכלי, עכשיו על גבי צו להמשיך לקרוא

אנחנו רוצים להישמע, אמר השר הכלכלי

ברור לכם שזה לא שר האוצר, שר הכלכלה או שר העל הכלכלי של מדינת ישראל. הדובר הוא ארנו מונטבורג, שר הכלכלה של צרפת. הוא מתייחס לפרשה שזכתה לכותרת הבאה בניו-יורק טיימס הבינלאומי: צרפת נהפכת לסוכנת בורסה במאבק על אלסטום.

להמשיך לקרוא

מה למדנו מצדיקי ברקליס

להריץ את הרבית או לתאם אותה, זו השאלה הקיומית שעמדה בפני מספר בנקים בינלאומיים גדולים. הם החליטו לתאם. האם הם ראויים לגינויו של הציבור, או לתודתו? גינוי על נוהגם הלא-מוסרי, או תודה על הטלטלה הפיננסית שהם חוסכים מאתנו? ועוד תודה על חשיפת דעתם האמיתית כלפי דיוקם של "כוחות השוק" בקביעת "הרבית הנכונה".

להמשיך לקרוא