קטגוריה: משק קטן. גלובליזציה

איך זה ייגמר, דיס-גלובליזציה עכשיו?

קל לומר שהאינפלציה תזנק עכשיו. מחירי הנפט, הפחם והגז יעלו, גם מחירי הדגנים מאוקראינה ומרוסיה. קל לומר גם שכלכלת אירופה תיפגע. רוסיה היא ספקית האנרגיה העיקרית שלה, והגרמנים החליטו להשעות את חתימת החוזה הבא של אספקת גז מרוסיה לגרמניה. אבל זו רק ההתחלה, זה מה שיקרה ממש עכשיו. ארה"ב והאיחוד האירופי החליטו לנתק שורה של בנקים רוסיים ממערכת ה-SWIFT – מערכת העברת הכספים הבין-בנקאית העולמית. זה אומר שכל הסחר הבינלאומי עם רוסיה ייפגע. וזו כמובן תפנית ממגמה שהחלה עם סיום מלחמת העולם השנייה.

להמשיך לקרוא

שקל נמוך. בעד כלכלת שירותים?

כולם מדברים על שער שקל/דולר נמוך בכ-4% במהלך החודש האחרון. זה חשוב. איש לא מדבר על שער שקל/דולר נמוך ב-38% מזה שהיה בשיאו, בסוף 2002, וזה הרבה יותר חשוב. כי גם אם המשק עובר תהליך הסתגלות, כפי שמציין נגיד בנק ישראל, זו הסתגלות שמעצבת את דמותו מחדש, ואיש לא אומר מילה על כך.

להמשיך לקרוא

חשיפה ליבוא – סוף מתוקן

אני כנראה לא גאון, כך אני מבינה עכשיו. לקחתי ברצינות רבה מדי את המענה לציבור של כתר פלסטיק. אשת השירות ענתה לי שאין כבר ריפוד לקרש גיהוץ של החברה. יותר נכון, היא אמרה "תחפשי בחנויות, לא מייצרים כבר ריפוד חדש, לא מייצרים קרשים יותר" היא לא ביטאה את דעתה, שמעתי אותה מתייעצת לפני שענתה. והיא כמובן טעתה.

להמשיך לקרוא

חשיפה ליבוא, מה עוד זה אומר

אחד מעיקרי תוכניתו הכלכלית של ליברמן, עיקרון שכנראה מקובל על כולם ולא זוכה למילת ביקורת בעיתונות, הוא החשיפה הגורפת ליבוא. חשיפה ללא סייג, על סמך עמידה בתקנים בינלאומיים. זה, למעשה, אומר ביטול סמכותו של מכון התקנים הישראלי, שאולי יישאר עם פעילות חלקית, אך לא באמת יקבע מה רשאי להיכנס לישראל. אני כמובן חושבת שזו שטות גמורה, כי מדינה מבטאת את השקפותיה, בין השאר, על ידי בחירה במוצרים הנכנסים אליה. אתמול, נוכחתי בעניין הזה שוב.

יש בידינו קרש גיהוץ של כתר פלסטיק. הוא נמצא אצלנו כבר מספר שנים. זה קרש מעולה, שלא מתפרק ולא עושה בעיות, קשה למצוא בחנויות משהו בטיב דומה לו. הקרשים המיובאים הם מאיכות גרועה, מתפרקים סמוך מאד לרכישתם. מדוע? שאלה טובה, זה מה שהיבואנים בוחרים להביא. החלפנו את הריפוד של קרש כתר פעם אחת, עכשיו צריך להחליף אותו בשנית. קנינו ריפוד בטמבוריה מחוץ ליישוב שלנו לפני שבוע. ראינו שזה לא ריפוד של כתר, ראינו גם שהוא גדול מדי, אבל זה מה שהיה, והמוכר אמר שנצליח לכווץ אותו למידה הרצויה 'בעזרת השרוך'. הגענו הבייתה, לא מצאנו שרוך, ואתמול החלפנו לריפוד קטן יותר. הוא כמובן קטן מדיי.

  •  

להמשיך לקרוא

ייסוף השקל. לואו-טק, מה יהיה?

"אנחנו לא רוצים ששער החליפין ידחוף חברות בינלאומיות להעביר את הפעילות שלהן למקומות אחרים. לכן החלטנו על צעד חריג עבור זמנים חריגים", אמר המשנה לנגיד בנק ישראל, אנדרו אביר, להצדקת החלטתם לרכוש 30 מיליארד דולר בשנת 2021, על מנת להתמודד עם ייסוף השקל. זה קרה ביום ה', לפני שבוע וחצי, לאחר ששער השקל/דולר ירד לשפל של 3.1340.

להמשיך לקרוא

אנטי-גלובליזציה?

"אנחנו נדהמות כל פעם מחדש להיווכח בקשר העמוק שיש לאוכל עם החיים…בתקופה לא יציבה כמו זו הנוכחית נשמח לראות גם בארץ פוליטיקאים שמבינים את החשיבות של העצמאות התזונתית, של החקלאים והמגדלים והתעשיינים המקומיים". "משבר הקורונה העולמי מציב קשיים כמעט בלתי אפשריים, לטוב ולרע, ליצואני מזון גלובליים. ומעורר מחדש מחשבות על הצורך בייצור מזון מקומי ועצמאי – זה שבישראל של השנים האחרונות נוהגים לפטור בבוז".

להמשיך לקרוא

סחר החוץ עם סין. דרוש הסבר

זה התחיל ממבט על נתון אחד, אחרי כמה שנים של התרחקות. גירעון הסחר של ישראל עם סין (כולל הונג קונג) ב-2018. מדוע הונג קונג בפנים? כי ב-1997, היא עברה משלטון בריטי לפטרונות סין, לכן הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ממליצה להכלילה. ב-2018, הגירעון הכולל מגיע ל-33 מיליון דולר. אני זכרתי דווקא גירעון של 3 מיליארד דולר ב-2007. זה היה אז גרעון הסחר – יבוא פחות ייצוא, ללא יהלומים. במיליארדים.

להמשיך לקרוא

דולר חלש-דולר חזק. מה טראמפ רוצה?

היינו שואלים אותו, אילו חשבנו שהוא יודע. כי, מצד אחד, טראמפ לוחץ כבר חודשים על נגיד הבנק הפדרלי שלו להוריד רבית. ופאואל אכן הוריד  0.25% בסוף אוגוסט, לרבית מוניטרית של 2.0%- 2.25%. רבע אחוז, לכאורה, לא סיפור גדול. אך הייתה זו הורדת רבית ראשונה מאז דצמבר 2008 – שיא המשבר הפיננסי העולמי. הייתה זו הורדה, לאחר התקופה הארוכה ביותר ללא הורדה, מאז שנות החמישים של המאה שעברה. היה זה סיומו של רצף תשע העלאות רבית מאז סוף 2015.

להמשיך לקרוא

ייסוף השקל. מזועזעים? התחלה טובה

שער השקל/דולר יוסף בכ-7%  מסוף דצמבר ועד היום. השקל מיוסף גם כלפי מטבעות רבים אחרים, בהתאם לתנודותיהם כלפי הדולר. סוף דצמבר הוא מועד כניסתו של אמיר ירון לתפקיד נגיד בנק ישראל. ירון מיעט עד כה להתערב בשוק המטבע. לא הייתי מתייחסת לייסוף – עוד ייסוף – לולא הזעזוע המבוטא כלפיו בתקשורת בימים אלה, הקמפיין שמנהלת התאחדות התעשיינים, והשינוי בעמדת נגיד בנק ישראל, המנסה עכשיו להשפיע על שער החליפין בכל זאת.

להמשיך לקרוא

עשור. מה הוא אומר

רצף שלטונו הנוכחי של נתניהו נמשך כבר יותר מעשור. הוא נפתח ב-31 למארס 2009, בעיצומו של המשבר הפיננסי העולמי. לא רק נתניהו פרח באותה תקופה. יחד איתו צצו ועלו מנהיגי ימין קיצוני בכל העולם המפותח. איך זה יכול להיות, הגיע הזמן לשאול, פריחת ימין דווקא לאחר קריסה פיננסית – קריסת השוק החופשי באגף המוניטרי של הכלכלה. לא ברור, אך זו עובדה, בואו ננסה לצרף אליה עוד כמה פרטים.

להמשיך לקרוא