את השיטה של ההיי-טק אנחנו מכירים, ואפילו מקבלים בלית-ברירה. אחוז מסוים מפעילות ההיי-טק חייב לזלוג החוצה. מדוע? כי הוא נמכר בשווקים עולמיים, כי לישראלים יש כישרון ייחודי בתחום הזה. מה שחדש הוא העברת היידע הישראלי באופנה החוצה. גם זה בעצם לא חדש. יש לנו כאן מכללת אופנה משובחת, שנקר, אחת הטובות בעולם בתחומה. ויש לנו בתחום יידע מסורתי של דורות. עם כל אלה, התחום בישראל מוזנח כי הוא לא היי-טק. מה לא ברור?
מאמר מעניין שקראתי בדה מרקר החזיר אותי למאבק שניהלתי עם בנק ישראל לפני יותר מ-35 שנה. המאמר, שנכתב על ידי גדעון בן נון, מספר על מלחמתה של סין בדולר האמריקאי. סין מנסה לפגוע בדומיננטיות של הדולר, ולהביא את היואן למעמד של מטבע גלובלי. ב-2022, שימש הדולר מטבע בעסקות המהוות כמחצית מהסחר העולמי. בשוק המט"ח הדולר מכסה כ-90% מהסחר העולמי. אך הדולר, בכל זאת, יורד ביתרות המטבע הרזרביות. באמצע 2022 הוא תפש כ-60% מהרזרבות הרשמיות, בעוד שלפני חמש שנים, הוא תפש כ-65% מהן. היואן, לעמתו, צומח ומשגשג. היום הוא תופש כ-4.5% מהסחר העולמי.
זו אחת השורות האחרונות במאמר שהתפרסם בגרדיאן הבריטי, לאחרונה, ופורסם בדה מרקר. הגרדיאן הוא אנטי גלובליזציה? לא, הגרדיאן סוף סוף מבין את מה שאני טוענת כבר יותר משלושים שנה. כן, לגלובליזציה יש מחיר, שלאורך זמן אי אפשר לעמוד בו. עובדה.
כשהמצב נורא, אני לא צוחקת, אני מחייכת. והשבוע חייכתי כשראיתי את כותרות הענק, נגד מכירת חברת הביטוח הפניקס לחברת השקעות מרכזית באבו דאבי. אתייחס כאן לכותרות ב-The Marker, וב-Marker Week. כן, הכותרות מעיתון הכלכלה והעסקים של ישראל. העיתון הגלובלי, ההוא שחייב ששמו ייכתב באותיות לועזיות.
זה קרה ביום אחד – ה-6.10.2022. האיש שלי חזר מהסופר ומהמינימרקט , והכריז כי בשני המקומות אין חמאת תנובה. מזל, שאני תמיד מחזיקה רזרבה. ובדיוק באותו יום, כותרת בדה מרקר האומרת "התוכנית לחסימת הסינים: השקעות זרות בישראל ידרשו אישור ממשלתי".
Namaste – כתוב בגדול על חולצת הפיג'מה החדשה שלי, לצד ציור של דמות יושבת במנח הרפיה של יוגה. בדקתי מהיכן החולצה, לא מהודו, כמובן, דווקא מסין. Namaste, כידוע לכם, היא ברכת שלום הודית מכובדת. היא מיוצגת על ידי אדם המצמיד את ידיו למרכז החזה, ולא פותח אותן לצדדים כמו בתמונה. אבל, מה זה חשוב, בעולם הגלובלי Namaste הוא דימוי, והוא מוכר שלוה הודית.
קל לומר שהאינפלציה תזנק עכשיו. מחירי הנפט, הפחם והגז יעלו, גם מחירי הדגנים מאוקראינה ומרוסיה. קל לומר גם שכלכלת אירופה תיפגע. רוסיה היא ספקית האנרגיה העיקרית שלה, והגרמנים החליטו להשעות את חתימת החוזה הבא של אספקת גז מרוסיה לגרמניה. אבל זו רק ההתחלה, זה מה שיקרה ממש עכשיו. ארה"ב והאיחוד האירופי החליטו לנתק שורה של בנקים רוסיים ממערכת ה-SWIFT – מערכת העברת הכספים הבין-בנקאית העולמית. זה אומר שכל הסחר הבינלאומי עם רוסיה ייפגע. וזו כמובן תפנית ממגמה שהחלה עם סיום מלחמת העולם השנייה.
כולם מדברים על שער שקל/דולר נמוך בכ-4% במהלך החודש האחרון. זה חשוב. איש לא מדבר על שער שקל/דולר נמוך ב-38% מזה שהיה בשיאו, בסוף 2002, וזה הרבה יותר חשוב. כי גם אם המשק עובר תהליך הסתגלות, כפי שמציין נגיד בנק ישראל, זו הסתגלות שמעצבת את דמותו מחדש, ואיש לא אומר מילה על כך.
אני כנראה לא גאון, כך אני מבינה עכשיו. לקחתי ברצינות רבה מדי את המענה לציבור של כתר פלסטיק. אשת השירות ענתה לי שאין כבר ריפוד לקרש גיהוץ של החברה. יותר נכון, היא אמרה "תחפשי בחנויות, לא מייצרים כבר ריפוד חדש, לא מייצרים קרשים יותר" היא לא ביטאה את דעתה, שמעתי אותה מתייעצת לפני שענתה. והיא כמובן טעתה.
אחד מעיקרי תוכניתו הכלכלית של ליברמן, עיקרון שכנראה מקובל על כולם ולא זוכה למילת ביקורת בעיתונות, הוא החשיפה הגורפת ליבוא. חשיפה ללא סייג, על סמך עמידה בתקנים בינלאומיים. זה, למעשה, אומר ביטול סמכותו של מכון התקנים הישראלי, שאולי יישאר עם פעילות חלקית, אך לא באמת יקבע מה רשאי להיכנס לישראל. אני כמובן חושבת שזו שטות גמורה, כי מדינה מבטאת את השקפותיה, בין השאר, על ידי בחירה במוצרים הנכנסים אליה. אתמול, נוכחתי בעניין הזה שוב.
יש בידינו קרש גיהוץ של כתר פלסטיק. הוא נמצא אצלנו כבר מספר שנים. זה קרש מעולה, שלא מתפרק ולא עושה בעיות, קשה למצוא בחנויות משהו בטיב דומה לו. הקרשים המיובאים הם מאיכות גרועה, מתפרקים סמוך מאד לרכישתם. מדוע? שאלה טובה, זה מה שהיבואנים בוחרים להביא. החלפנו את הריפוד של קרש כתר פעם אחת, עכשיו צריך להחליף אותו בשנית. קנינו ריפוד בטמבוריה מחוץ ליישוב שלנו לפני שבוע. ראינו שזה לא ריפוד של כתר, ראינו גם שהוא גדול מדי, אבל זה מה שהיה, והמוכר אמר שנצליח לכווץ אותו למידה הרצויה 'בעזרת השרוך'. הגענו הבייתה, לא מצאנו שרוך, ואתמול החלפנו לריפוד קטן יותר. הוא כמובן קטן מדיי.
עידן השוק החופשי 