גלגוליו של מיסטר קלין. הגלובלי

אחד ממנהגיי – המוזרים, אני מודה – הוא קריאת החומר העיוני שעל גבי אריזות המוצרים הביתיים. הבוקר, תוך כדי טעינת אבקת הכביסה למכונה, תהיתי שוב מדוע היא נמכרת לנו בשקית ניילון מעוכה, ולא באריזת קרטון נוחה כמו במדינות המתוקנות.

תהיתי, והשבתי לעצמי, יוקר המחיה. בעבר, אבקות הכביסה נמכרו גם כאן בקופסאותיהן המקוריות. עכשיו, מוזילים את מחירן על ידי אריזה מאולתרת. היבואן, בכל מצב, יוצא מורווח: פעם אחת, מהחיסכון בהובלה ובאריזה; פעם שנייה, מהגדלת הכמות הנמכרת עקב איבוד אבקת הכביסה הנגרם מליקוי האריזה.

בדקתי את פרטי את האבקה בעלת השם הכל-כך ישראלי-גלובלי – תינוקלין. וזה מה שמצאתי על האריזה: "יצרן וכתובת ייצור: פרוקטר אנד גמבל – גבזה, טורקייה; רקווניק, צ'כיה; טימיסוארה, רומניה; נובומוסקובסק, טולסק, רוסיה. כלומר, תבחרי את ארץ המקור של המוצר מה-שבא-לך.

גם אם נוסחת הייצור הנמסרת על ידי פרוקטר אנד גמבל למפעליה היא אחידה, לא בטוח שכל פרטיי הביצוע במפעלים השונים לגמרי זהים. אפשר כמובן להתקין מערכות בקרה מתוחכמות. אך מי יודע כמה פרוקטר אנד גמבל מעוניינת להשקיע בייצור אבקת כביסה זולה.

יותר מזה, דיווחי העיתונות מורים, כי תאגידים רב-לאומיים רבים נוהגים לייצר מוצרים נבדלים זה מזה תחת אותו מותג, בהתאם להערכתם על טעמו של כל שוק. בייצור למדינות עניות הם ממירים חומרי גלם יקרים בזולים יותר. כך במוצרי מזון, בחומרי ניקוי, ובמוצרי צריכה בסיסיים אחרים. התייחסות פטרונית זו למי שנחשבות מדינות מתפתחות, הפכה לסוגייה פוליטית במזרח-אירופה. ומי אנחנו, לדעתו של תאגיד אמריקאי רב-לאומי, אם לא מדינה מתפתחת.

בהחלט ייתכן, שגם אצלנו ברכישת מוצר מיובא, אנו מקבלים כל פעם וריאציה שונה במקצת, המוכתבת על ידי שערי המטבעות, או כל גורם אחר המשפיע על מחיר המוצר ונוחות הבאתו באותו רגע. זה מה שקורה כאשר "זילות המחיה" מוגדרת כמטרת על, וכל השאר נדחק לשוליים.

היבט אחר המיטשטש על ידי הסתרת מקורו של המוצר, הוא סביבת ייצורו. היבט זה נמצא היום במוקד הדיון הציבורי בארה"ב ובאירופה. מאמר מהשבוע האחרון, בדבר ראשון, מתאר את הצלחת הלחץ הציבורי על רשת ההלבשה פרימרק לחשוף את שרשרת הייצור שלה. בזכותו, פרימרק היום מציגה את 1071 מפעליה ב-31 מדינות, מספר העובדים בהם, פילוחם המגדרי ועוד. רשתות ביגוד רב-לאומיות אחרות כגון C&A, H&M, אדידס וגאפ עושות זאת כבר זמן-מה.

פרטי הספקים עשויים לאפשר לנו, הקונים, לעקוב אחר תנאי ההעסקה במפעלים, או אחר מילוי כללי איכות הסביבה על ידם. זאת, כתיקון לשיטת קבלני המשנה שמעצם מהותה מיועדת להסוות, ולהסיט את האחריות מחברת האם לגורמים עלומים. פרטי הספקים מבליטים בנוסף את מדינת הייצור, וייתכן שגם היא משמעותית לבחירת הצרכנים.

במבט מקיף, מבינים כי כל העדפות הצרכן נרמסות במירוץ זילות המחיה: העדפות האיכות שלו, והחשיבות שהוא מקנה לערכים על פני כסף. כל זאת, למען פרשנות גלובליזציה פרימיטיבית וכוחנית של  פוליטיקאים. פרשנות מוטה לכיוונם של מי שמריצים כסף. פרשנות המניחה מסחר ופיננסים מעל הכל.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה באינדיבוק, רכישה בסימניה , רכישה ישירה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***

חותם כשרות להתערבות בשוק המטבע

עיצובו עמד במרכז כנס בין-לאומי של בנק ישראל בשיתוף הבנק המרכזי השווייצרי, שנערך כאן בדצמבר. כנס, שכותרתו אומרת כמעט הכל: "האם התערבות בשוק מטבע החוץ היא מדיניות קונבנציונלית". רוצה לומר, קונ-בנ-ציונלית, לא רק מדיניות למעשה.

להמשיך לקרוא

לחיות עם מלכת דרמה

היא צריכה להיות מספיק גדולה כדי להיות יעילה, אומרים תמיד על חברות המתמודדות בשוקי חוץ. היא צריכה לרכוש חברות גדולות אחרות, כדי שלא ירכשו אותה בהשתלטות עויינת. היא צריכה לדעת את מי לרכוש.

להמשיך לקרוא

בוקר טוב, גלובליזציה

היא הגיעה לישראל לפני יותר משלושים שנה. נכנסה לכאן חופשי, מבלי שבדקו את כישוריה. נכנסה, ועשתה את מה שהיא עושה בדרך כלל. מוזר עכשיו להיתקל ב"תדהמה" על תוצאות מעשייה.

להמשיך לקרוא

מלמד! ייעוץ פיננסי

הצעקה "מלמד" בנגינת מלעיל אידישאית, נשמעה בביתנו בעת ביקוריו של אחיין אבי. היא פרצה מגרונו של אהרון המיואש, כשהם ישבו לדון באיזה תוכנית בנקאית יפקיד אבי את "הון" המשפחה.

להמשיך לקרוא

צרפת-איטליה קצת חיפה כימיקלים

  זו הייתה הדרמה התורנית של צרפת בחודש יולי. נשיא המדינה, עימנואל מקרון, הכריז בפומבי כי הוא לא יתיר ל"איטלקים" להשתלט על המספנה הלאומית.

להמשיך לקרוא

חיפה כימיקלים – הסיפור והסמל

מפעל חיפה כימיקלים הוקם ב-1966, כשותפות של שתי חברות ממשלתיות – בתי הזיקוק ומחצבי ישראל. המפעל לדשנים וכימיקלים מושתת על חומר גלם מקומי ותהליך ייצור ישראלי מקורי. הקמתו תבעה השקעה ממשלתית כבדה, והפרטתו הוצעה בתור פיצוי עליה.

להמשיך לקרוא