יש חיים מחוץ לשיחות הקואליציה, על כך יעידו העדכונים הכלכליים האחרונים. יש חיים, והם מאלצים אותנו להפנות מבט אל מחוץ לביצה המקומית.
תמ"ג גוש האירו צנח ב-0.6% ברבעון האחרון של 2012. זוהי צניחתו העמוקה ביותר מאז 2009. דאגת קברניטי האירו עוד גוברת משום שכמעט כל מדינותיו שוקעות. התמ"ג הגרמני נפל ב-0.6% ברבעון האחרון, והצרפתי – ב0.3%.
סיכום תקציב 2012, שפורסם בשבוע שעבר, עורר מהומה תקשורתית לא קטנה. מהומה על לא-מאומה: שיעור גירעון של 4.2% מהתמ"ג אינו אמור לגרור אחריו כל כך הרבה התרגשות. אלא שהעיניים כבר נשואות קדימה. התוואי האוטומטי של ההוצאה ל-2013 – תוואי ההוצאה לפני קיצוצים והתאמות – מוביל לגירעון של 5% ויותר. זאת, עוד לפני שבודקים את תחזית ההכנסות לאותה שנה. ההכנסות שאמורות לאזן את התקציב.
התשובה, כרגיל, אינה חדה וחלקה. נייר עבודה שפירסמה מחלקת המחקר של הקרן מכה גלים בשבועות האחרונים. הנייר, שנכתב על ידי אוליבייה בלנשארד ודניאל ליי, עוסק במכפילי תקציב.
זה אומר להאמין ביכולתו של תקציב הממשלה לאזן מחדש את הפעילות הכלכלית בגאות ובשפל. איך מאזנים את הפעילות? תלוי ב…וב…וב… תלוי, כמו כל צעד יישומי בכלכלה.
אני קיינסיאני, הוא לא היסס לומר בכנס השנתי של חטיבת המחקר של הבנק. "מדיניות פיסקלית אנטי-מחזורית עובדת", ציין סטנלי פישר בשקף הראשון של מצגתו. וכדי לתת תוקף לדבריו, הוא הפנה את שומעיו להרצאתו מה-19 לאפריל השנה בועידת קרן המטבע הבינלאומית. שם, תחת הכותרת "מדיניות פיסקלית והמיתון הגדול", פישר אמר, "אכן, קריאת הספרות מזכירה לנו שההשקפה הקיינסיאנית כלפי המדיניות הפיסקלית נולדה בימי השפל הגדול, שב-1971 הצהיר ניקסון כי כולנו 'קיינסיאנים עכשיו', וכי 'אין אתיאיסטים בשוחות'". משמע, כולנו קינסיאנים מאמינים. כולנו מגויסים לשירות הדת הזו.
אין טעם לתהות עכשיו על נחיצותו של המבצע בעזה. ברור לכל, שהשאיפה לשוויון בין אזרחי המדינה, פירושה גם אחריות של הממשלה להפגת האיום הביטחוני הרובץ על תושבי הפריפריה. ההוצאה על הגנת הדרום בתנאים הנוכחיים היא, אם כן, הוצאה חברתית לכל דבר ועניין. ואם נותר על מה לדון, הרי זה על המסלול שהביאנו עד להצדקת ההוצאה הזו.
אין הבחנה ברורה יותר בין סוציאל-דמוקרטיה למה שמחוצה לה מאשר גודלה של הממשלה. סוציאל-דמוקרטיה מאופיינת ב"ממשלה גדולה" – ממשלה בעלת שיעור הוצאה גבוה בתוצר. ניאו-ליברליזם מאופיין ב"ממשלה קטנה" – ממשלה בעלת שיעור הוצאה נמוך בתוצר. משמעותו של שיעור ההוצאה בתוצר חורגת מתרומת הממשלה לשירותים הציבוריים. הוא מסמן גם את מעורבות הממשלה בתכנון, בניתוח, ברגולציה ובניהול הכלכלי בכלל.
כולם מסכימים שצריך לדבר עם הציבור על תקציב הממשלה. השאלה הגדולה היא איך מדברים עם הציבור על תקציב הממשלה. דרך אחת היא זו המוצעת על ידי דובי קננגיסר בעבודה שחורה. קננגיסר קורא למפלגת העבודה להציג תקציב מפורט.
הוא קוסם, הוא קוסם. נתניהו שוב הצליח להתל בכו-לם. ברוב רעש וצלצולים, הוא הכריז בשבוע שעבר על העלאת יעד הגירעון לשנים הקרובות. היעד ל-2013, שעמד על 1.5% מהתמ"ג, הוכפל ל-3% מהתמ"ג. רבותיי, מהפך? רבותיי, שום דבר.
אפשר לקרוא לו גם החוק לעידוד צבירת הון, ההפך הגמור משמו הרשמי – החוק לעידוד השקעות הון. ההיפך, כי השקעה היא תגובה פעילה – פונים החוצה, יוזמים, מקימים; לעומתה, צבירה היא תגובה סבילה – מסתכלים פנימה, אוגרים, יושבים על מזומנים.
עידן השוק החופשי 