קטגוריה: מסים ותקציב ממשלה

להגדיל חוב? להטיל מס? – מדיניות מרחיבה

כולנו בעד הרחבה תקציבית עכשיו. ובכל זאת, לא מספיק מדברים על אופי ההרחבה, כמה ממנה ממומן מחוב, וכמה ממומן ממס. אולי משום שכבר שכחו להטיל מס. שיעור המס היום בישראל ובמדינות נוספות הוא נלעג ביחס למה שאפשר לגייס. עם זאת, ישנם שיקולים גם לטובת הדפסת כסף, אנסה להכיל כאן את ההסתכלות הרחבה.

זמן

ברור לגמרי שיצירת חוב תהיה מהירה יותר מאשר הטלת מס. הדפסת כסף היא מיידית, גם תוך עקיפת חוק אי ההדפסה, שממילא נוסח כך שיהיה ניתן לעקיפה. על כן, אם רוצים הישג מידי, אין ספק, צריך להיות בו שיעור מסוים של הדפסת כסף. כמה? שאלה טובה. אומרים שהרבית אפסית עכשיו. האם אנחנו יודעים בוודאות שהיא תמשיך להיות אפסית? התשובה היא לא, ומשום מה שוכחים שזו לא רק ריבית, צריכים להחזיר גם את הקרן. ומה קורה אם משהו משתבש? איום האינפלציה נמצא שם, ראו את ה-5% בארה"ב עכשיו.

כסף

יחס חוב תוצר בישראל היה 60% ב-2019, טיפס ל-72% ב-2020, והוא ממשיך לטפס עכשיו. כמה עוד ניתן להגדילו ללא חשש? מתי הוא יתחיל להתבטא בריבית על החוב? האם התוצר אכן יזנק בעקבות ההשקעה, ספרו לי בכמה? אלה שאלות שאין עליהן מענה כמותי מוגדר. עד מתי תוכל המדינה לפעול במציאות שאין בה מענה מוגדר? שאלה טובה, אני מניחה שיהיו חייבים לעצור היכן שהוא.

צמיחה

ועכשיו, אמרו לי מהי צמיחה. חושבים להשקיע בבריאות, בחינוך, זה בהכרח יגדיל תוצר באופן מידי? אלה לא שנות החמישים, ועם זאת, ניאלץ בקרוב לפרנס וליצור מקורות תעסוקה למאות אלפי אנשים. יש לכם תוכנית מפורטת (כן, פנקס שחור של ספיר)? איך אתם משקמים עסקים שחרבו, מקימים במקומם עסקים חדשים? מכשירים את העובדים ואת היזמים, כך שיתאימו לשינוי? אני עוד לא ראיתי תוכנית כזו. לא ראיתי אפילו יכולת משכנעת של האגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה. וכמובן שאין היום כל מעורבות ממשלתית בהשקעה בתעשייה, בחקלאות או בתיירות. הרשו לי לשער, אולי דווקא אם ישלמו מס, תהיה יותר היפתחות לדיבור על השקעה משותפת של המגזר היצרני עם הממשלה.

התמונה המלאה

כלכלה היא תמונה מלאה. כלכלה היא מקבץ של פרטים. אז הדפיסו כסף, אתם יודעים איך הוא יגיע לציבור? עובדה, חלק ניכר מהכסף שהודפס עד כה לא הגיע לידיים הנכונות, ונותר בלתי מנוצל. ומה אם הכסף הזה יעבור דרך תשלום מס? זה יהיה קשה, זה יגרור דיון יסודי ומאבק בין מעמדות. אולי דווקא מתוך הדיון תתקבל תשובה לכמה מהשאלות. מה גם, שאני מאמינה שרבים מבין המיליארדרים של ישראל לא יתנגדו לתוספת מס. הם יבינו שכדאי להם לשלם על מנת לשפר את האווירה. וכדאי לשים לב לתשובתו של פרופ' צבי אקשטיין על השאלה לגבי ההבדלים בין תוכניתו השאפתנית לכאורה, לתוכנית של בנק ישראל. זו הזדמנות להשתחרר מ'הקופסאות' הישנות, הוא אומר. "הפרטים פתוחים לדיון ולוויכוח, זו התשובה". אני עוד לא רואה דיון וויכוח ענייני על פרטים. יש סיכוי טוב להתעוררותו בעקבות הטלת מס. והפרטים, כידוע, הם העיקר.

****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר****

הסכם היסטורי. היסטוריה זה עוד לא כסף

שרי האוצר של שבע הכלכלות המתועשות הגדולות חתמו בשבת על הסכם פורץ דרך לעצירת "המרוץ לתחתית" במס החברות. המרוץ לתחתית הוא המרוץ להפחתת מס החברות לחברות הבינלאומיות הגדולות, כך שיקימו את מפעליהן במדינה שלך. על פי ההסכם, מדינות ה-7-G הודיעו כי הן תומכות בשיעור מס חברות גלובלי מינימלי של 15%, וכי ינקטו בצעדים שיבטיחו כי המיסים ישולמו במדינות שבהן האיגודים פועלים.

להמשיך לקרוא

להעלות מס? אין שאלה בכלל

אחת התופעות הכי פחות מובנות בכלכלה של ימים אלה היא הסירוב להעלות מס, והתמיכה הנלהבת בהדפסת כסף במקומו. מה, להדפסת כסף אין מחיר? כבר כעת רואים את ניפוח הבורסות במחזור הנוכחי, ואת ההקצנה הנוספת בהתפלגות ההכנסות, אי השוויון המוגבר. איש אינו יודע איך זה ייגמר, אך רבים חשים שזה ייגמר לא טוב, אם במשבר חברתי עמוק, או בתהליך כלכלי בעייתי.

להמשיך לקרוא

האופנה המקצועית התחלפה! הודעה ראשונה

עודף תחכום, זו בעייתם הגדולה. כך חשבתי לעצמי בקריאת הדו"ח החצי-שנתי המי-יודע-כמה של ארגון האו.אי.סי.די. הדו"ח שיצא במאי השנה שוב נפתח במאמר מערכת שכותרתו דו-משמעית: "צמיחה חזקה יותר, אך סיכונים מזדקרים בגדול".

להמשיך לקרוא

הצבעתם של אלה עם השיני נירוסטה

פעם ראשונה שלי בשווייץ הייתה בכנס דאבוס, ראשית 1998. בין ערימות השלג שעל פסגת ההר, הסתובבו בכירי פוליטיקה וכלכלה, ומצליחני אותו רגע. נשמתי נעתקה למראה מעילי הפרווה ושאר המחלצות שכמה מהמשתתפים עטו.

להמשיך לקרוא

לכל משרד יש שר. והוא פוליטי, למה להסתיר

קביעת היסוד הזו כאילו מובנת מאליה, אבל ברוח הפוסט-מודרנית השורה על הדיון הציבורי בישראל, אין ברירה אלא לדקלם אותה מחדש. כי אילו היא באמת הייתה מובנת מאליה, לא היה מתנהל ויכוח סוער כזה על הפעולה בסוריה – פוליטית או ביטחונית? ומה עם פוליטית-ביטחונית? לא ברור שכל צמד – שר ביטחון וראש ממשלה – יגיב אחרת על אותם נתונים המוצגים בפניו? יגיב בהתאם לתפישתו הפוליטית.

להמשיך לקרוא

מס עקיף – הכי עדיף

לפני חודשיים, שבת מדיח הכלים שלנו. התקשרתי לחברת השירות, והם שלחו אלינו טכנאי. הוא בא, חיטט כמה דקות, וקבע שצריך להחליף את קופסת הסבון. חיכינו חודש, הקופסה הגיעה מחו"ל, הטכנאי התייצב אצלנו להתקין אותה, ו"הכל בסדר".  שעתיים מאוחר יותר הפעלתי את המדיח, שוב הקופסה לא נפתחה. עד כאן, 690 שקל – 240 שקל ביקור, 450 שקל שקל קופסה.

להמשיך לקרוא

היסטריה תקציבית. הגירסה הרגועה

היסטריה תורנית, לעולם לא נדע מה הציתך הפעם. תחושת הבטן אומרת שהיה זה פרסום נתוני החשבונות הלאומיים לרבע הראשון של 2014 בשבוע שעבר. עוד רבע של צמיחה דלה, שיעור שנתי של 2.1% לעומת הרבע האחרון של 2013. במבט על הסדרה, נראה כי המשק התיישב על קצב צמיחה של 2 עד 3 אחוזים לשנה, לאחר ה-3 אחוזים ויותר שאליהם התרגלנו מסוף 2011 ועד אמצע השנה שעברה.

ירידת המדרגה בצמיחה קוראת לעדכון התחזית ל-2015. תחזיתו האחרונה של בנק ישראל, ב-24 למארס, נקבה בשיעור צמיחה של 3% לשנה הבאה. עכשיו בוודאי קולטים בבנק שהם הגזימו. חייבים לקצץ בתחזית הצמיחה, ובאומדן הכנסות המסים הנגזר ממנה. כמה? בשיעור השקול לאחוז אחד מהתוצר.

טעינו בתחזית? נדבר על משהו אחר   להמשיך לקרוא

גבולות המדיניות המוניטרית

מה הקשר, תגידו לי מה הקשר. הקשר בכלכלה, הקשר במדעי החברה, הקשר בחיים בכלל. סוג של תשובה לשאלה הנצחית הזו ניתן בסדרת הודעות לעיתונות של בנק ישראל מה-13.5.2013.

שלוש ההודעות הקצרות מסבירות מדוע הופחתה הרבית ב-0.25 נקודות האחוז באותו יום, ולא במועדה הרגיל בסוף החודש. שלוש ההודעות הקצרות קושרות את הפחתת הרבית הלא-שגרתית לתחילת הפקת הגז ממאגר תמר.

להמשיך לקרוא

תלוי איזה 5 אחוזים

זוהי אחת מהבחנותיו החשובות של ג'והן מיינרד קיינס. לא נשאיר אותה בתרגומה לישראלית מדוברת. המקור הוא הכי טוב, וזה מה שמופיע במכתבו של קיינס לניו-יורק טיימס מ-1934:

"אני רואה את בעיית הההתאוששות באור זה: באיזו מהירות תיחלץ המערכת העסקית הנורמלית לעזרה? באילו ממדים, באילו אמצעים, ולמשך כמה זמן מומלץ לאפשר הוצאה ממשלתית חריגה בינתיים?" (רוברט היילברונר, הפילוסופים הארציים, הוצאת שלם 2012).

להמשיך לקרוא