חינוך מחדש. בנקאות לאזרחים וותיקים

זה עניין של ציפיות, אימרו אתם לכלכלנים היוזמים את קידום האזרחים הוותיקים לבנקאות דיגיטלית. ציפיות רציונליות, אל תשכחו להסביר. נגיד שאני בת שבעים ואחת ורבע, מוכנה להתיידד עם המסך עכשיו, מה יהיה אתי בגיל שבעים ותשע, האם עוד אראה את האייקונים האלה בפינה? ואם לא, איך אדע שאני לא רואה?

הפחד הזה מפספוס האייקונים שבפינה הוא שבולם את המעבר שלי ושל אישי לבנקאות דיגיטלית מלאה. אנחנו עוקבים באינטרנט אחר חשבונותינו, אבל  לביצוע פעולות שנינו מעדיפים לתקשר עם קול אנושי.

אפשר לשייך את שנינו לעשירון העליון של משתמשי האינטרנט בקרב בני גילנו, מבלי להיסחף. רבים מידידינו הטובים לא מחזיקים חשבון מייל, לא מנסים אפילו להזמין כרטיסים למופע באינטרנט.

ומהצד השני, נהירתם של הבנקים לבנקאות דיגיטלית היא לכאורה מובנת מאליה. היא מאפשרת להם לסגור סניפים, ולפטר עובדים ללא התנגדות. האם באמת "ההתייעלות" מקטינה את הוצאותיהם? הרשו לי להטיל ספק, לנוכח תקלות לא-מעטות שאני והקרובים לי נתקלים בהן בעסקינו הבנקאיים. תקלות שלא היכרנו קודם, כאשר בסניף שלנו ישב פקיד שזיהה אותנו ללא צורך בבדיקה, והכיר את חשבונותינו.

על כן, גם אם בשלב ראשון רואים ירידה בהוצאות השכר של הבנקים, לא בטוח שהיא תימשך לאורך התקדמותם בשירות הדיגיטלי. עם זאת, ברור ששינוי מבנה השירות פותח לבנקים פתח לשינוי מבנה ההעסקה. תם עידן העובדים הקבועים, בעלי הזכויות, ברוך-הבא לעידן העובדים שיש להם רק חובות.

רוב המפוטרים, הרשו לי לנחש, הם בני חמישים ומעלה. איפה המשרד לשוויון חברתי, כשצריך לשמור על זכויותיהם. אותו משרד הוא שותף נלהב ליוזמת הבנקים, ומשרדי הממשלה שאיתם, המופיעה בלשון זו בהודעת איגוד הבנקים מה-13 לאוקטובר השנה: "הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, בשיתוף המשרד לשוויון חברתי, ובאמצעות המערכת הבנקאית ואיגוד הבנקים, מתחיל בפרוייקט חינוך ייחודי לאוכלוסייה המבוגרת, במטרה לסייע לה להסתגל לבנקאות הדיגיטלית".

"פרוייקט חינוך ייחודי" הקפיץ לי לראש את הביטוי 'חינוך מחדש'. בדקתי באינטרנט ומצאתי כי "אויגורים ובני מיעוטים מוסלמיים אחרים – הועברו למחנות 'חינוך מחדש' בשינג'יאנג…בייג'ין טוענת שבמחנות אלה מלמדים את האויגורים כיצד למצוא עבודה…" חינוך מחדש לא יצא מהאופנה, הוא רק לובש לבוש חדש על פי צורכי המקום והתקופה.

במבט מקיף, ברור מה האינטרס של הבנקים בכפיית הבנקאות הדיגיטלית על כולם, גם אם נותר ספק לגבי מוצקותם ארוכת הטווח של תחשיביהם. קצת פחות ברור מדוע הפיקוח על הבנקים תומך בצעדם ללא סייג. הפעלת הבנקאות הדיגיטלית על ידי משתמש לא מיומן  עלולה להסב שיבושים בבנקאות. יותר מזה, לא ברורה אי-מחויבותו המוצהרת של הפיקוח על הבנקים להוגנות צרכנית, כאשר הוא מדגיש שוב ושוב את מחויבותו ליציבות הבנקים. כדאי לשאול אם ללא הוגנות  יכולה להישמר היציבות. כדאי לשאול גם, אם קול אנושי מרגיע בזמן בהלה בנקאית, לא מבטיח את היציבות יותר מטופס אינטרנטי.

עמדת המשרד לשוויון חברתי והממשלה כולה ברורות עוד פחות. שינוי אורחות החיים הבנקאיים מצדיק סקר בקרב האזרחים הוותיקים, לבירור מוכנותם. לא דווח על סקר כזה. תנו לי להעריך, על סמך 'יידע אישי' שרובם לא נלהבים. ואם כך, לא מגיע לאזרחים הוותיקים מענה אנושי מיוחד? רבים מהם, לקוחות סולידיים ונאמנים, תרמו במשך שנים לרווחי הבנקים. 'מסלול אזרחים וותיקים' בבנקים יתרום לאמינות המגזר הפיננסי, וליציבות הכלכלה כולה.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה בסימניה,  רכישה ישירה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***

כלכלת הדברים הקטנים. מחשבות קייץ והלאה

אל תצפו למשנה סדורה או לניתוח שיטתי. קייץ, והמחשבות מבקשות לצוף. חזרתי מחופשה קצרה בארץ, החלפתי חוויות עם חברה שחזרה מחופשה דומה. הנה מה שיצא.

תפושה לא מלאה להמשיך לקרוא

כלכלת הדברים הקטנים: רב-קומות על המים

סוף השבוע האחרון עבר עלינו בנעימים על חוף ימה של הרצלייה. המלון שבו התארחנו הוא מהמלונות הראשונים על החוף, ואחד ממלונות הנופש הראשונים בישראל. הוא הוקם מספר שנים לאחר קום המדינה. לי הוא זכור במיוחד מדוכן הגלידה שלו, אותו פקדנו בדרך חזרה מהים.

להמשיך לקרוא

כלכלת הדברים הקטנים: מס הגולף-על-יד-ביתך

מה זר יותר לנופינו ממגרש גולף ירוק-נצחי? זר, על כן יוקרתי על פי הבנתם של כמה מהפרסומאים. תעיד על כך שכונה אחת שאני מכירה. לפני עשרים שנה, הומרצה מכירת המגרשים בה בעזרת הצגת תוכנית למגרש גולף בטבורה. עשרים שנה חלפו, קוצים עלו במקום הדשא המובטח. עכשיו בתכנון, הקמת רבי קומות באותו מקום. לא דשא ירוק, לא נוף אנגלי, רק השם "שכונת הגולף" – הוא נשאר.

להמשיך לקרוא

כלכלת הדברים הקטנים. רכב שטח ענק

הוא חונה שם על המדרכה, בכל פעם שאני יוצאת מהחניון. רכב שטח ענק עומד על המדרכה בפתח חניון הבניין, וחוסם לגמרי את הראות מצד שמאל, צד הכניסה לרחוב, הצד שממנו דוהרים כולם בירידה. יצא לי פעם לפגוש את בעליו, ואמרתי לו: בבקשה, תמצא מקום אחר, הרכב שלך מסכן את כולנו. האיש הפנה לי את הגב, וברח.

להמשיך לקרוא

כלכלת הדברים הקטנים. אריסטו אמר זאת קודם

רק טיפשים מפנים את גבם להכללות ולדעות קדומות. הן נמצאות שם כדי שלא נבזבז את הזמן על למידת אותם דברים שוב ושוב. כך בתחום המקצועי הצר, וכך במה שקרוי "החיים". ועם זאת, את חדוות הגילוי – התחושה שאני באמת מבינה משהו – אני מייחסת להתבוננות שלי  בפרטים. משהו קטן פתאום קופץ לי לעין, ומשנה את האופן שבו אני רואה את העולם.

להמשיך לקרוא

כלכלת הדברים הקטנים

ואם ביקשתם לדעת מהו הציר שסביבו סבה כלכלת ישראל, אומר לכם: מידת הפתיחות כלפי חוץ. ציר הכי מוחלק, שום חריקה לא נשמעת מכיוונו. ובכל זאת אהיה נחרצת בקביעתי: מידת פתיחותו של המשק ליבוא, מידת תלותו בייצוא, חופש תנועת הכספים ממנו ואליו, חופש ההשקעות אצלנו בפנים ושלנו בחוץ – הם שמעצבים את דמותו. יותר מכך, מי שהוביל לפתיחות הזו חשב מראש שכך יקרה.

להמשיך לקרוא