קטגוריה: מיקרו-כלכלה

חיים באר, ביאליק, חמאת תנובה שלי

"תכונה זו – להשתקע, אגב הסתכלות, בעניינים טפלים ולעשותם שתי או ערב לחזיונות רוחי – נצנצה בי מילדותי. וגם בהסתכלי בעולם הממשי משכו אליהם את לבי דברים טפלים וצדדיים, שנראו לי יפים ביותר, ואתנם מזון וחומר לדימיוני. ותכונה זו הבאתי עמי אח"כ גם לעולם הספרים". הפיסקה שלעיל מתוך מכתב של ח.נ. ביאליק ליוסף קלוזנר נמצאת בחזית 'מסע דילוגים', ספרו החדש של חיים באר. ספר של קטעי התבוננות קצרים ושובי לב. לא פלא שנתפשתי אליה ואל הספר מהרגע הראשון. הם מתקשרים לאהבה שאני רוחשת לכלכלת הדברים הקטנים.

יחסם החם של באר וביאליק לדברים הקטנים, שלף אצלי מהחסימה משהו כלכלי שמציק לי – נדירותה בשוק של חמאת תנובה האהובה. לא יודעת מה מצבה ברגעים אלה. מצאנו חבילה אחת עם סיום סוכות, אך כל עונת החגים לא הצלחנו למצוא אפילו אחת. חיינו עם תחליפיה – מדנמרק ומהולנד. בשבוע שעבר, ראיתי בידיעות אחרונות ניסיון לדרג סוגי חמאה שונים. תנובה יצאה מספר שתיים מאלה שנבדקו. מבחינתי, אתם כבר מבינים, חמאת תנובה היא הראשונה.

חמאת תנובה היא רכיב חשוב בטקס הבוקר שלי: יוגורט, טוסט עם חמאה, קפה. אני יושבת מול חלון הסלון הענקי, מביטה על ההר ממול, ושמה לב לעצים שצמחו בו, יותר עצים ממה שהיו כאשר הגענו לשכונה. הר חשוף הופך להיות ירוק הודות להשקייה שלנו בתחתית – לא משמח? לא מעורר פליאה? ואז אני מפנה את מבטי לחלון מימין, לכליל החורש היפה בכניסה לדירה, עכשיו צהוב בחצי-שלכת. כך מתחיל בוקר מושלם, כאשר החמאה היא תנובה, כמובן.

איני יודעת בוודאות מדוע חמאת תנובה הולכת ונעלמת. הבנתי שזה קשור למחלוקת כספית בין הממשלה לבעליה הראשיים ממארס 2015 – חברת ברייט פוד הסינית. תנובה, על מנת ללחוץ, מייצרת פחות חמאה, אך ברור שזה חלק ממדיניות מלאה – משרד התעשייה והמסחר ממליץ על הורדת המכס הגבוה שעדיין מוטל על יבוא המוצר. זילות המחיה היא המסר – ומה עם סבסוד כבד של משק החלב באירופה? מה עם השיקול הביחוני-אסטרטגי בהשארת ייצור מזון בסיסי כאן? מה עם חשיבות החקלאות כערך? ומה עם טעם? לא בהכרח הטעם הכי טוב, אבל הטעם שעושה טוב על הנשמה – מישהו חשב על זה? בטח לא הסינים.

כנראה גם לא הממשלה שלנו. אז יש איראנים, אנחנו יודעים, הם כאן אלפי שנים, ויש גם חמאה והיא חשובה לא פחות. לגמרי במקרה, יושק השבוע מכון יסודות של התאחדות הארגונים הכלכליים הקיבוציים, התנועה הקיבוצית, תנועת המושבים, וקרן ברל כצנסון. כנס הפתיחה שלו יעלה שוב את השאלה הנצחית – בין מעורבות ממשלתית לכלכלת שוק: החקלאות בישראל כמקרה בוחן. ולמרבה השמחה, הדיון המרכזי בו עוסק בשוק גלובלי לעומת ייצור מקומי, ובאופי התחרות בענף המזון.

כל זה היה צריך לקרות לפני שלושים שנה, כשהחלו להתעלל בחקלאות. ואם לא, טוב שזה קורה עכשיו. איחולי הצלחה חמים למכון יסודות. אתם קטנים, אפשר לראות, אך אתם זיק מאיר של תקווה.

***ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר***

 

כלכלת הדברים הקטנים. בזבוז נורא

סיפורי צרות לא מומלצים לפתיחה. אבל למחשבה, הם עשויים לעזור להיפתח. כך גם הצרה הנוכחית של האיש שלי ושלי. הוא, האיש שלי, אמור לקבל זריקה יקרה לרשתית מדי חודש. שירותי בריאות כללית מימנו אותה זמן מה, בעזרת המושלם. לאחרונה, משום מה, הם מסרבים. זה קרה לנו לראשונה לפני שלושה חודשים. הרופא המטפל, רופא בכיר בבית חולים נחשב בירושלים, יעץ לנו לחזור לתרופה הקודמת, הזולה יותר, למספר חודשים. ההחלפה אולי דווקא תועיל למנגנון החיסוני הוא הסביר. שמענו בקולו, ומצב הראייה של האיש שלי הורע.

להמשיך לקרוא

כלכלת הדברים הקטנים – נובל 2019

שני פרטים שימחו אותי בהודעה על פרס נובל לכלכלה בשבוע שעבר. האחד, זכייתה הנדירה של אישה. השני, חזרה לדברים הקטנים. אסתר דופלו היא האישה השנייה הזוכה בפרס נובל לכלכלה מאז תחילת חלוקתו ב-1969. חמישים שנה, והיא הייתה מספיק נבונה על מנת לומר במסיבת העיתונאים לרגל חלוקת הפרס: "אנחנו חיים בתקופה שבה אנחנו, האנשים במקצוע, מתחילים להבין שהדרך שבה אנחנו מתייחסים זה לזה באופן פרטי ופומבי לא תמיד תורמת לסביבה מאד טובה לנשים. אני מקווה שההמחשה שנשים יכולות להצליח, ולזכות להכרה על הצלחתן, תיתן השראה לעוד הרבה הרבה נשים אחרות להמשיך לעבוד, ולהרבה הרבה גברים אחרים לתת להן את הכבוד שהן ראויות לו, כמו כל בן אדם שהוא".  היא ועמיתיה הפגינו תבונה נוספת בהשבתו למרכז של תחום שהיה פעם חשוב: מיקרו-כלכלה – כלכלת הדברים הקטנים.

להמשיך לקרוא

נפתח בגרביים, נסגור בשלום עולמי

שרשרת המחשבות הזו התחילה לרוץ אצלי עם שליפת גרבי הספורט הכתומות מהמגירה. "כתומות" הוא אבחון תקין פוליטית לצבען הלא-מוגדר של הגרביים בנות העשר. ובכל זאת, הן תמיד הראשונות להישלף אצלי מהערימה. זאת, משום שהן היחידות שאני יכולה לסמוך על סרט הגומי שלהן.

להמשיך לקרוא

חינוך מחדש. בנקאות לאזרחים וותיקים

זה עניין של ציפיות, אימרו אתם לכלכלנים היוזמים את קידום האזרחים הוותיקים לבנקאות דיגיטלית. ציפיות רציונליות, אל תשכחו להסביר. נגיד שאני בת שבעים ואחת ורבע, מוכנה להתיידד עם המסך עכשיו, מה יהיה אתי בגיל שבעים ותשע, האם עוד אראה את האייקונים האלה בפינה? ואם לא, איך אדע שאני לא רואה?

להמשיך לקרוא

כלכלת הדברים הקטנים. מחשבות קייץ והלאה

אל תצפו למשנה סדורה או לניתוח שיטתי. קייץ, והמחשבות מבקשות לצוף. חזרתי מחופשה קצרה בארץ, החלפתי חוויות עם חברה שחזרה מחופשה דומה. הנה מה שיצא.

תפושה לא מלאה להמשיך לקרוא

כלכלת הדברים הקטנים: רב-קומות על המים

סוף השבוע האחרון עבר עלינו בנעימים על חוף ימה של הרצלייה. המלון שבו התארחנו הוא מהמלונות הראשונים על החוף, ואחד ממלונות הנופש הראשונים בישראל. הוא הוקם מספר שנים לאחר קום המדינה. לי הוא זכור במיוחד מדוכן הגלידה שלו, אותו פקדנו בדרך חזרה מהים.

להמשיך לקרוא