קטגוריה: מה-זאת כלכלה

חמש דקות או חמש-עשרה

"ראש כמו שלך אפשר לעשות בחמש-דקות או בחמש-עשרה", אמר לי ספר הצמרת שלי אחרי שהתחנפתי אליו (מה לעשות, לספר צמרת משלמים יותר, וגם חייבים להתחנף מפעם לפעם). "אני עושה את זה בחמש-עשרה, מתייחס לכל קבוצת שיער לחוד". שמעתי, וכמו תמיד כשאני שומעת דבר חוכמה, במיוחד אם יש בו מעט הומור, מחשבותיי התחילו לרוץ. חשבתי על מדידת פיריון העבודה בכלכלה, מיד תבינו מדוע.

מה שקוראים היום 'פיריון עבודה' בכלכלה קיבל את תואר הכבוד בשלושים השנה האחרונות. לפני כן, מדידת הפיריון הייתה מורכבת יותר, והתבססה על שני מודלים: המודל של סולו, ועוד מודל אחד ששמו פרח מזכרוני. מדידה זו לקחה את גידול התוצר, ניכתה ממנו את תרומתו של ההון, ונותרה כביכול עם תרומת העבודה. היא הייתה עתירת חישובים, ובעיקר חסרת משמעות, כך שהיום בכל האינטרנט ובספרי הכלכלה הבסיסיים, לא מצאתי אפילו זכר לקיומה.

להמשיך לקרוא

מתי נראה שוב כלכלה

אני קוראת את הדו"ח החצי-שנתי האחרון של ה-OECD, ולכאורה אמורה לשאוב נחת. מחברת הדו"ח, כלכלניתו הראשית של הארגון, הוחלפה לא מזמן והיא חברתית יותר מהקודמת. יו"ר הארגון גם הוא הוחלף בקיץ השנה, והוא דווקא איש של שוק חופשי, אבל כ-אילו לא מפריע. הוא גם לא כלכלן, אבל נגיד שזה לא חשוב. גם הכותרת "התאוששות לא רגילה" בהחלט מקובלת עליי.

הדו"ח מבשר צמיחת תפוקה עולמית של כמעט 6% בשנה הנוכחית, אחרי התכווצות של 3.5% בשנה שעברה. אך זה לא די, כפי שמציינים בו. במדינות OECD רבות רמת החיים בסוף 2022 לא תחזור למה שציפו לפני המגיפה. גם רמת הבריאות העולמית לא חוזרת למה שהייתה: מדינות עניות רבות לא מטופלות כראוי נגד קורונה.

להמשיך לקרוא

דו"ח היציבות הפיננסית – יציבות פיננסית, אה?

דו"ח היציבות הפיננסית של בנק ישראל, למחצית הראשונה של 2021, הוא כרגיל נייר עבודה רציני, המציג תמונה מלאה של הכלכלה. עם זאת, כרגיל, הוא אינו 'עיתונאי' מספיק, ואינו מדבר בפשטות אל הציבור הרחב.

להמשיך לקרוא

מה, אנחנו ב-3 שקלים לדולר?

כן, כמעט 3.2 שקל לדולר ביום ששי. זה לא הכי גרוע, היינו ב-3.1 שקל לדולר בינואר 2021. ואז, בנק ישראל חזר להתערב בשוק המטבע. הוא רוכש דולרים, והוא הצליח להעלות את שער החליפין בעשירית האחוז. כבוד. מאז השיא, בסביבות 5 שקלים לדולר בקיץ 2002, התחזק השקל כמעט ב-40% לעומת הדולר. לא נשאל איך מקיימים כך ייצוא, אם זה לא ייצוא היי-טק ייחודי שקובע מחיר. לא נשאל גם איך מחשבים כדאיות יבוא (אקטואלי ממש ברגעים אלה) ואני די בטוחה שברוב המכריע של חישובי הכדאיות לא חוזרים לשער החליפין של פעם.

אני, משום מה, חטפתי הלם כאשר ראיתי את ה-3.2 שקל לדולר בשבוע שעבר. במיוחד, אחרי שראיתי באותו עיתון כי היחלשות הדולר מוסברת בהיחלשות הכלכלה האמריקאית. נכנסתי היום לנתוני הכלכלה 'המוחלשת', וראיתי כי התמ"ג האמריקאי צמח בשיעור שנתי של 6.5% ברבעון השני של 2021 לעומת קודמו. שיעור האבטלה באותו רבעון הגיע ל-5.4%. למרבה הפלא, גם שיעור האינפלציה השנתי הגיע ל-5.4%. בסך הכל, נתונים לא רעים (הלוואי עלינו, חוץ מהאינפלציה).

להמשיך לקרוא

תורת הכמות של הכסף. מה זה כסף

ב'מבוא לכלכלה', הנלמד בשנה א' ומציג את יסודות התחום, עוסקים בשני מצבי שיווי משקל: שיווי משקל בשוק הכסף, שיווי משקל בשוק המוצרים. שיווי המשקל הכללי במשק הוא שילוב של שניהם, אבל לא נסבך אתכם עכשיו יותר מדי. רק נחזור לשיווי המשקל בשוק הכסף, שהוא לכאורה פשוט: L(Y,r)=M/P. או, בעברית מדוברת, כמות הכסף הריאלית המבוקשת, שווה להיצע הכסף הריאלי. הכמות המבוקשת היא פונקציה של להמשיך לקרוא

אין לי מה לכתוב

אין לי מה לכתוב, אמרתי לאיש שלי על הקפה של הבוקר. יופי, תשמחי, הוא ענה, המדינה הזו חוזרת להיות נורמלית. בדרך כלל, בבוקר יום א', אני קמה עם כותרת ועם עניין שעליו אני רוצה להגיב. הפעם, נתניהו
–'הקומפרסור' של עמוס עוז – מוריד בהדרגה את הקצב או את עצמת הישמעותו, והכל נרגע.

להמשיך לקרוא

זו אינפלציה? כן, אני מרגישה

כן, במפורש, לא אני מעריכה, לא תשובה מדעית, כי אין תשובה מדעית בינתיים. זו הרגשה, והיא התחזקה כשבאתי בשבוע שעבר לשלם עבור התספורת שלי. יש עליית מחירים קטנה, עשרה שקלים בלבד, אמרה לי המנהלנית. או.קיי., שילמתי, אני גם לא זוכרת מתיי הייתה העלאת התעריף הקודמת, אבל חיכיתי לזה, אני מרגישה שהמחירים עכשיו במגמת עלייה. וכפי שכתבתי, זה התחיל בהפחתת איכות, והשארת המחירים הקודמים במקומם.

להמשיך לקרוא

סיס נישט פושעט. זה לא פשוט

בימים האחרונים, כשאני מסתובבת בבית, מתנגנת באוזניי המנגינה: סיס נישט פושעט (זה לא פשוט), אזוי עידס (ככה זה). כבר תקופה ארוכה שלא שמעתי את השיר. השיר שאבי היה לוחש לעצמו בבית אחרי העבודה. באותה תקופה, אבי היה מפקח על בתי הספר בשרון. לפני כן, הוא היה מורה ומנהל בתי ספר. את חילופי התפקיד עשה לקראת כניסתי לכיתה א'. הייתי קטנה, לא הערכתי מספיק את ההקרבה שעשה למעני בפינוי מקומו בבית הספר.

להמשיך לקרוא

עוד הזדמנות לומר, מה זאת כלכלה בעיניי

שורת פוסטים מעניינת של עמית בן-צור, בטוויטר בשבת, הקפיצה אותי ממקומי. זאת, משום שהיא נוגעת בנקודה שמעסיקה אותי כל השנים. בן-צור מצטט מחקר הקובע כי מדיניות הצנע – קיצוץ ההוצאות והעלאת המס ב-1930 עד 1932 – הייתה גורם משמעותי בעליית הנאצים לשלטון ב-1933. היא אינה הגורם היחיד או העיקרי במה שקרה, כך נאמר. גורמים חשובים יותר הם השפל הכלכלי הגדול והסכם ורסאי.

להמשיך לקרוא

יש אינפלציה. נסתכל על זה מלהפך

הגדלת כמות הכסף, ללא גבולות וללא הצהרה מראש על מידה, עוררה מחדש את הדיון על אינפלציה, שהיה רדום עד כה. אין אינפלציה? אומרים כמה מבכירי הכלכלנים, זה לא יכול להיות, חכו עוד קצת והיא תתפרץ. אחרת, נצטרך לשאול את עצמנו שאלות כבדות. לתהות על נכונות כמה מיסודות הכלכלה שאנו מקדשים.

להמשיך לקרוא