קטגוריה: מה-זאת כלכלה

עוד הזדמנות לומר, מה זאת כלכלה בעיניי

שורת פוסטים מעניינת של עמית בן-צור, בטוויטר בשבת, הקפיצה אותי ממקומי. זאת, משום שהיא נוגעת בנקודה שמעסיקה אותי כל השנים. בן-צור מצטט מחקר הקובע כי מדיניות הצנע – קיצוץ ההוצאות והעלאת המס ב-1930 עד 1932 – הייתה גורם משמעותי בעליית הנאצים לשלטון ב-1933. היא אינה הגורם היחיד או העיקרי במה שקרה, כך נאמר. גורמים חשובים יותר הם השפל הכלכלי הגדול והסכם ורסאי.

להמשיך לקרוא

יש אינפלציה. נסתכל על זה מלהפך

הגדלת כמות הכסף, ללא גבולות וללא הצהרה מראש על מידה, עוררה מחדש את הדיון על אינפלציה, שהיה רדום עד כה. אין אינפלציה? אומרים כמה מבכירי הכלכלנים, זה לא יכול להיות, חכו עוד קצת והיא תתפרץ. אחרת, נצטרך לשאול את עצמנו שאלות כבדות. לתהות על נכונות כמה מיסודות הכלכלה שאנו מקדשים.

להמשיך לקרוא

איפה הדיון הכלכלי הרציני

המחשבה הזו מסתובבת אצלי בראש כבר תקופה ארוכה. לא ביטאתי אותה כי היא לא הייתה חדה מספיק. איפה הדיון הכלכלי הרציני, אני שואלת: לא רכילות, לא התחכמות, לא זריקת קלישאות. זה קפץ לי לראש, כשראיתי התבטאות של שרת האוצר של ארה"ב, ג'נט ילן, על הביטקוין. וככה היא אמרה: "אני לא חושבת שהביטקוין נמצא בשימוש נרחב כאמצעי תשלום, ובמידה שעושים בו שימוש, אני חושבת שלעתים תכופות השימוש הוא למימון פעילות בלתי-חוקית. ביטקוין הוא דרך לא יעילה בצורה קיצונית לעשות עסקים, ועיבוד עסקות באמצעות ביטקוין צורך כמות מזעזעת של אנרגיה (יורם גביזון, 'דבר', 24.2.2021).

להמשיך לקרוא

מה גורם לאינפלציה. מה זה חשוב

עשויים להיות לה אין-ספור גורמים. אני מעדיפה להתייחס אליהם להם בביטוי האמריקאי 'טריגרים' – מעין לחיצות על ההדק, המניעות תהליך. ביטוי זה, לתחושתי, ממחיש את ארעיותם ואת מקריותם. אפשר לאתר אותם בהסתכלות על התפרצויות האינפלציה בישראל בשנות המדינה הראשונות. התפרצויות אלו רוסנו מיד, משום כך בקושי זוכרים אותן עכשיו.

להמשיך לקרוא

מה אתם לא יודעים על אינפלציה

ואני, לעומתכם, יודעת היטב. כן, ברור לגמרי מהכותרת שאני מתכוונת להרגיז. זה בגלל שאתם מרגיזים אותי עם סיסמת ה"תשפכו כסף, לא חשוב כמה" שלכם. האמת היא שחשוב כמה. האמת היא שאנחנו (כן, גם אני) לא יודעים כמה.

להמשיך לקרוא

כלכלה חדשה. מה את אומרת לנו?

זה התחיל בחברה קטנה בשם גיימסטוק, ונמשך עד למחיר המתכת כסף. מניות ופריטים שהיו בתחתית – לכאורה בצדק, אך גם בעזרת גופי השקעה גדולים – קפצו פתאום בגלל התארגנות באינטרנט. הפסדי ענק נגרמו לגופים המשקיעים, עד שהכיוון התהפך, ו'העממיים' משלמים כרגע על תמימותם. הוויכוח הנצחי על שוק ההון שוב מתחדש. האם מריצי המניות כלפי מעלה הם ריקים ופוחזים, שלא מבינים דבר? האם הם מפרים כללי הוגנות בורסאיים? מהם כללי ההוגנות, אם הרצת מניות כלפי מטה, בסגנון ארה"ב, מוגבלת במדינות מסוימות, ואסורה לגמרי באחרות בעת משבר.

להמשיך לקרוא

זה טראמפ? הרבה יותר מטראמפ

זה טראמפ, מה שקרה בליל חמישי בקונגרס האמריקאי? זה הקסם של נשיא ארה"ב? או זה מסר לקהל המצביעים האמריקאי, ולקהל המצביעים הדמוקרטיים בכלל? "להחזיר לעצמנו את המדינה" הוא אמר, והמון מאזיניו פרץ לגבעת הקפיטול בעת התכנסות הקונגרס לאישור ניצחונו של ג'ו ביידן בבחירות. ו'ההמון' בניגוד למצופה, היה המון של לבנים, הרבה בלונדינים שהתפרעו במשרדי הקונגרס.

להמשיך לקרוא

2021 כאן. מה יהיה?

לא יודעים מה יהיה, זו התשובה.

כלכלה היא אי-וודאות להמשיך לקרוא

פוסט קפיטליזם – קפיטליזם הוא מילת המפתח

שוב אני חוזרת לפוסט-קפיטליזם. חוזרת למחשבה המנקרת במוחי ולא מרפה. פוסט קפיטליזם מהו? הוא אמירה שאנחנו בשלב הפוסט של הקפיטליזם. השלב שבו המערכות הכלכליות לא יכולות עוד להיות מתוארות כצורה של קפיטליזם. האם אנחנו שם? אולי בשאיפה, בחלום, חלום של אנשים כמוני. אך בפועל, אנחנו בקפיטליזם מכוער, קפיטליזם שרק הולך ומקצין, בינתיים.

להמשיך לקרוא

זה הרבה דברים, אלטע זאכן, לא רק כסף

בשבוע שעבר כתבתי כאן בעיקר על כסף, על מנת לחדד את ההבדל בין פוסט-קפיטליזם לסוציאליזם בכלכלה. אמרתי כי בפוסט-קפיטליזם אין התייחסות מספקת לכמה ולכסף, לעומת הסוציאליזם שבו השאלה 'כמה כסף' חוזרת שוב ושוב. רציתי לכתוב גם משהו על זמן, אך פתאום תפשתי שהפוסט-קפיטליזם מתייחס לזמן, אם הוא מדבר על שבוע עבודה של 32 שעות, ולאחר מכן של 24 שעות.

להמשיך לקרוא