קטגוריה: מה-זאת כלכלה

לא כלכלה אחת, גם לא שתיים

"ראיתי אותם מפרקים את רוסיה באופן מכוון", אומר פרופ. גאי סטנדינג בראיון ל'דבר' על הטיפול בהלם שנכפה על המדינה על ידי הכלכלנים שבאו להצילה. גאי סטנדינג הוא מחברו של הספר הפופולארי 'הפרקריאט – המעמד הפגיע', פרופסור לכלכלה באוניברסיטת לונדון, וכלכלן שמאל ידוע. בימי נפילת חומת ברלין, הוא היה מנהל המרכז למדיניות שוק העבודה של ארגון העבודה העולמי.

סטנדינג מאשים קבוצת כלכלנים בכירים במשבר שבריה"מ הידרדרה אליו. בראשם, ג'פרי סאקס ולארי סאמרס, וביניהם גם סטנלי פישר וכלכלנים אחרים מהרווארד ולונדון סקול אוף אקונומיקס. סיסמתם הייתה פירוק כל מאחזי הכוח הכלכליים שהיו קשורים למפלגה הקומוניסטית. ובפירוט נוסף: מאקרו לפני מיקרו – ריסון תקציבי לפני הכל. הרס מנגנון פיקוח המחירים, קיצוץ בהוצאות הממשלה, והפרטת כל נכסי המדינה מלבד משאבי האנרגיה. קידום מהיר של מדיניות השוק החופשי, לפני שתקום לכך התנגדות סוציאליסטית.

הסתייגויותיו של סטנדינג מהמודל לא זכה להקשבה. אנשים החליפו תפקידים במהירות, והתעשרו. הפשע השתלט על המדינה, גם סטנדינג היה מאוים. גיל התמותה הממוצע לגברים נפל מ-65 ל-57, ולנשים מ-74 ל-68. רחובות פטרבורג התמלאו בקבצנים, מהם נכי מלחמת אוזבקיסטן.

סטנדינג וחבריו חלמו על בניית כלכלה מערבית בהדרגה. הם התנגדו להפרטות מהירות מדי. הם שאפו לבנות מערכת מיסוי, מערכת רווחה, ורגולציה על שוק העבודה. אך סאקס, סאמרס וחבריהם הלכו על המודל שלהם. היו כמובן אינטלקטואלים רוסים שהבינו והתנגדו. אך הם לא הצליחו לשכנע את הפוליטיקאים הרוסים.

סטנדינג לא פסימי. הוא מאמין בכוחו של הפרקריאט – מעמד הצעירים המועסקים בכל מקום בתת-תנאים. וזו אולי הנקודה היחידה שבה אני חולקת על דעתו. אני מודה שאיני מבינה איך כלכלה מהסוג של סאקס וסאמרס מנצחת. אך גם סטנידנג אומר שזו הכלכלה השלטת היום בכל העולם המתועש. סאקס וסאמרס תמיד מאמצים את הסיסמה הנכונה. הם עשירים, מוערכים ומצליחים.

נדמה לי שסטנדינג לא מספיק לוקח ברצינות את הספרות הרוסית. אילו אימץ את דוסטוייבסקי, גוגול וטולסטוי לא היה מתפלא על אכזריות הממשל הרוסי ועל אטימותו. הוא לא היה תמה גם על הפסיביות של האנשים הפשוטים. כך זה היה ברוסיה תמיד – מהצארים ועד לסטאלין. כך זה מתבטא גם עכשיו.

נדמה לי, שזה הצד הרוסי שגם סאקס וסאמרס לא נתנו עליו את דעתם. הם חשבו שרוסיה היא ארה"ב עם החופש שלה. יותר מזה, הם היו שבויים של המקרו-כלכלה, בעוד שסטנדינג חי במיקרו, בעיקר בשוק העבודה, ומשם שאב את תובנותיו. האם ייתכן שישנן שתי תורות כלכלה ולא רק תורת כלכלה אחת? להתרשמותי, ישנן יותר משתיים, והן משום מה לא מתחברות. כן, יש אולי תיאוריית על בכלכלה. מין מודל ביקוש והיצע כללי. אך מה שבפנים כל כך לא מוגדר, כל כך מתחלף בין תקופות ובין מקומות. סטנדינג, למשל, מעריץ את זלנסקי. אני ממש לא בטוחה. זלנסקי אמנם אמיץ ויזמי, אך מי יכול לעמוד לאורך זמן מול הדורסנות הרוסית המועכת.

****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר****

מה יהיה. מה אני יודעת

אני קוראת בקנאה את התחזיות שמפרסמים חבריי הטובים. אינפלציה לא תהיה, ייסוף השקל ינטרל את עליית המחירים העולמית, הם אומרים. והעלייה העולמית? היא תעצור, משום שהיא נובעת מקשיים בהעברת הסחורות בין הנמלים, ומקשיים באספקת הסחורות עצמן עקב המלחמה. אלה, כמובן, ייפתרו בקרוב, כולנו הרי אופטימיים.

להמשיך לקרוא

איך אפשר לומר שהביטקוין הוא כסף

אם רוצים לומר שהביטקוין הוא כסף, חייבים קודם כל להגדיר  מהו כסף. ניקח הגדרה מקובלת, המופיעה בספר 'מבוא לכלכלה' של אורון, מארק ועופר. כסף הוא אמצעי תשלום. כסף הוא יחידת מידה לקביעת מחירים. כסף הוא אוצר ערך. אז, האם הביטקוין הוא אמצעי תשלום? בערך, בעיקר עבור גורמים שלא מצייתים לחוק. האם הוא יחידה לקביעת מחירים? גם זה באופן התחלתי וחלקי בלבד. האם הביטקוין הוא אוצר ערך? משמש לצבירת ערכים כלכליים והעברתם בין תקופות? פה אפשר לומר ישר לא. ממש לא. בתנודתיות כמו של הביטקוין – עליות וירידות מחירים קיצוניות ומהירות, הוא לא יכול להיות אוצר ערך. עליות וירידות מחירים כאלה מטופלות ישר על ידי מדינה, במדיניות אנטי- אינפלציה או אנטי-דפלציה. אבל הביטקוין לא מונפק ולא נשלט על ידי מדינה.

להמשיך לקרוא

2021, 2022. מה עם המעבר?

הוא חסר לי, המעבר משנה אחת לבאה אחריה. איש לא מעז לומר עליו מילה טובה. את גישת 'הארץ' אפשר לסכם באמירה קצרה של דורון רוזנבלום, במדורו 'דורון לשבת': "- ואתה? מה סיכום השנה שלך? – עזוב. תרמתי בראש השנה". אופטימי, אם אתם מאמינים בתרומות. גישת 'ידיעות אחרונות' מוסווה יותר, כדרכם. הם מסכמים את השנה על ידי 'פרופיל 21' – התמונות הבולטות של השנה שחלפה. לא ניתוח להמשיך לקרוא

מעריצה גדולה של האי-תיאוריה הקיינסיאנית

"היא קיינסיאנית", אמרו עליי יותר מפעם אחת, ואני תהיתי למה הם מתכוונים. כי כבר בראשית דרכי המקצועית נתקלתי בשתי תיאורית קיינסיאניות , פער שכרגיל בכלכלה גושר בקול דממה דקה. כשלמדתי לתואר הראשון בכלכלה, בשנים 1964 עד 1967, המודל הקיינסיאני הסתכם רק בטענה אחת: הגדילו את הוצאת הממשלה. ואז, חזרתי לתואר השני בשנת 1971, ולהפתעתי, נתקלתי במודל של טענה כפולה: שיווי משקל בשוק המוצרים ושיווי משקל בשוק הכסף. האיזון הוא שיווי משקל בשוק הכללי. מה קרה בינתיים? המודל הניאו-ליברלי החל לחלחל.

האם היומרה הזו לשיווי משקל כללי, היא מה שקיינס רצה? נסו לקרוא בספר 'התיאוריה הכללית של תעסוקה ריבית וכסף'. מן הסתם, תמצאו שם גם התייחסות לשוק הכסף, אלא שזו לא הטענה המרכזית בסיפור. קיינס בעיקר מתייחס שם להוצאת הממשלה, אך הוא כתב עוד הרבה דברים אחרים. האם זו 'תיאוריה כללית'? הרשו לי להטיל ספק, אין שם תמונה שלמה ומלאה של הכלכלה, אלא רק קטעי מחשבות. האם זה פוגם בחשיבות הספר, או בגדולת ניתוחו של מחברו? אני חושבת שלא, משום שהיום אני מאמינה שאין תיאוריה כללית בכלכלה. תיאוריה כללית בכלכלה היא בלתי אפשרית.

להמשיך לקרוא

חמש דקות או חמש-עשרה

"ראש כמו שלך אפשר לעשות בחמש-דקות או בחמש-עשרה", אמר לי ספר הצמרת שלי אחרי שהתחנפתי אליו (מה לעשות, לספר צמרת משלמים יותר, וגם חייבים להתחנף מפעם לפעם). "אני עושה את זה בחמש-עשרה, מתייחס לכל קבוצת שיער לחוד". שמעתי, וכמו תמיד כשאני שומעת דבר חוכמה, במיוחד אם יש בו מעט הומור, מחשבותיי התחילו לרוץ. חשבתי על מדידת פיריון העבודה בכלכלה, מיד תבינו מדוע.

מה שקוראים היום 'פיריון עבודה' בכלכלה קיבל את תואר הכבוד בשלושים השנה האחרונות. לפני כן, מדידת הפיריון הייתה מורכבת יותר, והתבססה על שני מודלים: המודל של סולו, ועוד מודל אחד ששמו פרח מזכרוני. מדידה זו לקחה את גידול התוצר, ניכתה ממנו את תרומתו של ההון, ונותרה כביכול עם תרומת העבודה. היא הייתה עתירת חישובים, ובעיקר חסרת משמעות, כך שהיום בכל האינטרנט ובספרי הכלכלה הבסיסיים, לא מצאתי אפילו זכר לקיומה.

להמשיך לקרוא

מתי נראה שוב כלכלה

אני קוראת את הדו"ח החצי-שנתי האחרון של ה-OECD, ולכאורה אמורה לשאוב נחת. מחברת הדו"ח, כלכלניתו הראשית של הארגון, הוחלפה לא מזמן והיא חברתית יותר מהקודמת. יו"ר הארגון גם הוא הוחלף בקיץ השנה, והוא דווקא איש של שוק חופשי, אבל כ-אילו לא מפריע. הוא גם לא כלכלן, אבל נגיד שזה לא חשוב. גם הכותרת "התאוששות לא רגילה" בהחלט מקובלת עליי.

הדו"ח מבשר צמיחת תפוקה עולמית של כמעט 6% בשנה הנוכחית, אחרי התכווצות של 3.5% בשנה שעברה. אך זה לא די, כפי שמציינים בו. במדינות OECD רבות רמת החיים בסוף 2022 לא תחזור למה שציפו לפני המגיפה. גם רמת הבריאות העולמית לא חוזרת למה שהייתה: מדינות עניות רבות לא מטופלות כראוי נגד קורונה.

להמשיך לקרוא

דו"ח היציבות הפיננסית – יציבות פיננסית, אה?

דו"ח היציבות הפיננסית של בנק ישראל, למחצית הראשונה של 2021, הוא כרגיל נייר עבודה רציני, המציג תמונה מלאה של הכלכלה. עם זאת, כרגיל, הוא אינו 'עיתונאי' מספיק, ואינו מדבר בפשטות אל הציבור הרחב.

להמשיך לקרוא

מה, אנחנו ב-3 שקלים לדולר?

כן, כמעט 3.2 שקל לדולר ביום ששי. זה לא הכי גרוע, היינו ב-3.1 שקל לדולר בינואר 2021. ואז, בנק ישראל חזר להתערב בשוק המטבע. הוא רוכש דולרים, והוא הצליח להעלות את שער החליפין בעשירית האחוז. כבוד. מאז השיא, בסביבות 5 שקלים לדולר בקיץ 2002, התחזק השקל כמעט ב-40% לעומת הדולר. לא נשאל איך מקיימים כך ייצוא, אם זה לא ייצוא היי-טק ייחודי שקובע מחיר. לא נשאל גם איך מחשבים כדאיות יבוא (אקטואלי ממש ברגעים אלה) ואני די בטוחה שברוב המכריע של חישובי הכדאיות לא חוזרים לשער החליפין של פעם.

אני, משום מה, חטפתי הלם כאשר ראיתי את ה-3.2 שקל לדולר בשבוע שעבר. במיוחד, אחרי שראיתי באותו עיתון כי היחלשות הדולר מוסברת בהיחלשות הכלכלה האמריקאית. נכנסתי היום לנתוני הכלכלה 'המוחלשת', וראיתי כי התמ"ג האמריקאי צמח בשיעור שנתי של 6.5% ברבעון השני של 2021 לעומת קודמו. שיעור האבטלה באותו רבעון הגיע ל-5.4%. למרבה הפלא, גם שיעור האינפלציה השנתי הגיע ל-5.4%. בסך הכל, נתונים לא רעים (הלוואי עלינו, חוץ מהאינפלציה).

להמשיך לקרוא

תורת הכמות של הכסף. מה זה כסף

ב'מבוא לכלכלה', הנלמד בשנה א' ומציג את יסודות התחום, עוסקים בשני מצבי שיווי משקל: שיווי משקל בשוק הכסף, שיווי משקל בשוק המוצרים. שיווי המשקל הכללי במשק הוא שילוב של שניהם, אבל לא נסבך אתכם עכשיו יותר מדי. רק נחזור לשיווי המשקל בשוק הכסף, שהוא לכאורה פשוט: L(Y,r)=M/P. או, בעברית מדוברת, כמות הכסף הריאלית המבוקשת, שווה להיצע הכסף הריאלי. הכמות המבוקשת היא פונקציה של להמשיך לקרוא