זה אולי ייראה לכם מנג'ס, אבל אני מאמינה שאי אפשר להבין כלכלה בלי זה – בלי מעקב פרטני אחר הנתונים. ובכן, מתברר כבר ממבט ראשון, שמה שקרוי האינפלציה של שנות השמונים היא בעצם האינפלציה של שנות הששים, ואולי גם של שנות החמישים – האינפלציה מאז קום המדינה ועד היום. כי עליות מדד של 2% ו-3% היו בעצם רק פעמיים כל התקופה, ב-1959–1960, וב-1967-68. שאר הזמן, עליות המחירים גבוהות יותר. זאת, משום שלא הפנו לשם תשומת לב. לא התמקדו באינפלציה, אלא בהקמת תשתיות ומבנים למען העולים החדשים.
קטגוריה: כרוניקה של משבר כלכלי
כן, אינפלציה. מה עושים עכשיו
כבר זמן רב שאני מאיימת באינפלציה. אני גם מבינה את אלה שכועסים עליי. אך אני יודעת שקל יותר, הרבה יותר, לטפל באינפלציה עכשיו, כשהיא נמוכה יחסית, מאשר כשהיא תעלה לרמה דו-ספרתית. וזה יקרה, אם היא לא תטופל.
סימני צניחה. בקניוננו
בימים שהייתי עיתונאית כלכלית, אימצתי לעצמי מנהג אחד קבוע. כל תחילת עונה, הייתי נוסעת לדיזנגוף תל אביב ומשקיפה על חלונות הראווה של חנות נעלי היבוא הידועה. חלון ראשי עמוס, מלא דגמים חדשים, חלון צדדי מלא נעליים מהשנה שעברה במכירה – מצבנו טוב. חלון ראשי דל, חלון צדדי כמעט ריק – מצבנו מעורר דאגה. כמובן שהסתכלתי גם על נתוני התמ"ג, אבל כל מי שמכיר את התמ"ג בישראל יודע שהוא מאד מתנדנד מרבעון לרבעון. אז מה אמין יותר? וודאי שחלון הנעליים של החנות המפורסמת.
יאיר לפיד, זה לנאום הבא שלך
יאיר לפיד, אני מאחלת לך הצלחה. הקשבתי אתמול לנאומך הראשון כראש ממשלה. הוא היה אינטליגנטי, כצפוי, והוא היה חסר: לא דיברת כמעט על הכלכלה. ולמרבה הפלא, זה התחום הכי מציק לרוב הישראלים. לא איראן, מה לעשות, גם אם זה נראה לך לא הגיוני.
אינפלציית ביקוש, אינפלציית היצע – מה זה משנה
כשאתם רואים היום את הדיונים על הכלכלה האמריקאית, אתם חושבים שזה נורא רציני. וזה אכן רציני בהיבט אחד: סוג המדיניות שבוחרים בעקבות הדיון. באינפלציית ביקוש מטפלים לכאורה יותר בעזרת כיווץ תקציב הממשלה, באינפלציית היצע מטפלים לכאורה יותר בעזרת העלאת ריבית והקטנת כמות הכסף. זה הרבה פחות רציני בהיבט המהותי, בהיבט של הבחנה בין אינפלציית ביקוש לאינפלציית היצע.
עוד הסתכלות על אינפלציה. מה שהזיכרון עושה לבן אדם
בשבוע שעבר, ובהזדמנות קודמת, הבעתי את ספקותיי לגבי התיזה של הרס מכוון במגזר היצרני – ובמיוחד הקיבוצי והמושבי – בתוכנית ייצוב המשק של 1985. זה היה בעקבות קריאה בספרו של מיכאל ברונו על התוכנית, שבו הוא מכחיש כל כוונה כזו. נזכרתי גם בפגישה של הנהלת משרדי, משרד התעשייה והמסחר, עם הנהלת בנק ישראל בראשות ברונו. היא התקיימה ביזמתם ב-1988, בעקבות דו"חות שפרסמנו מראשית 1987 על משבר התעשייה. ברונו היה אמפתי לעמדתנו.
סטגפלציה? – תגידו קודם מה זה
תהיה אינפלציה? יהיה מיתון? אני מתה על הניתוחים האלה, כמו שאני מתה על ניתוחי אינפלציית ביקוש-אינפלציית היצע. מדוע? משום שזה לעתים קרובות מתחיל באינפלציית היצע – משהו מתייקר, ואז מחלחל לכל השאר, ואז הופך גם לאינפלציית ביקוש, כי חלק מהצרכנים איכשהו מתעשרים מהאינפלציה וקונים יותר, ואז שוב אינפלציית היצע כי חייבים להעלות מחירים מתישהו, וכן הלאה. על כן תלוי באיזה רגע אתם בודקים את זה, תמיד אפשר לקשקש.
לו הייתי בנקאית עכשיו
היה לי קל אילו הייתי בנקאית עכשיו. הייתם שואלים אותי: מה דעתך על האינפלציה. הייתי עונה ישר: איזו אינפלציה? זה לא אינפלציה מה שיש עכשיו. זה לא שהייתי בודקת את הנתונים. לא הייתי צריכה. הייתי יודעת שאינפלציה היא תהליך של עליית מחירים. מחירים עולים אומר ריבית עולה, גם הרבית המשולמת למפקידים, ריבית החובה כבר גבוהה ממילא. לא בא לי לשלם יותר למפקידים עכשיו.
לו הייתי יבואנית גדולה עכשיו. היה לי נוח אילו הייתי יבואנית גדולה עכשיו. הייתם שואלים אותי על מצב החיטה, הייתי עונה לכם שיש לנו חודשיים חיטה במלאי. אם כך, מה יש לדאוג, יש לנו חודשיים חיטה במלאי.
כמה מחשבות על מה שקורה עכשיו
לפני הכל, אני שואלת את עצמי מה קודם למה: האינפלציה למלחמה או המלחמה לאינפלציה. כן, אני יודעת שזו שאלה לא מדעית, אבל, תגידו, ראיתם משהו מדעי בימים האחרונים? אני חושבת גם על משבר 1973. אולי משום כך אינפלציה מתקשרת אצלי למלחמה. יכולה להיות גם דפלציה, מצדי, אבל משהו שחורג מהנורמה מתחבר למלחמה, תסכימו אתי.
אין אינפלציה? הציצו שוב בנתונים
מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.2% בספטמבר 2021. לכאורה, שום דבר, אבל בין ספטמבר 2020 לספטמבר 2021 עלה המדד ב-2.5%. נותרו עוד שלושה חודשים לסיום השנה, וזה אומר כמעט בוודאות מדד של 3% ויותר בין דצמבר 2020 לדצמבר 2021. גם תחשיב הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לנתוני מגמה מצביע על קצב שנתי של 3.0% בין יוני 2021 לספטמבר. מה הסיפור? אתם אומרים. מ-2014 עד לשנה האחרונה היינו רחוקים מאד ממדדים כאלה. ארבעה שינויי מדד שנתיים שליליים, עליית המדד השנתית המרבית הייתה 0.8%.
ועדיין, רבים מתעקשים לומר שאין אינפלציה, האינפלציה לא עולה. אלא שנתוני ארה"ב ממאי והלאה מציגים מדדים של 5% יותר, אפילו התייצבות על 5.4%. נתוני גרמניה, מעצמה אחרת במערב נעים סביב ה-4% לשנה. תחזית קרן המטבע למדינות המפותחות היא 2.8% לאורך 2021. אנחנו כמובן, אין סיכוי שנהיה רחוקים בהרבה מזה.
ועל כן, בנק ישראל העלה לאחרונה את תחזיתו ל-2021 ל-2.5%. תחזיתו הקודמת הייתה 1.7%. 2.5% זה מה שיש עכשיו, נראה לכם אפס שינוי במדד בשלושת החודשים הבאים? גם מדד שלילי לא נראה סביר. השנה היה רק אחד כזה, 0.1%- בחודש ינואר. מאז, אנחנו בצד החיובי של הסקלה, בניגוד גמור לכל השנים מאז 2014, שבהן היו מפוזרים מדדים שליליים בכל שנה. וכן, יש גם הסבר מקובל ודי משכנע: עליית ענק בכל תעריפי ההובלה העולמית, והתייקרות של מחירי חומרי הגלם.