מי (לא) מפחד מעולם חדש-אמיץ פיננסי

 מי אם לא יו"ר קרן המטבע הבין-לאומית, קריסטין לגארד. בכנס הבנק המרכזי של בריטניה, היא מנתחת את ה-Fintech – הטכנולוגיה הפיננסית החדשה. תקשורת אינטרנטית עם הבנק, שינויי מבנה תכופים בגופים הפיננסים.

לגארד לא מתעלמת מהמהומה המתחוללת סביבה. את נאומה  היא פותחת וסוגרת בהתייחסות ל"עולם חדש אמיץ". עולמו המאיים של אלדוס הקסלי? רק בכותרת, ובסימן שאלה. בסגירה, היא מפנה למקורו הראשוני של הציטוט: עולמו המבטיח של שייקספיר במחזה "הסערה".

עיקר הנאום מוקדש למטבעות הוירטואליים, ביטקוין ובני מינו. לגארד מבחינה בינם לבין התשלומים האלקטרוניים הרגילים. "מטבעות וירטואליים", היא קובעת, "משתייכים לקטגוריה שונה, משום שהם מספקים את יחידת החישוב ואת מערכות התשלום שלהם. מערכות אלה מאפשרות עיסקות של חבר-לחבר, ללא בנקים מרכזיים".

"ללא …", פירושו איום על קיומם של הבנקים המרכזיים. עוד לא עכשיו, כך לגארד אומרת. המטבעות החדשים הם תנודתיים מדי, מסוכנים מדי, מסובכים מדי להפעלה, ולא מושכים את הציבור הרחב. אך באותה נשימה, היא מוסיפה כי רבים מהם אטומים לעינם הבוחנת של הרגולטורים. אם כן, בהיעדר שקיפות מספיקה, מאין היא שואבת את ביטחונה לקביעה כי בינתיים הם "מאתגרים את הסדר הקיים של המטבעות הרשמיים ושל הבנקים המרכזיים אך במעט אם בכלל".

לא עכשיו, לגארד קובעת, אך אין לדעת מתיי. כוח משיכתם של מטבעות אלה רב, משום שאינם נשענים על תיווך בנקאי ואינם מחייבים בתשלום עמלות. כך מוזלות העיסקות הנערכות בהם, וביצוען מואץ.

הצלחתם העתידית של המטבעות הוירטואליים תוביל לקריאת האזרחים לבנקים המרכזיים להנפיק מטבעות וירטואליים משלהם, לגארד צופה. ואז, מה תגיד, היא פונה לבנק של אנגליה, אם הכלכלה הזו תדפוק על דלתך. "האם תכניס אותה בברכה פנימה? תציע לה תה – ונזילות פיננסית?"

התייחסות מחוייכת לכאורה, אך החשש העולה מבין השורות נותר ללא מענה. קרן המטבע – המאגדת 189 מדינות – היא הגוף המתאם בין הבנקים המרכזיים בעולם. על כן,  היא הגוף האידיאלי לדיונים על משמעות השינוי במערכת המטבע. וראשתו, לגארד, בוחרת לומר: לא עכשיו, לא בא לי לקבוע עמדה.

לגארד, כמו מומחים רבים כמותה, לא מתכחשת לבעיה. "איך תופעל מדיניות מוניטרית בקונטקס הזה" היא שואלת, והיא לא ממש עונה. מדיניות מוניטרית היא אחת משתי רגליה של המדיניות הכלכלית. תפקידה, לשלוט בכמות הכסף במשק. לצידה, המדיניות התקציבית, מופקדת על הוצאת והכנסת הממשלה.

מדיניות מוניטרית מכוונת את מפלס המחירים, ואת שערי החליפין בין מטבעות. מטבע וירטואלי סותר את מהותה משום שאינו טריטוראלי, גם אם הוא מופק על ידי מדינה. מטבעה הוירטואלי של מדינה יוכל להירכש על ידי תושבי חוץ, הוא ומקביליו הזרים יוכלו להירכש על ידי התושבים המקומיים. בישראל, היום, מוטלת חובת דיווח על תנועות כספים לתוך המדינה ומחוצה לה. רישום זה אף הוגבר בשנים האחרונות לנוכח ייסופו הלא-רצוי של השקל.

מה יקרה בעולם החדש-אמיץ? ויסות עולמי של כמות הכסף ושל שערי המטבע? איך הוא יתממש? ניסוי מוגבל להיתכנותו נערך בגוש האירו בעשרים השנה האחרונות. בינתיים הוא מניב רק משברים ויוזמות התפרקות. קרן המטבע הבין-לאומית לא מנסחת את שאלת המדיניות בחדות. היא גם לא ממש עונה. יותר מזה, היא לא פועלת, היא לא חוסמת את גל  הנפקת המטבע הוירטואלי, למרות חששה ממה שהוא נושא איתו.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה באינדיבוק, רכישה בסימניה , רכישה ישירה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***

רואה בקטנות. אוי, הטבלה נפלה

נפלה, אז מה. לא ייתכן שנפלה סתם ככה? זוהי טבלת הפתיחה של התצפית הכלכלית החצי-שנתית של ה-OECD. טבלת פתיחה לספר של כ-300 עמודים. טבלה שהייתה שם במשך 31 שנה – מאמצע 1985 ועד לאמצע 2016. טבלה שאומרת הכל, אומרת יותר ממילים.

להמשיך לקרוא

בואו נגיד ש…

בואו נגיד שאין ברקזיט, אין משבר ביוון, אין איומים על שלטונם של כמה ממנהיגי אירופה, אין סימני שאלה. זה, לפחות, הרושם המתקבל ממאמר המערכת של תצפית האו.אי.סי.די החצי-שנתית האחרונה. אופן התבטאותה מזכיר קורסי יסוד בכלכלה. יש מודל, יש ניתוח הגיוני, נניח שמהלך ההיסטוריה מתנהג יפה.

להמשיך לקרוא

כמה מילים על צמיחה מוזרה

מגיע לה להיקרא צמיחה מוזרה, בגלל התנודתיות החריגה הנצפית בה. צמיחת התמ"ג ב-2016 אינה משתלבת בקצב הרגיל. זינוק של 5% במחצית השנייה של השנה לעומת קודמתה, 3.8% במחצית הראשונה. זאת, לאחר טווח צמיחה של 2% עד 3% במחציות 2014 ו-2015. הצמיחה בכל 2016 מסתכמת ב-4% לעומת קודמתה.

להמשיך לקרוא

לפרק את הסדר הניאו-ליברלי: מכתב התפטרות

מכתב ההתפטרות הגיע אליי בדואר לפני שבוע. מכתב בדואר? התפטרות באמצע היום? כל כך המילניום שעבר. לא פלא, הוא נשלח על ידי וועד הגמלאים, גמלאי משרד הכלכלה והתעשייה. ראשי הוועד הודיעו על התפטרותם.

להמשיך לקרוא

לפרק את הסדר הניאו-ליברלי

לפרק או לשבור, זו השאלה שעל הפרק עכשיו. את התודה על חידוד השאלה הזו אצלי, אני חייבת למאמר של יאניס וארופאקיס, שר האוצר לשעבר של יוון, שפורסם ב"דבר ראשון". וארופאקיס קורא שם לשבור. "יש צורך בהפיכה מהירה, בדומה לאלכסנדר מוקדון שחתך את הקשר הגורדי. אבל מי יניף את החרב?"

להמשיך לקרוא

ריבית: טרגי-קומדיה של הכלכלה

טרגי-קומדיה, אך ביום ד' שעבר לא בכו ולא צחקו. אז הועלתה ריבית הפד, ריבית הבנק המרכזי של ארה"ב, והציבור העולמי שתק. מה כבר יש לומר על רבע אחוז? ריבית הפד הועלתה ברבע אחוז. עכשיו היא נמצאת בטווח שבין 0.5% ל-0.75%. מהכרזת הטווח הקודם חלפה לה שנה.

להמשיך לקרוא