קטגוריה: כרוניקה של משבר כלכלי

האטה. במקום נתונים כלכליים

יום ד' האחרון התחיל אצלי במספרה, במרכז ירושלים. נכנסתי מוקדם בבוקר, ראיתי מיד שלא רגוע. הספר שלי, ואחותו המנהלת, עמדו נסערים וצועקים. מסביבם עמדו כולם, ומעבר לגדר העץ הדקה שבחוץ, הזדקרה לעין זרועו המורמת של דחפור. אבק מסביב, במגרש השכן מורידים בניין ישן של שתי קומות, במקומו, יעלו משהו שווה יותר.

טלפונים ואיומים על הקבלן הערבי שלא עונה, טלפונים למשטרה, עדכון הקבלן כי הוא פועל בניגוד לחוק המחייב אותו להקים מחיצה, ואז מישהו מהעובדים בחוץ מופיע. כוס קפה, דיבורים, הכל נרגע, והמחיצה פתאום מתחילה להתרומם. חוקי העבודה בפרשנות ערבית. בסוף 2017, נרשמו בירושלים 901 אלף תושבים, 10% מאוכלוסיית המדינה. מתוכם 37.9% הם ערבים – 341 אלף איש, 22% הם חרדים.

מישהו חשב על נתונים כלכליים ביוני 1967, כשהעיר המזרחית נכבשה? מישהו חשב על תכנון כלכלי בשלבי ההשתלטות השונים על מזרח העיר? בעיה מוניציפלית? הניהול הגרוע באיזורים הערביים מעורר התקוממות תמידית. אבל, מעבר לזה, סוגייה תרבותית נצחית. יותר משליש מתושבי העיר הם ערבים. הם המועסקים בבנייה, בעלי חברות גדולות בתחום, קובעים את אופיו של הענף, את רמת הבטיחות בו, את התחשבותו בסביבה. הערבים והחרדים היושבים בעירייה (יחד 60% מהתושבים) בפועל קובעים איך תיראה העיר. ככה הרצל חלם? כמה מהם אוחזים בערכים ציוניים? ירושלים היא בירת ישראל, לא ראיתי עיר בירה מוזנחת כמוה באירופה. רק וושינגטון, ארה"ב, אולי משתווה לה.

יצאתי מהמספרה לחנות נעליים שאני אוהבת. חנות נעלי נוחות במרכז העיר. חנות וותיקה, חנות משפחתית-מזרחית, חנות שבעליה מגיש לעובדות קפה. חיכיתי לביקור הזה תקופה ארוכה, אך נדהמתי לראות כי רק ראש המשפחה נמצא. אשתו ובנו שהיו שם בעבר, כנראה מצאו לעצמם עיסוקים אחרים. מתוך חמש המוכרות הקבועות, ראיתי רק שתיים. והעיקר, מבחר הנעליים דל. עצוב במרכז ירושלים.

ירדתי במורד הרחוב לחנות אחרת, סניף של רשת תל אביבית ידועה. החנות יפה, המוכרות אדיבות, לפחות זה מה שנשאר, אך הנעליים לא באיכות שזכרתי. בדקתי ומצאתי, לתדהמתי, כי רובן מיצרות בבנגלה דש. לא סין, לא הודו, דרגה נחותה יותר. כאן, כבר רציתי לכתוב: זה מה שקורה בהאטה. אבל נכנסתי לאתר הרשת, והבנתי כי זה מה שקורה בסניף הירושלמי. בדיזנגוף תל אביב, ואולי בעוד סניפים, ממשיכים ליבא נעליים יפות, נוחות ויקרות. לסניף הירושלמי שולחים דרג ב' ומטה, כי מי יקנה נעליים משובחות בעיר ערבית וחרדית.

אוכלוסיית ירושלים מקיפה עשירית מאוכלוסיית המדינה. כל מה שקורה בה, משתקף ישירות במדדים הכמותיים השונים. ירושלים היא עיר גדולה, בירת המדינה. כל מה שקורה בה, בהכרח מחלחל לשאר. אז האטה בירושלים? יותר מזה. הזנחה ודכדוך בעיר הבירה של המדינה. תעזבו לרגע את התקציב והרבית. הם חשובים, אך הם לא הכל. כל כך הרבה דברים חשובים אחרים מעצבים את הכלכלה. וכן, הכלכלה בהאטה.

***ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר***

 

או.אי.סי.די, אין גבול להבל?

תודה, חברים, חסכתם לי 916 שקל לשנה. זאת, בהחלטתכם לא לפרסם בדפוס, פעמיים בשנה, את ששים הלוחות, בסוף תצפיתו החצי-שנתית של האו.אי.סי.די. מעכשיו, כך הודעתם בכריכה האחורית בקטן, ניתן למצוא אותם רק בכתובת אינטרנטית שמסרתם. אני אמנם אבקר בה מעת לעת, אך לתפישתי, הגישה ללוחות שם הרבה פחות נוחה מאשר דפדוף בחוברת.

להמשיך לקרוא

משבר האקלים – שאלות ותשובות, נעשה סדר

יש משבר אקלים? כן, בוודאי, הוא אינו ניתן להכחשה. כדור הארץ מתחמם – זה נמדד, קרחונים מפשירים, שטפונות באים – זה מתועד די הרבה. מדוע בכל זאת הינחתי כאן סימן שאלה? משום שקבוצה מסויימת מנסה להתכחש למשבר, וקבוצה קטנה אחרת מלבה היסטריה לא מועילה. על כן, אנסה לעשות סדר, בעזרת הצגת שאלות. זאת, כדי להבהיר שלגיטימי לשאול, אפילו הכרחי על מנת להבין.

להמשיך לקרוא

טראמפ מוביל? טראמפ מובל בדרכו

מוביל את זה, או מובל? אני מדפדפת בנתוני הצמיחה, מתחילה באירופה, רואה את ההאטה באיזור האירו. האטה, לא מיתון בינתיים. שיעור הצמיחה (בניכוי עונתיות) ברבע השני של 2019 לעומת קודמו הוא 0.2%, ובמחצית הראשונה כולה – 0.6%, דהינו, 1.3% לשנה, לא משהו. בעיקר, בולטת ההאטה מ-1.9% לשנה ב-2018, ו-1.4% ויותר לשנה מ-2014 ואילך, לשיעור הנוכחי. אין ספק, אירופה לא במצב נפלא בימים אלה.

להמשיך לקרוא

אספרגר. שתהיה לנו שנה טובה

תראו מי קובע את סדר היום העולמי. גרטה טונברג, בת ה-16, שוודית לוקה באספרגר, דונלד טראמפ על שלל תסמונותיו, ועוד כמה חברים מסוגם.

טונברג, במיוחד, מודעת לכוחו של הליקוי שלה. "יש לי אספרגר, אני על הרצף האוטיסטי, כך שבאמת לא אכפת לי מקודים חברתיים", היא אמרה בניו יורק בראשית החודש הזה. טראמפ, לעומתה, לא מזכיר את תסמונותיו, אך הוא בוודאי ער להן ולביטוין אצלו: שילוב של ניצוצות גאוניים עם היעדר יכולת איסוף עצמי ושליטה. ולצידם, אוסף פוליטיקאים עם תסמונות בולטות פחות אך לא פחות מעניינות – ארדואן בטורקיה, אורבן בהונגריה,בולסונארו בברזיל, ואחרים.

להמשיך לקרוא

מיתון עולמי? עוד סיבוב של כלכלה פוליטית

אין זמן מתאים יותר לכלכלה פוליטית מאשר עכשיו. ערב בחירות בארה"ב ובגרמניה, ברקזיט בבריטניה, והתכתשויות שונות של סין עם העולם שמסביבה. כלכלה פוליטית אומר להיות מודע לכל הסיפורים. לקשר בין כל הכרזה של ראש ממשלה למה שעומד בפניו. כלכלה פוליטית אינה רק קשר סטטיסטי בין מספר קטן של משתנים.

להמשיך לקרוא

ושוב לשעמומון הכלכלי המרתק

למה אני חוזרת אליו כל חצי שנה? דו"ח OECD הוא שעמומון מעצם הגדרתו. דו"ח של ארגון כלכלי גדול – 35 מדינות, פוליטי – הוקם במקביל לנאט"ו, מוטה ארה"ב והאיחוד האירופי – מה כבר אפשר לצפות? ועם זאת, הכפילות החבויה בו תמיד מרתקת. מצד אחד, ברור שארגון כזה יתנהג יפה. מצד שני, לא יתכן שהם לא קולטים לפחות חלקית מה קורה, כמו כולנו.

להמשיך לקרוא