קטגוריה: כרוניקה של משבר כלכלי

קורונה – המנון חדש בכלכלה האמריקאית

לא מספיק מדברים על הכלכלה האמריקאית. היא כבר לא אותו מודל נערץ על ידי ראש ממשלתנו והכלכלנים שאיתו. רואים זאת משמות הכלכלנים המדוברים שבה, ומתחום עיסוקם. פיקטי, זוקמן וסאאז – שלושה צרפתים העוסקים באי שיווין הלא הגיוני בהתחלקות ההכנסות. ולצידם, כוכב שצץ לאחרונה, וויצק קופצ'וק (Wojciech Kopczuk) – פולני העוסק גם הוא, נחשו במה, אי שוויון בהתחלקות ההכנסות.

שמו של קופצ'וק הפך להיות מוכר עכשיו, כמי שמנהל את העצומה שעליה חתמו בינתיים  900 אנשי אקדמיה בכלכלה, רובם אמריקאים. הוא עצמו פרופסור לכלכלה באוניברסיטת קולומביה, שהיגר מפולין לארה"ב לקראת התואר השני שלו. העצומה הקצרה, המופנית לקונגרס האמריקאי, אומרת ככה בתמציתה.

  1. השקיעו כסף, על מנת להפוך את הפסקת העבודה בעקבות הקורונה, לקצרה ככל האפשר.
  2. ספקו את התמיכה ההכרחית לעסקים קטנים ובינוניים, שלא מסוגלים להתמודד עם הזעזוע בכוחות עצמם.
  3. ספקו את התמיכה ההכרחית לפרטים שהכנסותיהם מושפעות מהפסקת הזמנות העבודה, כך שיוכלו לשלם את המשכנתא, האשראי, שכר הדירה ושאר התחייבויותיהם הלא-גמישות.
  4. עזרו לשווקים הפיננסיים לתחזק את יכולת הייצור של העסקים הגדולים.

שלושה דברים תופשים את תשומת הלב בקביעות שלעיל: ראשית, הדומיננטיות של זרים בכלכלה האקדמית האמריקאית – שלושה צרפתים ופולני אחד. שנית, העיסוק המוביל הוא חלוקת ההכנסות – כל כך לא אמריקאי. שלישית, הקביעה שבעצומה: שפכו כסף, התערבו, תמכו – רק כך, הכלכלה לא תיעצר לגמרי.

הדומיננטיות של זרים באקדמיה האמריקאית היא, לתחושתי, ביטוי להתנוונותה. די דומה למה שנאמר לא מזמן על ידי וועדת מומחים מבחוץ על הכלכלה האקדמית בישראל, העתק של המודל האמריקאי. פריחת הכלכלה האקדמית האמריקאית, משנות השלושים-ארבעים של המאה שעברה ועד כה, חלה יחד עם פריחת הכלכלה עצמה, ועם עליית רמת החיים. מוטב גם שנאמר במפורש: לא הכלכלה, התעשייה וענפי הייצור הם שפרחו. בשנות השמונים של המאה שעברה, עברה כלכלת ארה"ב מייצור לפיננסים, ואיבדה את הקרן שהאירה את דרכה. תפנית זו הרסה את המגזר היצרני, והעשירה מיעוט של אנשי פיננסים. האלפיון העליון מחזיק היום יותר מ-10% מסך העושר במדינה.

רון ברמן, איש אקדמיה ישראלי החי בארה"ב, ערך בבלוגו אומדן של חלק האלפיון העליון בעושר הישראלי. לצורך זה, הוא התבסס על נתוני הדה מרקר, כי אומדן ממשלתי רשמי לעושר לא מתפרסם, למרות זמינותו, ולמרות לא מעט דרישות אליו כל השנים. ברמן מצא כי האלפיון או שני האלפיונים הראשונים בישראל תפשו ב-2012 כ-12% מסך העושר במדינה. היום זה בוודאי הרבה יותר. ראש ממשלתנו וכלכלניו צדקו, אם כן: אמצו את הכלכלה האמריקאית – תקבלו כאן אמריקה. ובחיוך מסוים, יש לנו ממי לגבות מס עכשיו, כדי לממן את ההוצאות.

עם זאת, כדאי לשים לב לכך שבאמריקה לא נלהבים מאמריקה בימים אלה. הם מקשיבים דווקא לצרפתים ולפולנים. לא אדלג על סיפור שסיפרתי בעבר, אך נותר אצלי חי ופעיל. בשנות התשעים ב'גלובס' כתבתי פעם על ראשיתו של מרד הסטודנטים הצרפתיים בגלובליזציה. זו הייתה ההתחלה, קראתי אודותיה בפרסום של ה-OECD. שותף לעבודה, ציטט באוזניי את תגובתו של חברו הפרופסור לכלכלה: הצרפתים הם לא כלכלנים נחשבים. אז, הנה, אקדמיה בישראל, האמריקאים הם כבר לא כלכלנים נחשבים עכשיו.

***ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר***

 

 

 

קורונה, כסוג של פיתרון

היא לא באה אלינו בהזמנה, הקורונה. אך כשנזכרים במה שקדם לה – פסטיבל זיהום הסביבה אפילו בדאבוס – מבינים: יש כאן משהו שמעבר לכותרות, חרדה עולמית לא ברורה, המבקשת להתבטא. ברקע, האטה עקבית ומתמשכת בצמיחה. אצלנו, למשל, גידול תמ"ג לנפש ריאלי ממוצע של 5% לשנה בעשורי שנות החמישים והששים, 2.6% לשנה בשנות השבעים, 1.6% לשנה בשנים 2010 עד 2019. תמונה דומה נראית בכל העולם המתועש.

להמשיך לקרוא

האטה. במקום נתונים כלכליים

יום ד' האחרון התחיל אצלי במספרה, במרכז ירושלים. נכנסתי מוקדם בבוקר, ראיתי מיד שלא רגוע. הספר שלי, ואחותו המנהלת, עמדו נסערים וצועקים. מסביבם עמדו כולם, ומעבר לגדר העץ הדקה שבחוץ, הזדקרה לעין זרועו המורמת של דחפור. אבק מסביב, במגרש השכן מורידים בניין ישן של שתי קומות, במקומו, יעלו משהו שווה יותר.

להמשיך לקרוא

או.אי.סי.די, אין גבול להבל?

תודה, חברים, חסכתם לי 916 שקל לשנה. זאת, בהחלטתכם לא לפרסם בדפוס, פעמיים בשנה, את ששים הלוחות, בסוף תצפיתו החצי-שנתית של האו.אי.סי.די. מעכשיו, כך הודעתם בכריכה האחורית בקטן, ניתן למצוא אותם רק בכתובת אינטרנטית שמסרתם. אני אמנם אבקר בה מעת לעת, אך לתפישתי, הגישה ללוחות שם הרבה פחות נוחה מאשר דפדוף בחוברת.

להמשיך לקרוא

משבר האקלים – שאלות ותשובות, נעשה סדר

יש משבר אקלים? כן, בוודאי, הוא אינו ניתן להכחשה. כדור הארץ מתחמם – זה נמדד, קרחונים מפשירים, שטפונות באים – זה מתועד די הרבה. מדוע בכל זאת הינחתי כאן סימן שאלה? משום שקבוצה מסויימת מנסה להתכחש למשבר, וקבוצה קטנה אחרת מלבה היסטריה לא מועילה. על כן, אנסה לעשות סדר, בעזרת הצגת שאלות. זאת, כדי להבהיר שלגיטימי לשאול, אפילו הכרחי על מנת להבין.

להמשיך לקרוא

טראמפ מוביל? טראמפ מובל בדרכו

מוביל את זה, או מובל? אני מדפדפת בנתוני הצמיחה, מתחילה באירופה, רואה את ההאטה באיזור האירו. האטה, לא מיתון בינתיים. שיעור הצמיחה (בניכוי עונתיות) ברבע השני של 2019 לעומת קודמו הוא 0.2%, ובמחצית הראשונה כולה – 0.6%, דהינו, 1.3% לשנה, לא משהו. בעיקר, בולטת ההאטה מ-1.9% לשנה ב-2018, ו-1.4% ויותר לשנה מ-2014 ואילך, לשיעור הנוכחי. אין ספק, אירופה לא במצב נפלא בימים אלה.

להמשיך לקרוא

אספרגר. שתהיה לנו שנה טובה

תראו מי קובע את סדר היום העולמי. גרטה טונברג, בת ה-16, שוודית לוקה באספרגר, דונלד טראמפ על שלל תסמונותיו, ועוד כמה חברים מסוגם.

טונברג, במיוחד, מודעת לכוחו של הליקוי שלה. "יש לי אספרגר, אני על הרצף האוטיסטי, כך שבאמת לא אכפת לי מקודים חברתיים", היא אמרה בניו יורק בראשית החודש הזה. טראמפ, לעומתה, לא מזכיר את תסמונותיו, אך הוא בוודאי ער להן ולביטוין אצלו: שילוב של ניצוצות גאוניים עם היעדר יכולת איסוף עצמי ושליטה. ולצידם, אוסף פוליטיקאים עם תסמונות בולטות פחות אך לא פחות מעניינות – ארדואן בטורקיה, אורבן בהונגריה,בולסונארו בברזיל, ואחרים.

להמשיך לקרוא