קטגוריה: כרוניקה של משבר כלכלי

אין אינפלציה? הציצו שוב בנתונים

מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.2% בספטמבר 2021. לכאורה, שום דבר, אבל בין ספטמבר 2020 לספטמבר 2021 עלה המדד ב-2.5%. נותרו עוד שלושה חודשים לסיום השנה, וזה אומר כמעט בוודאות מדד של 3% ויותר בין דצמבר 2020 לדצמבר 2021. גם תחשיב הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לנתוני מגמה מצביע על קצב שנתי של 3.0% בין יוני 2021 לספטמבר. מה הסיפור? אתם אומרים. מ-2014 עד לשנה האחרונה היינו רחוקים מאד ממדדים כאלה. ארבעה שינויי מדד שנתיים שליליים, עליית המדד השנתית המרבית הייתה 0.8%.

ועדיין, רבים מתעקשים לומר שאין אינפלציה, האינפלציה לא עולה. אלא שנתוני ארה"ב ממאי והלאה מציגים מדדים של 5% יותר, אפילו התייצבות על 5.4%. נתוני גרמניה, מעצמה אחרת במערב נעים סביב ה-4% לשנה. תחזית קרן המטבע למדינות המפותחות היא 2.8% לאורך 2021. אנחנו כמובן, אין סיכוי שנהיה רחוקים בהרבה מזה.  

ועל כן, בנק ישראל העלה לאחרונה את תחזיתו ל-2021 ל-2.5%. תחזיתו הקודמת הייתה 1.7%. 2.5% זה מה שיש עכשיו, נראה לכם אפס שינוי במדד בשלושת החודשים הבאים? גם מדד שלילי לא נראה סביר. השנה היה רק אחד כזה, 0.1%- בחודש ינואר. מאז, אנחנו בצד החיובי של הסקלה, בניגוד גמור לכל השנים מאז 2014, שבהן היו מפוזרים מדדים שליליים בכל שנה. וכן, יש גם הסבר מקובל ודי משכנע: עליית ענק בכל תעריפי ההובלה העולמית, והתייקרות של מחירי חומרי הגלם. 

כך או כך, כולם עוד נזהרים ומשרטטים עקומת מחירים יורדת לקראת 2022. בנק ישראל חוזה אינפלציה של 1.6% לאותה שנה. הגיוני? שוב, אין לזה שום עדות נראית לעין. אך כך אפשר לשבת בשקט בינתיים, ולא להיות מחויבים לשום תגובה.

הכל כ-אילו עומד במקומו בינתיים, אך אינדיקציה לשינוי עמדה מתקבלת ממאמרו האחרון מה-15 לאוקטובר של פול קרוגמן בניו יורק טיימס, שנשלח אליי על ידי ידידי, יעקב לקס. קרוגמן, נדמה לי בפעם הראשונה, נסוג מעמדתו ההחלטית של אין אינפלציה. הוא סוף סוף אומר: אני לא יודע, יש סימנים לכאן או לכאן, יש דעות לכאן או לכאן. אם כך, מה יעשו מקבלי ההחלטות, ייסוגו מהמדיניות המוניטרית המרחיבה? קרוגמן קובע רק כי הם אמורים למזער את הנזק, אם טעו. על כן, במצב הנוכחי בינתיים, הם צריכים להתעלם מהקריאה להידוק מוניטרי מהיר.

קרוגמן מסבך את הניתוח בהתייחסות לעידן אובמה, וההרחבה המוניטרית הלא-מספקת של אז. זה לא הכי חשוב, אך כך הוא בורח מאמירה ברורה לגבי עכשיו. ובכל זאת, שורתו התחתונה היא: אל תעשו משהו סתם לשם העשייה, עמדו שם. לפחות בינתיים נדמה לי שזה גם מה שבנק ישראל עושה כרגע. מפרסם תחזית אינפלציה זהירה מדי ולא הגיונית. צופה עליית רבית מזערית ל-0.25 ב-2022. יועיל במשהו? לא נראה ככה. נחכה ונצפה מה יקרה בחודשים הבאים. מתישהו אי אפשר יהיה "לעמוד שם", מבלי להגיב.

****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר****

בשורה אופטימית?

אפשר לומר כן, בתור התחלה גידול של 16.6% בתמ"ג, במחירים קבועים ובניכוי עונתיות, ברבעון השני של 2021 לעומת קודמו, ושל 14.1% בתמ"ג ללא מיסים נטו על היבוא. מדוע ללא מסי יבוא? משום שתשלום המס על יבוא נכלל בתמ"ג, וברבעון זה היה יבוא מכוניות ניכר. בדקתי, ליתר ביטחון, גם את שיעור הגידול בתמ"ג ברבעון השני לעומת מקבילו אשתקד, כי זו כבר תקופה ארוכה ולא רבעון אחד מקרי. הוא מסתכם ב-15.4%. לגמרי לא רע, לכאורה, היה משבר ואיננו עוד.

מה שעוד בולט לעין ומשמח לב הוא הכלליות בעלייה במרכיבי התמ"ג לאורך שנה: 23.0% בייצוא, 17.7% בהשקעה בנכסים קבועים, 23.3% בצריכה הפרטית. הכל, חוץ מהצריכה הציבורית שגדלה רק ב-2.9% מאז הרבעון המקביל בשנה שעברה. בדקתי ומצאתי כי זו הצריכה הביטחונית שנפלה ב-16.3%. הצריכה הביטחונית (במחירים קבועים, יש להדגיש) היא תמיד תנודתית בתנודות חדות, לא תמיד אנחנו יודעים מדוע.

להמשיך לקרוא

חצב אחד ויחיד. אינפלציה

עמוד חצב אחד ויחיד צץ השנה בחצרנו. אחד ויחיד, גם לא גדול במיוחד, בקבוצה שמניבה בשנה רגילה 20 עמודי חצב, ובשנה טובה 30 עד 40 עמודים. מה זה אומר? אל תשאלו אותי, ובכל זאת, בטיפשותי, אתנדב לקבוע כי זה יחד עם מה שאני רואה בטיילת השכונתית, נראה כמו חורף שחון ויבש. ואיך זה יתבטא במדד המחירים לצרכן? טוב ששאלתם, מה הקשר? ובכל זאת בא לי לבדוק את המדד בשנה הזו שהיא כו-לה תופעת טבע.

להמשיך לקרוא

מלון בנתניה – מצב האומה עכשיו

נסעתי מפורקת למלון בנתניה. נטולת כוחות אחרי וירוס לא ברור. נסעתי וקיוויתי שהנכדים שלי יבריאו אותי. ולמרבה הפלא, הם מילאו את משימתם.

מלון לא גדול, קרוב מאד לחוף. חדרים מרווחים, מוארים היטב ונקיים. הסתכלתי מסביבי, וקודם כל ראיתי שהמלון מלא – משפחות, צעירים וזקנים. קורונה? למדנו לחיות עם זה. מסתובבים במסדרונות עם מסיכה, אוכלים ארוחת בוקר, בלעדיה. יושבים לאכול ונהנים. אוכל טרי, נקי, ובגיוון רב.

להמשיך לקרוא

OECD במנגינה חדשה

לא קשה לראות עכשיו, כי אנחנו בעיצומה של מנגינה אחרת. ראשית, הדו"ח החצי שנתי של ה-OECD יוצא הפעם בדצמבר, במקום בנובמבר, כמנהגו בשנים האחרונות. שנית, הוא בנוי מפסקאות די קצרות עם משפט פתיחה מובלט בכולן. זה החל ביוני 2020, שם החלה התזוזה, בעקבות התחלת הקורונה. ואולי אפשר לשייך את השינוי גם להחלפת כלכלניתו הראשית של הארגון לפני שלוש שנים: מקתרין מאן, שהפכה לכלכלנית הראשית הגלובלית של סיטיבנק, ללורנס בון, המתאמצת להפגין שהיא שונה מקודמתה.

להמשיך לקרוא

לא מחכים למצע כלכלי עכשיו

זה התחיל במחשבה שהסתובבה בראשי תקופה ממושכת: טוב, אז איזה מצע עכשיו, איזה מצע שמאל-מרכז מתאים לטירוף הזה. וזה הגיע למסקנה המעניינת הבאה: לא מצע עכשיו, אלא ניסיון להבין התנהגות. ככה זה, כשבנט גורף 23 מנדטים לעומת 26 של נתניהו בסקר הבחירות של ערוץ 12 ביום ג' שעבר. הוא לא זכה במנדטים האלה על המצע ארוך הטווח שלו. ימין קיצוני, כמו שלו, לא אהוד על בוחרים כל כך רבים.

להמשיך לקרוא

קורונה – המנון חדש בכלכלה האמריקאית

לא מספיק מדברים על הכלכלה האמריקאית. היא כבר לא אותו מודל נערץ על ידי ראש ממשלתנו והכלכלנים שאיתו. רואים זאת משמות הכלכלנים המדוברים שבה, ומתחום עיסוקם. פיקטי, זוקמן וסאאז – שלושה צרפתים העוסקים באי שיווין הלא הגיוני בהתחלקות ההכנסות. ולצידם, כוכב שצץ לאחרונה, וויצק קופצ'וק (Wojciech Kopczuk) – פולני העוסק גם הוא, נחשו במה, אי שוויון בהתחלקות ההכנסות.

להמשיך לקרוא

קורונה, כסוג של פיתרון

היא לא באה אלינו בהזמנה, הקורונה. אך כשנזכרים במה שקדם לה – פסטיבל זיהום הסביבה אפילו בדאבוס – מבינים: יש כאן משהו שמעבר לכותרות, חרדה עולמית לא ברורה, המבקשת להתבטא. ברקע, האטה עקבית ומתמשכת בצמיחה. אצלנו, למשל, גידול תמ"ג לנפש ריאלי ממוצע של 5% לשנה בעשורי שנות החמישים והששים, 2.6% לשנה בשנות השבעים, 1.6% לשנה בשנים 2010 עד 2019. תמונה דומה נראית בכל העולם המתועש.

להמשיך לקרוא

האטה. במקום נתונים כלכליים

יום ד' האחרון התחיל אצלי במספרה, במרכז ירושלים. נכנסתי מוקדם בבוקר, ראיתי מיד שלא רגוע. הספר שלי, ואחותו המנהלת, עמדו נסערים וצועקים. מסביבם עמדו כולם, ומעבר לגדר העץ הדקה שבחוץ, הזדקרה לעין זרועו המורמת של דחפור. אבק מסביב, במגרש השכן מורידים בניין ישן של שתי קומות, במקומו, יעלו משהו שווה יותר.

להמשיך לקרוא

או.אי.סי.די, אין גבול להבל?

תודה, חברים, חסכתם לי 916 שקל לשנה. זאת, בהחלטתכם לא לפרסם בדפוס, פעמיים בשנה, את ששים הלוחות, בסוף תצפיתו החצי-שנתית של האו.אי.סי.די. מעכשיו, כך הודעתם בכריכה האחורית בקטן, ניתן למצוא אותם רק בכתובת אינטרנטית שמסרתם. אני אמנם אבקר בה מעת לעת, אך לתפישתי, הגישה ללוחות שם הרבה פחות נוחה מאשר דפדוף בחוברת.

להמשיך לקרוא