דמוקרטיה בשקית הקניות שלי

את המסר של היום קלטתי רק לאחר שהתיישבתי על כורסתי. זה היה בתום מסע מפרך של בזבוזים וכיף. לפתע, קלטתי שזה היה גם יום האופנה הישראלית שלי. שקית יפה של דורין פרנקפורט הזכירה לי שחור על גבי לבן-צהבהב: "מעוצב ומיוצר בתל-אביב". שקית צועקת בגאווה: אני ישראלית – לבן לא-בוהק, בד מחופספס, תפרים גסים כאילו-במקרה.

להמשיך לקרוא

עצמאות זה לפעמים לומר אז-מה

לומר אז-מה לטענה כולם-עושים-ככה. זה נכון לחיי הפרט ולחיי אומה. זה נכון גם לאחת משאלות היסוד של הכלכלה הקלאסית: לפתוח או לא לפתוח את המדינה ליבוא.

להמשיך לקרוא

יוקר המחיה, טעם החיים

לפני די הרבה שנים, תיכף תבינו כיצד אני משחזרת מתיי, בילינו מספר ימים באיזור דורדון שבדרום-מערב צרפת. זה איזור חקלאי ברובו, מרוחק מכל מקום. התארחנו בבניין ישן, שהיה ארמון המושל בימי תפארתו, והוסב למלון קטן ונעים.

להמשיך לקרוא

מה היא חיפשה בתנובה

זה ספור על התנגשות בין "שיפור" ל"השבחה", או, אולי, על הסתירה המובנת מאליה בין הטווח הקצר לטווח הארוך. סיפור שיכול להבהיר כמה מילות קוד כלכליות. סיפור שיכול להמחיש מה מחפשת קרן השקעות פרטית בינלאומית במדינה ים-תיכונית נידחת.

להמשיך לקרוא

פנחס ספיר. נוסטלגיה וכלכלה

ספרו של יצחק גרינברג "פנחס ספיר" ראוי להתייחסות מפורטת יותר מזו שתבוא כאן עכשיו. היא תגיע בשבועות הבאים. בינתיים, כמה רשמים של אמצע קריאה – קריאת 281 מתוך 570 עמודיו, מבלי לדלג.   קניתי את הספר כדי להשלים את הידע שלי על פועלו הכלכלי של ספיר. נדבקתי אליו כבר בפתח הדבר שלו בגלל הפסקה הבאה:

להמשיך לקרוא

והפיליפיני, מה הוא אומר?

בשבוע שעבר ירדתי לסידורים במדרחוב הירושלמי. על יד העץ הראשון מלמעלה, עמד זמר רחוב ושר באנגלית. שמתי כמה מטבעות בקופסה שלו.

להמשיך לקרוא

בואו נפרק את יוקר המחיה

נפרק אותו כדי להבין את משמעותו. נפרק אותו כי "יוקר המחיה" הוא סיסמא ריקה. נפרק אותו כי הוא סיסמא מלאה מדי, ומה שמלא מדי הוא בעצם ריק.

להמשיך לקרוא