זה סיפורו של הרס מיותר. מיותר לציבור מסיבות ענייניות. מיותר למגשימיו, שכמסתבר, לא מפיקים ממנו תועלת. עד לא מזמן רווחה ההשקפה כי הציבור מכיר תודה על כל הוזלה במזון. והנה, אנחנו למדים: הציבור לא פראייר, הוא מבין את חשיבותם האמיתית של הדברים.
סקר פוקח-עיניים של המכללה החברתית-כלכלית וקרן ברל כצנלסון שם את מחירי המזון במקומם האמיתי. להמשיך לקרוא
כמו בכל יום שישי, חזר אישי מירקן הצמרת באבו-גוש עם שני סלי ירקות ופירות. כמו בכל יום ששי, רחצתי, ארגנתי, הנחתי את האגסים שיבשילו בקערה על אדן החלון. כמו בכל אחרי- יום-שישי, גם הפעם אזרוק חצי מהאגסים המאובנים אחרי ששוב אשתכנע שהם לעולם לא יבשילו.
שוב זילות המחיה. הפעם, בתחום העריכה והתרגום. היו ימים שבהם עורך או מתרגם נחשבו לבעלי מקצוע מכובד. היום, רובם מתקשים לגמור את החודש. אווירת זילות המחיה, שחלחלה לכל מקום, מוחקת את ההבחנה בין תרגום איכותי לתרגום סתם, לתרגום רע. כי מי שהתרגל לאכול מלפפונים רקובים ללא טענה, סביר שלא יעקם את אפו בקריאת טקסט שאינו מענג את החיך.
לא הייתי זוכרת את הבוקר שבו ישבתי עם רוני להכין את הפלקט לקן התנועה, לולא הסנדויצ'ים של אמא שלה. עד היום, לחם שחור מרוח בחמאה ועליו פרוסות עגבניה מקפיץ לראשי לחם מרוח במרגרינה בזוקה במלח, בוקר קיץ, גיל עשר, שמחה ילדותית. מה כתבנו על הפלקט ההוא? מי זוכר. אני כן זוכרת איך הוא מילא את חיי בוקר קיץ אחד.
מדד המחירים לצרכן ירד ב-1% לאורך 2015. המדד ללא דיור ירד ב-1.9%. כלומר, מחירי הדיור הם שמושכים את המדד הכללי כלפי מעלה. להמשיך לקרוא
נתחיל בהיסטריה, כי היא העיקר בהקשר הזה. מישהו מלבה היסטריה סביב יוקר המחיה או זילותו. אותו אחד שמלבה היסטריה סביב כל דיון פוליטי רציני. ואחרי שקיבלנו את הנחת היסוד הזו, נפנה לעשות סדר בביטוי שהפך למוקד ההיסטריה הכלכלית בישראל.
