לא כתבתי את זה עד כה, אולי מחמת הבושה. אך בשנתיים האחרונות כמעט ולא פתחתי ספר. קראתי עיתונים באופן כפייתי – כל מילה, אבל בספרים לא הצלחתי להתרכז. לא יודעת, אולי זו עוד תופעת לוואי לקורונה. עוד נחקור את זה.
שוב שיר של פרננדו פסואה. שוב מהקובץ כל חלומות העולם. שוב אני לא מסכימה עם חלק ניכר מדבריו. שוב אני אוהבת את כתיבתו.
שיר של פרננדו פסואה, משוררה הגדול של פורטוגל בראשית המאה העשרים. מתוך ספרו כל חלומות העולם שתורגם לעברית על ידי פרנסיסקו דה קוסטה רייס ויורם ברונובסקי, יצא לאור בהוצאת כרמל.
אינני ואיני רוצה להיות הבעלים של האמת.
בדיוק למעני נדודים בשולי הכפירה.
כדי להימנע מן הקרוי המרגוע שבאמונה,
שאינו אלא שביעות רצון עצמית.
לכבוד ניקיון החג, ולכבוד נקיות הדעת שכולנו מייחלים לה בתוך "הטביעה בעכשיו". שיר נקי של זלדה, עוד אחד משיריה הנקיים כל-כך, והנפלאים כל-כך. חג שמח.
מתוך: שירי זלדה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשמ"ה
שיר נפלא של המשורר היווני, איש אלכסנדריה, קונסטנדינוס קוואפיס. מתוך הקובץ "כל השירים" בתרגומו של יורם ברונובסקי.
לכל איש יש שם. ומה מבטא אותו יותר ממשפטיה הנפלאים של זלדה: "לכל איש יש שם/ שנתנו לו אביו ואמו…לכל איש יש שם/ שנתנה לו מלאכתו… לכל איש יש שם/ שנתנה לו כמיהתו".
לא לנחמת טיפשים, לא להטפת מוסר של צבועים, לא להנפת דגלים של נביאי שקר. בימים כאלה אני חוזרת אל הכותבים האהובים עליי – אלה שלא אומרים מה צריך לעשות, רק מאשרים שקשה להיות אדם הגון. קשה, ובכל זאת, מוכרחים להבחין בין טוב לרע בין יופי לכיעור, כי לחיים יש משמעות.
בחופשה הזו קראתי כל יום כמה עמודים מספרה של אליס מונרו בריחה. זה ספרה השני של מונרו שאני קוראת – הראשון הוא חיים יקרים. שקעתי בעלילה, לפעמים אפילו לא הינחתי את הספר מהיד עד תום הסיפור, ויומיים מאוחר יותר – שום דבר.
אין לי מושג מה מדבר אליי כל כך בשיר הזה. המשורר הפולני, צ'סלב מילוש, פרסם אותו כשכבר היה אדם לא צעיר. זה, בעיניי, סיכום חייו וגורלו של דור. מילוש (2004-1911 ) נולד בליטא, עבר לפולין בזמן מלחמת העולם השנייה, שירת במשרד החוץ הפולני, ערק למערב בשנת 1951. ב-1960, הוא השתקע בברקלי שבקליפורניה, שם לימד שפות סלאביות. לאחר קריסת המשטר הקומוניסטי, ב-1989, הוא חזר לפולין וחילק את זמנו בין ברקלי-קליפורניה לקרקוב-פולין. עם ביוגרפיה כזו, אין פלא שמילוש שאל את עצמו לא-מעט על האמת ועל המרמה בחייו.
עידן השוק החופשי 