אמריקה זה כאן. תכנון ברוח התקופה
הדיון הזה היה צריך להתנהל בחדרי-חדרים ובדממה. הדיון הזה מתנהל בחוץ ברוב מהומה. וכך, שבועות ספורים בלבד לאחר הנהגת רפורמת המס של טראמפ בארה"ב, כבר דלפו לעיתונות כוונות רפורמת המס אצלנו.
הדיון הזה היה צריך להתנהל בחדרי-חדרים ובדממה. הדיון הזה מתנהל בחוץ ברוב מהומה. וכך, שבועות ספורים בלבד לאחר הנהגת רפורמת המס של טראמפ בארה"ב, כבר דלפו לעיתונות כוונות רפורמת המס אצלנו.
חמישה? אני לא בטוחה. אבל היו שניים שהסתייגו מציוץ הטוויטר שלי לאמור: נותרתי האחרונה בתבל שעוד קוראת בתקציב. להגנתי, אסביר כי צייצתי לאחר שבת שלמה של גלגול מסכי תקציב מבוקר עד ערב.
בלבול הוא לפעמים התחלה טובה, בוודאי התחלה טובה יותר מסדר כוזב. דוגמא ראויה היא הדיון על ההוצאה הביטחונית שיככב בתקשורת מעכשיו ובחודשים הקרובים. ביטחון מסווג אצלנו כ"הוצאה רעה" – הוצאה שבאה על חשבון צרכים חברתיים, כלכליים ואחרים. אבל הגדלת ההוצאה הביטחונית בתקופה הנוכחית מוכתבת על ידי האירועים, על כן מומלץ להשתחרר מהקיבעונות הקשורים אליה. ביטחון […]
כל תקופת עבודתי בשירות המדינה עסקתי בתחום המכונה מחקר ותכנון כלכלי. וכמו כל מי ששקוע עד מעל לראשו בנתונים, הייתי בטוחה שהנבירה שלי היא הדבר החשוב ביותר שאפשר לעשות. עד שהגעתי לתפקיד ניהולי, ונאלצתי לפעמים להתמודד עם ענייני תקנים, כספים, וכל השאר.
בסוף שנות ה-80 נפל עליי אחד מאותם רגעי הארה, שנוחתים עלינו לפעמים כשאנו נתקלים באמירה שהגיונה לא-ברור. זה היה כששמעתי את ההתייחסות הבאה לחוק לעידוד השקעות הון: די להשקיע בברזלים, מעכשיו נשקיע באנשים.
אפשר לפתוח את הסיפור הזה ברשימה. רשימת הכוחות המניעים אנשים. תאוות בצע, תאוות שררה, תאוות כבוד. פחד, חשש משינוי, נאמנות. טיפשות, אטימות, בורות. וגם אומץ, יושר ומוסר. אבל נכון יותר לספר את הסיפור סתם ככה. סיפור תוכנית ייצוב המשק מדבר בעד עצמו. עוסקים הרבה בניתוח הקשר בין המשתנים הכלכליים שעליו התוכנית הושתתה. כגון הקשר ההפוך […]
אין בו מנועי צמיחה, אמרו המבקרים על תקציב הממשלה ל-2014. מ-נועי צמיחה? תזכירו לי. כבר שנים שאין בכוחה של ממשלת ישראל ליזום מנועי צמיחה. כבר שנים שאין לכלכלני הממשלה בישראל מושג מהו הדבר הזה – "מנועי צמיחה". ומי שלא ישב מימיו בדיון רציני על מנועי צמיחה, איך הוא ימליץ על מנועי צמיחה? איך הוא יאמין […]
זוהי אחת מהבחנותיו החשובות של ג'והן מיינרד קיינס. לא נשאיר אותה בתרגומה לישראלית מדוברת. המקור הוא הכי טוב, וזה מה שמופיע במכתבו של קיינס לניו-יורק טיימס מ-1934: "אני רואה את בעיית הההתאוששות באור זה: באיזו מהירות תיחלץ המערכת העסקית הנורמלית לעזרה? באילו ממדים, באילו אמצעים, ולמשך כמה זמן מומלץ לאפשר הוצאה ממשלתית חריגה בינתיים?" (רוברט […]
כולם מסכימים שצריך לדבר עם הציבור על תקציב הממשלה. השאלה הגדולה היא איך מדברים עם הציבור על תקציב הממשלה. דרך אחת היא זו המוצעת על ידי דובי קננגיסר בעבודה שחורה. קננגיסר קורא למפלגת העבודה להציג תקציב מפורט.
אפשר לקרוא לו גם החוק לעידוד צבירת הון, ההפך הגמור משמו הרשמי – החוק לעידוד השקעות הון. ההיפך, כי השקעה היא תגובה פעילה – פונים החוצה, יוזמים, מקימים; לעומתה, צבירה היא תגובה סבילה – מסתכלים פנימה, אוגרים, יושבים על מזומנים.