כאשר אני מנסה לסכם לעצמי מה למדתי בכל שנותיי ככלכלנית, אני מגיעה לדברים הקטנים. עבדתי במשרד התעשייה והמסחר, שמעצם הגדרת תפקידו שילב מיקרו ומקרו – דיבור יומיומי עם המפעלים, יחד עם הסקת מסקנות מקרו-כלכליות. ולא תאמינו כמה כוח היה לדיבור הזה, וכמה למדנו מהקשר היומיומי הזה עם השטח.

דוגמה טובה שקופצת לראשי עכשיו היא הריכוזיות הענפית. ריכוזיות זה רע, ככה כותבים בדה מרקר. אבל אני זוכרת איך נפקחו עיניי יום אחד, כשראיתי בסקר התעשיה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את תמונת התעשייה בענפי המשנה שלה. למיטב זכרוני, היו כששים עד שבעים ענפי משנה בתקופה ההיא. בכל ענף משנה היו שלושה-ארבעה-חמישה מפעלים גדולים, ששיקפו את התמונה שלו. מתי השתמשתי בזה? הנה דוגמה טובה.

בסוף ימיי במשרד הייתי הכלכלנית הראשית של מל"ח – משק לשעת חירום – ובמלחמת המפרץ נשאלתי איך מעריכים במהירות את מצב התעשייה, כמה ממנה נפגע. אין בעיה, אמרתי, תושיבו בכל חטיבה מקצועית (היו שש חטיבות כאלה) כלכלן אחד שידבר עם שלושת–ארבעת–חמשת המפעלים הגדולים בכל ענף משנה שלה, וישאל אותם איזה אחוז מהיקף הפעילות הרגיל הם מפעילים כרגע. וכך, ביום אחד, תקבלו הערכה לא רעה בכלל על מצב התעשייה.

זו דוגמה אחת של מה שלומדים מהשטח. נזכרתי בה, משום מה, בקריאת מאמרו החכם של פרופ. מני מאוטנר בהארץ ביום שישי. מאוטנר דיבר על פתרון למצב המוזר שנוצר בעקבות הרפורמה. והוא מציע, למעשה, לבטל את התביעה המשפטית נגד נתניהו. הוא אמנם מדבר על דחייה, אך בפועל זה מתפרש כביטול. "נתניהו תומך ברפורמה, הוא אומר, משום שכל שותפיו עוינים את מערכת המשפט הליברלית, ובלי תמיכתו ברפורמה הם לא יסייעו לו להיחלץ ממשפטו."

מפה והלאה, בהכירנו את פחדיו של נתניהו מדעת הקהל הבינלאומי וממשבר בכלכלה, הוא מציע להקים קואליציה של נתניהו-לפיד-גנץ, ולמעשה, לזרוק החוצה מהממשלה את כל הקיצוניים. מכאן, אפשר להתקדם לפשרה בנוסח הרצוג או לכל פתרון מתון אחר.

אני יודעת שההצעה מעוררת תיעוב בהתחלה. אך בואו נחשוב לרגע מהו הפתרון האחר. בישיבת הממשלה ביום ו',אמר נתניהו לשריו (והכחיש לאחר מכן) "אני רוצה לתת לכם אגרוף להלום בהם". כן, הם אלימים, נתניהו ואנשי הימין, ותמיד היו. על כן, אני מתייחסת בספקנות רבה לקריאתו של אהוד ברק: "כבוד הנשיא, הגיעה השעה לומר. האם כבודו במחנה ה-D-9 או במחנה מגילת העצמאות?" יפה, אך ברק כיהן כראש ממשלה רק תקופה קצרה. נתניהו הוא ראש ממשלה כבר כמעט נצחי.

זה עצוב, אבל כשמנסחים פתרון, צריכים להסתכל על פרטים כאלה. ובינתיים, חלפה יממה מאז שכתבתי את המאמר הזה. לא אגיד לכם כי אני חושבת עכשיו בדיוק מה שחשבתי יום קודם.

****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר****