"בכל מקרה, מסקנה אחת ברורה: תמיד עדיף להישאר עם הרגליים על הקרקע". כך מסתיים מאמר של האקונומיסט המצוטט בדה מרקר מה- 12.2 על הריבית הריאלית. מאות מילים, ובסוף, שום דבר. וזה עוד על הכלכלה העולמית, לא על הכלכלה שלנו.
ואצלנו? בית משוגעים, כפי שמבהיר היטב אבי בר-אלי, גם הוא בדה מרקר. צריך להגיש תקציב ממשלה עד 23 בפברואר, חייבים לאשרו עד סוף מאי. ש"ס לא תצביע בעד התקציב אם אריה דרעי לא יהיה חבר ממשלה, על איתמר בן גביר אי אפשר לסמוך. יריב לוין מבין היטב את זה. כך גם בצלאל סמוטריץ' ושמחה רוטמן. על כן הם כל כך היסטריים עכשיו, לכו תכתבו תחזית.
הכנתי תחזיות כלכליות רבות בימי חיי. לפעמים קל יותר, לפעמים נוח פחות. מעולם, לפני כן, לא נתקלתי במצב שבו לא היה לי מה לומר. מה אני יודעת היום מה יקרה מחר? אין לי מושג.
אני מתה על האופטימיים האלה, המכריזים שהאינפלציה יורדת. באמת? איך אתם יודעים? אני מסתכלת, ואני ממש לא בטוחה. מדד המחירים לצרכן עלה בדצמבר ב-5.3% לעומת החודש המקביל בשנה שעברה. אז, אמנם בין ספטמבר לדצמבר, הוא עלה ב-4.3% על פי נתוני המגמה. אבל, מה זה אומר? לא תמיד מצליחים לנטרל את כל הגורמים העונתיים והמקריים.
אותו דבר לגבי החשבונות הלאומיים. הם תמיד תנודתיים ביותר מרבע לרבע. אז התמ"ג עלה ב-0.5% ברבעון השלישי של 2022. מה זה אומר, לאחר גידול של 1.7% ברבעון השני, ונפילה של 3.8% ברבעון הראשון של אותה שנה. מה זה אומר בכלל, כשאין לנו מושג מה קורה.
אני חושבת המון על איך יוצאים מזה. אהרון ברק מודה היום ש"הם עשו טעויות". אותי, למשל, מטריד המיעוט של מזרחיים בבית המשפט העליון. גם הייצוג האפסי של ערבים. אולי, אני מציעה, אפשר לפתוח את ההידברות עם הגוש השני ברעיון של הגדלה מיידית של המזרחיים ושל הערבים בבית המשפט העליון. אולי זה יעזור לשחרר את הסתימה.
אני מוטרדת מאד מהיעדר מנהיגות ב"צד שמאל" של המפה הפוליטית. יו"ר ההסתדרות, ארנון בר דוד, במפורש נמנע מהצטרפות למחאה. אפשר לתקוף אותו, אך רצוי יותר לשאול מה זה אומר: ארגון העובדים המוביל של ישראל הוא כבר לא שמאל של פעם. מפלגת העבודה, מיותר לומר, רחוקה מלהיות שמאל של פעם. רחוקה מלהיות מפלגה סוציאליסטית מובילה.
חבל לי מאד שהטובים הבודדים לא נשמעים. איזנקוט, למשל, יושב בשקט אצל גנץ ולא מורגש. אבי גבאי היה יכול להיות יו"ר עבודה טוב. וכמובן עמרם מצנע. איכשהו, הטובים נפלטים מהמפלגה, כדאי לנסות ולהבין מדוע. מדוע הפעם האחרונה שבה זכתה המפלגה בקולות רבים הייתה בבחירות 2014. אז, תחת השם 'המחנה הציוני' זכתה המפלגה ב-24 מנדטים. ואגב, גם אז, זו לא הייתה מפלגה סוציאליסטית. חומר למחשבה. ועכשיו, הצעותיו הנבונות של הנשיא הרצוג. הוא צודק, אז שדרעי ונתניהו לא יישבו בבית סוהר. שלמות המדינה חשובה יותר.
****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר****
עידן השוק החופשי 
כי ב-2014 לפיד היה שר אוצר אצל ביבי… ולא אחד שמיטיב עם העם: היו בסעיפי התקציב אז כמה די דרקוניים (מס-גולגולת), לפי כתבה אחת.
אבל אחרי שבעבודה עברו למסר חברתי זהותני (אתם/אתן) ועיסוק במגדר, לפיד תפס את השאר.
אהבתיLiked by 1 person
טוב, אני לא בטוחה שהכל זה לפיד. בכל מקרה, כן, העבודה לא מספקת את הסחורה שלה.
אהבתיאהבתי
מסכים שמקשקשים, פשוט אין להם מושג והם כבר שנים לא מודים בזה.
אבל גבאי מנהיג העבודה?
עזבי, העיפו את מנהיגי העבודה כי הם לא ראויים להנהיג.
אהבתיאהבתי
אתה מעיף מנהיג אחר מנהיג, ומקבל בסוף את מירב מיכאלי.
אהבתיאהבתי
זו הבעיה של המצביעים. מצער, אבל 65% בגוש דן לעומת 85% באלעד.
התעוררו מאוחר מדי: זה מחיר ההדחקה ואלה תוצאותיה. מי שמסרב לחיות במציאות, יקבל אותה קשה יותר
אהבתיאהבתי
נראה לי שזה הזמן לשנות מודל. אם עד היום בנית תחזיות לפי הנחות הגיוניות יחסית, אולי אפשר לשלב עכשיו גם את מדד ההיסטריה. התפרסמו בנושא הרבה מחקרים, בעיקר בנושא של הקורונה, אבל אולי זה גם יכול להתאים למצב בארץ. חוץ מזה, יש גם את האפקט של תחזית שמממשת את עצמה. שווה לבדוק אם ציוצי פוליטיקאים למינהם באים לידי ביטוי במציאות. השתעשעתי לי עם הרעיון הזה בתקופת הסגר וראיתי שמחירי מזון משתנים בעקבות טוויטים של FAO ו-USDA. יש מצב שזה עובד גם במצב היום. וכמו שכתבתי לך בעבר, אני העדפתי להציל מה שיש לי לפני שיקרה אסון. לא שיש לי הרבה, אבל עדיין.
אהבתיאהבתי
ywelis
כן, זה מחיר ההדחקה.
אהבתיאהבתי
Cateded Ur
כן, אין ספק שההיסטריה צריכה להיכנס באיזשהו אופן.
אהבתיאהבתי
אפשר לנצח במאבק, יש לפעול לשביתה כללית. צריך להכאיב למשטר בכיסו.
ההסתדרות כבר לא בעידן הזהב הזהב שלה (לפי סטטיסטיקות, שנות השישים – שנות השבעים; משהו כמו ⅔ מכל העובדים במדינה היו מאוגדים בה, אם אינני טועה) אך זה לא אומר שאין לה כח. יש לה כח רב, והיא צריכה להפעיל אותו!
ההנהגה הפחדנית של מר בר דוד רק מראה זאת פעם אחר פעם, וחוסר האופוזיציה המתפקדת בהסתדרות, רק מראה על המבנה הבירוקרטי והלא-דמוקרטי שלה.
נוסף על כך, הליכוד וההסתדרות הם שני גופים הקשורים אחד לשני. המון עסקנות מפלגתית קשורה בהסתדרות וההיפך. אבל רואים את זה ברחוב, גם הליכודניקים לא הצביעו עבור כך. נדמה שבר דוד לא יכריז על שום צעד נעמי עד שהממשלה תכריז על פגיעה משמעותית בזכויות עובדים במדינה, וגם אז אני בספק.
לסיכום, שביתה כללית, וכמה שיותר מהר.
https://socialism.org.il/maavak/2023/02/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%AA-%D7%9E%D7%97%D7%90%D7%94
אהבתיאהבתי
שון,
הלוואי והייתי בטוחה במשהו, כמוך. לא יודעת, באמת לא יודעת.
אהבתיאהבתי