ממש לא, אם מביטים מתוך הביוגרפיה המקצועית שלי. כשהתחלתי את לימודיי, בשנות הששים, למדנו בקנאות דתית את המודל הקיינסיאני. הוא לא היה 'המודל הקיינסיאני', הוא היה הכלכלה. כששבתי למ.א. בכלכלה ב-1971, כבר היינו עמוק במודל הניאו-ליברלי, למרות שאף אחד לא העז לקרוא ללימודינו כך. יותר מזה, ספרי הכלכלה התעקשו לומר שהם עדיין קיינסיאניים. אך, בפועל, ניתוחם היה ניאו-ליברלי במידה רבה.
דוגמה יפה היא המשפט הבא בספר מבוא לכלכלה של אורון, מארק ועופר, שיצא לאור באמצע שנות התשעים. "לאור השיקולים שמנינו לעיל, בחרנו להתבסס על המודל הקיינסיאני למשק סגור ופתוח". בפועל, ספרם הוא במידה רבה ניאו-ליברלי, אחרת, לא היה משמש ספר לימוד מקובל באוניברסיטאות. המודל הקיינסיאני שוב פופולארי, הרבה יותר משהיה, אך הוא כמובן לא המודל המוביל. לא נראה לי גם שהוא יחזור להיות המודל המוביל, הכלכלה כל הזמן משתנה. המחשה חדה לבלבול השורר במקצוע מתבטאת בהתייחסות בזמן האחרון אל הריבית.
נתחיל בכך שהריבית אינה מוגדרת ברוב ספרי הכלכלה. מדברים על ריבית, אך לא פותחים בהגדרת הריבית. מעניין מדוע מתייחסים לריבית ככה. אולי משום היותה תופעה כה עתיקה שהיא נראית מובנת מאליה. הגדרה אחת מצאתי בספרו של סמואלסון 'תורת הכלכלה': "הריבית היא גמול ההון". ומה תפקידה של הריבית, היחיד שמנסה להתייחס הוא נחום גרוס במבוא לכלכלה שלו. הוא טוען שהשפעתה המרחיבה או המכווצת תלויה בשורת תנאים, כלומר, אינה מובנת מאליה. גם בספרם של אורון, מארק ועופר, הריבית אינה האמצעי המומלץ לריסון מחירים. הם ממליצים על פיקוח מחירים על ידי הממשלה. סמואלסון, מצדו, בוחר לא לענות על השאלה.
ומעניין, עכשיו, הבנקים המרכזיים הם שמובילים את התיזה כי העלאת הריבית היא שתרסן את האינפלציה. לצדם, כלכלנים רבים, ביניהם, לארי סאמרס הידוע. מעניין לראות, כי כלכלנים הנוטים לשמאל כקרוגמן וסטיגליץ בארה"ב, מדברים יותר על פיקוח מחירים על ידי הממשלה. ובכל זאת, נשאלת השאלה מדוע הבנקים המרכזיים אומרים מה שהם אומרים.
נראה לי כי התשובה לשאלה טמונה בריבית הריאלית השלילית (ריבית נמוכה בהרבה מעליית המחירים) שישנה עכשיו בכל מקום, ולא הייתה פה בעבר. בישראל, למשל, מדד המחירים לצרכן באוקטובר לעומת אוקטובר שעבר מגיע ל-5.1%, ואילו הריבית עומדת על 3.25%. ריבית ריאלית שלילית זו היא שגורמת לאינפלציה, ולא המכות החיצוניות, כגון מחירי הדלק או מחירי חומרי גלם אחרים בעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה, שהן רק הטריגר הרגעי. על כן, יש היגיון במה שאומרים הבנקים המרכזיים: תחזירו קודם את הריבית אל מעל לאפס, אחרת, שום דבר לא יירגע.
זה, בכל אופן, משהו שלא היה פה קודם. זווית נוספת לכלכלה. וצריך לבוא עכשיו עוד גאון, עוד קיינס אחד, כדי לכתוב את התיאוריה הכלכלית החדשה. אני רק מקווה שהוא לא יקרא לה 'התיאוריה הכללית', כי אין תיאוריה כללית בכלכלה. בכל מקרה, כלכלה היא לא ממש מדע. היא גם לא תהיה לעולם מדע. על פי תפישתי, בכל כמה עשרות או מאות שנים, ייוצר מצב חדש, והוא שיכתיב את התיאוריה הכלכלית החדשה של אותו רגע.
****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר****
עידן השוק החופשי 
נוסף על כך שכלכלה איננה מדע, כל ניסיון להסיק מהכלכלה דברים מוחלטים על המציאות הוא אוטופי.
התיאוריות הכלכליות הכלליות, שמות במרכז ההתנהגות הכלכלית את ה"הומו-אקונומיקוס" שיודע איך להתנהג, איך להשפיע על המשק, וכו' וכו', וכו'.
כך גם אגב הדמוקרטיה הליברלית, שנכון שהיא המודל "הכי פחות גרוע, לריבונות בעולם המודרני, עדיין מבוססת על מעין "הומו-פוליטיקוס" מושלם שקורא מצעי מפלגות, מגיע לחוגי בית, לומד עושה את הבחירה המושכלת למי לבחור.
אי אפשר להכליל התנהגות אנושית בקנה מידה ציוויליזציוני לפי נוסחאות ומספרים. אולי האלגוריתמים המתקדמים ביותר רק מתחילים לגעת בתחום הזה.
אהבתיאהבתי
שון,
ספקנות כזו, וכפירה בקודש, דווקא בדור הצעיר. זה מעניין.
אהבתיאהבתי
מעניין ומאיר עיניים גם לאנשים שלא למדו כלכלה .
תודה על פוסט חשוב !!
בהערכה,
עמי סלנט
אהבתיאהבתי
salant4
תודה, עמי. תגובה ממש משמחת.
אהבתיאהבתי
על היות הכלכלה בלתי מדעית (למעשה היא פילוסופיה + שיטות מתמטיות) כתבתי כאן בעבר.
מה שמטריד הוא שעדיין לא נראה נסיון להפוך אותה למדע. כמה כבר קשה זה יכול להיות? יש לי רעיונות בנושא שאעלה מתישהו, ואין לי אפילו תואר… מעריך שבעתיד AI תוכל לתת תשובה סופית; יש רק לקוות שיהיה מי שישאל…
בעניין הריבית במשק – האם זה מקרה שהבנקים הם שהרוויחו השנה כתוצאה מעלייתה?
ציטוט מהרשת: '… בתשעת החודשים הראשונים של 2022 הסתכם הרווח ב־17.2 מיליארד שקל, עלייה של 20% בהשוואה לתקופה המקבילה.'
מעניין. שוב ניתן לראות שמדיניות בנק ישראל נוטה להיטיב עם הבנקים המסחריים…
אהבתיאהבתי
הכלכלה ההתנהגותית אגב גורסת שאין כזה דבר ECON ('האדם הכלכלי'), שהוא רציונאלי לגמרי ובחירותיו ניתנות על כן לחיזוי מדויק.
ההתנהגותית גורסת שיש הרבה אי רציונאליות בהתנהגות האנושית, שמסבירה טוב יותר את התוצאה הכלכלית.
דוגמאות לכך ניתן למצוא בארץ בשפע, על חוסר ההיגיון הכלכלי בתחומים רבים, ולא רק של הממשלות אלא הציבור עצמו, שמעדיף לקנות ביוקר מאשר בזול, או להצביע עבור מפלגות ימניות שמצמצמות את ההשקעות בו (לטובת הפרטות ו'שוק חופשי' ששמור רק לטייקונים).
זה מראה יפה שההשפעות התרבותיות, הייחודיות לכל מדינה, חזקות מכל תיאוריה כלכלית.
אפילו הקפיטאליזם לא היה כזה מוקצן, אלמלא הרוח האמריקאית ששונאת מי שאינם 'מצליחים'.
אהבתיאהבתי
ywelis
אני, בניגוד לך, לא מאמינה שהכלכלה תוכל אי פעם להפוך למדע. וכן, מדיניות בנק ישראל ללא ספק נוטה להיטיב עם הבנקים המסחריים (שלא יתמוטטו, חלילה וחס.)
אהבתיאהבתי
ywelis
בקיצור, יש על מה לדבר. זה לא נגמר.
אהבתיאהבתי
חושב כמו ywelis, ומחבר לכאן גם את "חילוץ המשק" מהאינפלציה ב-1985. ה"חילוץ" יצא מציאות של העברת הון אדירה ממשקי הבית ובעיקר מהמגזר היצרני למגזר הפיננסי. היו כבר אז קולות (כמו שנשמעים עכשו באירופה) למסות את רווחי הבנקים לטובת השקעות מרחיבות (קיינס…). הקולות רק נשמעו עד שנדמו.
אהבתיLiked by 1 person
לקסי,
כן, הקולות רק נשמעו עד שנדמו.
אהבתיאהבתי
שלא יחלשו… ועל חשבון המדינה. התוצאה גוף שכוחו רב משל משרד האוצר, ושממוקם בבניין גדול שמשקיף על משרדי הממשלה מלמעלה… (רק על זה הייתי מעיף אותו).
יש בארץ כמה מוסדות ממשלתיים שקיומם מיותר ברובו (מבחינת גודלם והשפעתם, לא נחיצות הפונקציות שלהם), ובינהם ניתן למנות את בנק ישראל והביטוח הלאומי – שניהם התנפחו מעבר לרצוי, וראויים לצימצום בהקדם האפשרי, ולהקטנה עד היותם אגפים בתוך משרד האוצר ובמשרד הרווחה.
אהבתיאהבתי
אגב לימוד כלכלה – אם היא תיהפך למדע, יהיה קל פי כמה מאשר כיום ללמוד את עיקריה.
כמו שקל להבין כימיה ופיזיקה לפי חוקי הבסיס שלהן, ולקלוט את המהות, כך יהיה קל להבין כלכלה. זה ישתלם על כן לכולם להפוך אותה למדע.
אהבתיאהבתי
ywelis
אם אפשר להפוך אותה למדע. אני חושבת שלא.
אהבתיאהבתי
שווה לנסות. ישנה ת'עולם
אהבתיאהבתי