יום הולדת חמישים, בן גוריון, שדה בוקר

את סוף השבוע האחרון בילינו מחוץ לבית, בשדה בוקר. שהינו במלון קדמא, על מנת לחגוג את יום הולדתה החמישים של בתנו הקטנה, נועה. שיא המסיבה התממש בארוחה חגיגית בביתה של מארחת בשדה בוקר. הייתה שמחה. היה כיף. באמת.

שדה בוקר, בלי בן גוריון, אי אפשר. בבוקר, לאחר שינה טובה, מיהרנו לצריף של ב.ג. שממש צמוד למלון. למרבה השמחה, נתקלנו שם בהמון אנשים. צעירים מקורס בצבא, וקשישים כמונו שישבו בסבלנות בהרצאה על האיש. בהרצאה, אגב, השתתפו רק קשישים, וכמה מהנכדים המסכנים שלנו. חמקנו משם לפני סופה, ובכל זאת, למדתי ממנה כמה פרטים מעניינים.

בן גוריון ופולה חיו בשדה בוקר בשנים 1953 עד 1955, ותקופה נוספת, לאחר התפטרותו של ב.ג. מראשות הממשלה ב-1963, ועד למותו ב-1973. פולה נפטרה לפניו, ב-1968, ומותה דיכא אותו מאד. היה לי מעניין לראות את תמונתו של עורך דבר המיתולוגי, ברל כצנלסון, על שולחנו של בן גוריון. זו התמונה היחידה על השולחן. ברל, הוגדר בפי גוריון החבר היחיד שהיה לי. זאת, למרות מחלוקות לא-מעטות שהיו ביניהם.

שנותיו האחרונות של בן גוריון בשדה בוקר היו בודדות וקשות. הוא חיבר ספר ענק על חייו שלא נמכר. ההוצאה הודיעה לו שלא תוציא את הכרכים הנוספים. ובכל זאת, אגדת בן גוריון נשמרת היום במלואה. אחוזת הקבר של דוד ופולה יפה מאד ומלאה במבקרים. נראה לי שיש היום הסכמה: בלי בן גוריון, קרוב לוודאי שלא הייתה פה מדינה.

ארוחתנו החגיגית הייתה נהדרת באמת. ולאורכה, על שפת הצוק של נחל צין ראינו עדרי ענק של יעלים. עקב היובש, והיעדר הירק בטבע, הם מגיעים עכשיו לגינות הבתים. למחרת, ראינו רבים מהם גם בגן שמסביב לאחוזת הקבר. בכלל, הדרום הוא מקום אחר. כל המלצרים במלון היו בדווים מהסביבה. הם אדיבים מאד, ביישנים, וכנראה, עובדים חרוצים. הבדווים, עם זאת, נראים כבעיה לא-פתורה. הם פרושים על שטחי ענק באזור שמסביב לבאר שבע. ברור שאי אפשר לעזוב אותם ככה. אך הממשלה הזו, כידוע, לא קמה כדי לפתור בעיות.

היה מעניין לנסוע בכבישים לשדה בוקר. סך הכל, שעתיים נסיעה מביתנו במבשרת ציון לשם. כל הכבישים שנסענו בהם היו תקינים ומתוחזקים בקפדנות. זה באמת שינוי עצום שחל כאן לאורך השנים. הפכנו למדינה מרושתת.

לאחר הביקור באחוזת הקבר, ביום האחרון של ביקורנו בשדה בוקר, ירדנו לעין עבדת. את רוב המסלול עברנו בנסיעה. בקטע האחרון, צעדנו ברגל כמו גדולים. זו הייתה חוויה ללכת בוואדי בין הצוקים, לראות נשרים משקיפים עלינו מהגובה. להגיע בסוף למפל של המעיין, הזורם מלמעלה אל הבריכה שמתחתיו. ואולי בזאת נסיים, במים הזכים שראינו בעין עבדת. זכים ומטהרים את הנפש הכל כך זקוקה לטיהור עכשיו.

****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניהרכישה ישירהביקורות על הספרפרקים מתוך הספר****

3 מחשבות על “יום הולדת חמישים, בן גוריון, שדה בוקר

  1. פינגבק: יום הולדת חמישים, בן גוריון, שדה בוקר — עידן השוק החופשי | פיננסית לנצח

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s