כבר כמעט שלושה שבועות מהבחירות, ולא כתבתי מילה על המצב. נאלמתי דום, לא הכרחתי את עצמי להתבטא. עד יום שישי האחרון, שבו אכלתי עם שלושה מנכדיי. והם העירו אותי, אני חייבת לומר.

הנכדה הבכורה, כבר משוחררת מצה"ל, הייתה קצינת מבצעים בגדוד קרבי. אחיה, הצעיר יותר, משרת ביחידת מחשבים נחשבת, חתם עכשיו קבע לשנתיים. במסגרת תפקידו, הוא משוחח עם אלופי צה"ל. הצעיר, עבר בשבוע שעבר בהצלחה, את המיון ליחידה קרבית יוקרתית. אז לא גידלנו משתמטים, אתם מבינים, על כן הקשבתי לכל מילה שלהם. אני גם לא טוענת שהם צודקים בכל מאת האחוזים. הם צעירים, הם נוטים יותר להיות מושפעים מכל מצב רוח מכל אווירה בסביבתם. ובכל זאת.

הם, כולם, אמרו שצה"ל לא מוכן למלחמה. אנחנו מעצמה, עאלק, הם אמרו, עד שחיזבאללה יירה אלינו טילים. שום דבר בצה"ל לא ערוך כפי שצריך, הסתכלו על גניבות הנשק על ידי ארגוני פשע של מיעוטים בכל מקום. שמעתי, והצטערתי. אני כבר לא דואגת, כמה זמן עוד נותר לי.

למחרת, ראיתי בטלוויזיה את ההתפרעות בחברון. היא שודרה בקצרה, בלי פרטים. בריוני ימין הפכו דוכנים של פלשתינים בחברון, ללא התגרות מצד הפלשתינים, ובלי סיבה. הצבא והמשטרה שלנו בקושי הגיבו, בטלוויזיה זה שודר מאד בקצרה. פחות מאלף יהודים בחברון, לצד יותר ממאתיים אלף ערבים. מאיפה החוצפה והיוהרה של הקיצוניים? מדוע מפלגות השמאל בקושי הגיבו. איך זה שחברון לא עלתה למצעי מרץ והעבודה. זה הרי נורא מה שקורה שם.

אגב, נכדיי המסויגים והביקורתיים, הצביעו למפלגת העבודה. בן של בתי השנייה, הנמצא בהכשרה לסיירת מובחרת, כבר בילה כמה ימים בחברון, והוא עוד רק באמצע ההכשרה שלו. שמעתי והתחלחלתי. מה הוא עושה שם, במקום ההוא.

אז, כן, נכדיי לא מתחמקים מהשירות, למרות שהם לא מזדהים עם התוקפנות הלא נעימה של ישראל. לא רוצה לומר אפילו מילה על הצד המוסרי – מה זה מוסר – רק לומר שזה לא הגיוני להתעלל במיליוני פלשתינים ככה. מדוע לא ראינו מילה על כך במצעי העבודה ומרצ? במקום זאת, מירב מיכאלי הטריחה עם השטויות הפסבדו-פמיניסטיות שלה, ותאמינו לי, אני פמיניסטית. זהבה גלאון הפגינה את 'גזעיותה'.

זו הסיבה לכך שזכינו להצבעה שקיבלנו בבחירות. הציבור, ברובו, קולט שהמצב לא משהו. הציבור קולט שמרצ והעבודה מתחמקות לגמרי מתשובה, ואפילו משאלה. ואם כך, מצביעים ל'ציונות הדתית' לבן גביר ולסמוטריץ'. הם מבטיחים, וכמובן שמקשקשים, ל'גמור' את כל הערבים.

דיברתי כאן על ביטחון, עוד לא הזכרתי את אירן בינתיים. עוד לא אמרתי מילה על הכלכלה. כן, העבודה ומרצ, סיימתן לגמרי את תפקידכן. אלא אם כן, תהפכו כיוון לגמרי. אלא אם כן, תכתבו מצע אמיתי ותדבקו בו. בכל תחום של החיים בישראל.

****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר****