בארה"ב, רואים תגובה מאד שיטתית להעלאות הריבית שהחלו במארס 2022. הן החלו ב-0.25% לחודש, וצמחו עד ל-0.75%. שער הריבית מגיע ל-4% עכשיו, לאחר שעמד תקופה ארוכה על 0.25%. מעניין לראות שמדד המחירים לצרכן החל להגיב ארבעה חודשים לאחר פתיחת ההעלאות – בחודש יולי. אותו חודש, היה שינוי המדד, מנוכה העונתיות, אפס אחוזים לעומת קודמו. לאחר מכן, עשירית האחוז, ובאוקטובר – 0.4%. זאת, בעוד שבארבעת החודשים שקדמו, כל שיעורי האינפלציה, לבד מאחד, הגיעו לאחוז אחד ויותר מדי חודש. וב-13 החודשים, מאז אוקטובר שעבר, כל שיעורי האינפלציה, מנוכי העונתיות, חודש לעומת קודמו, הגיעו ל-0.6% ומעלה.
במבט שנתי, גם כן רואים את ההאטה, כשמדד אוקטובר האחרון גבוה ב-7.7% ממקבילו אשתקד – המדד הנמוך ביותר מאז ינואר שנה זו, כשבחודש הקודם הוא היה גבוה ב-8.2% ממקבילו לפני שנה.
בישראל, מסתמנת מגמה דומה: בספטמבר, מדד נמוך במיוחד של 0.2% לעומת קודמו, לאחר שינוי של 0.8% באפריל 2022. במבט שנתי, מדד המחירים לצרכן הגיע לשיאו (5.2%) ביולי. באוגוסט-ספטמבר, הוא עומד על ערך נמוך יותר של 4.6%.
האם אפשר כבר להכריז: אינפלציה, אנחנו בקצה? לא, ממש לא. אינפלציה היא מחלה קשה ומורכבת. המשק הישראלי ובמידה פחותה יותר גם האמריקאי, פתוחים יותר משהיו בשנת 1985. ישנו חשש של העברת אינפלציה חוזרת ממשקי אירופה, שעדיין נמצאים ברמה של 10% ויותר. ברוב המקומות, גם השכר עוד לא פיצה על ההתייקרויות, ואנשים לא נוטים לוותר על עשירית, ואפילו חלק עשרים, מרמת חייהם ככה בקלות. אז המעגל המקולל של מחירים בחוץ-מחירים בפנים-שכר עוד לא נעצר. נראה איך הוא יתקדם הלאה. משום כך, עוד אי אפשר לצפות לעצירת העלאות הריבית בארה"ב ובישראל. הן יימשכו, עד להגעת הריבית הריאלית (הריבית בניכוי האינפלציה) לערך חיובי כלשהו.
אתם טוענים, שאותן העלאות פוגעות יותר בעניים. אבל אמרו לי חברים, איזה אמצעי כלכלי, כשהוא מופעל, לא פוגע בעניים יותר. ככה זה, העולם אכזרי, והעניים הם החלשים, והם נפגעים תמיד יותר. אם כי, שימו לב, כשהריבית עולה, הבורסות נופלות, אז גם העשירים לא מלקקים דבש. פקחו עיניים למה שקורה בשוק הקריפטו בימים האחרונים. היזכרו במה שקרה בארה"ב ב-1929.
אני בהחלט לא מייחלת למשבר כלכלי כמו אז. הוא לא טוב לכולנו. אך פגיעה כלשהי בבורסה ובצמיחה היא בלתי נמנעת עכשיו. והיא עדיפה על השארת האינפלציה לנפשה, כי כפי שכבר ראיתם, היא לא שואפת להתייצב. היא שואפת רק לטפס מדרגה ועוד מדרגה, וגם היא לא כזה כיף.
****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר****
עידן השוק החופשי 
קשה לי מאוד עם מה שאמרת בנוגע לכך שלא משנה איזה כלי כלכלי ינקט, הוא כמובן יפגע בעניים.
האם זה באמת ככה או שמא התרגלנו לחשוב קפיטליסטית?
האם המדינה (או ההסתדרות) אינה יכולה לכפר על מה שה"שוק" עושה? נגיד להשיק תוספת יוקר, כמו שאת כמובן זוכרת מתקופתך, דבר שהיה מאוד פופולרי דאז.
או למשל פיצוי של המדינה לאלו מהעשירונים הנמוכים שהמשכנתא שלהם עלתה באופן משמעותי כחלק מהעלאת הריביות? או למשל ריסון הרווחים של הבנקים הגדולים, שהם מהמרוויחים הגדולים ביותר של העלאות הריביות, שהוכח לא פעם שלא מעבירים את העלאת הריבית לחסכונות.
ומה עם אמצעים אחרים למלחמה באינפלציה? פיקוח מחירים, דברים כאלו… קשה לי עם זה. אשמח אם תאירי את עיני ככלכלנית.
אהבתיאהבתי
שון,
הכל נכון, ובכל זאת כל התמיכות יהיו תמיכות, הן לא יפצו ב-100%. מדוע? משום שזה מאד יקר לפצות לאורך זמן ב-100%. ושום ממשלה לא תיקח את זה על עצמה. גם ממשלה סוציאליסטית. אגב, גם פיקוח מחירים מעולם לא הוריד אינפלציה בכל מאת האחוזים. שלא לדבר על זה, שעכשיו הוא נראה כמשימה דימיונית, לאחר ההרס שבוצע במשרד התעשייה והמסחר ובמשרדים אחרים.
אהבתיאהבתי
עד כמה שאני מבין, היום מתייחסים למדיניות בלימת האינפלציה של שנות ה-1970 וה-1980 כאל מדיניות פרימיטיבית וגסה שגורמת במכוון למיתון. עולה השאלה מדוע התרופה לאינפלציה צריכה להיות אבטלה והאם היא לא גרועה מהמחלה.
יצא עכשיו מאמר מעניין מהאקונומיסט שמציע להעלות את יעד האינפלציה ולא להיבהל מכך שהריבית ריאלית תישאר שלילית. לדעתו כל עוד הריבית הנומינלית גבוהה מאפס זה אפילו דבר טוב כי זה משאיר כלים לבנק המרכזי לתמרץ את הכלכלה אם יהיה צורך.
https://www.economist.com/special-report/2022/10/05/policymakers-are-likely-to-jettison-their-2-inflation-targets
אהבתיאהבתי
רוני הפנר
התרופה לאינפלציה אינה בהכרח אבטלה, אם כי לפעמים זה מתגלגל ככה. אני לא מבינה את טענת האקונומיסט האומרת לא להיבהל מריבית ריאלית שלילית. כל הבלגן בבורסות ובמגזר הפיננסי הוא השתקפות של ריבית ריאלית שלילית. האקונומסיט משרת כאן את קוראיו שהם אנשי פיננסים והון.
אהבתיאהבתי
אם אני מבין נכון, הבעיה שהאקונומיסט מנסה לפתור היא כפולה: (1) ריבית ריאלית חיובית תחנוק את הממשלות כי הן בעלות החוב הגדולות בעולם ולא יהיה להן איך לשלם את תשלומי הריבית. תשלומי ריבית גבוהים יגררו העלאות מיסים וקיצוצי תקציב כאלה שישתקו את המשקים הלאומיים (2) כיום כמעט כל הפנסיות נמצאות בבורסה. המשמעות של זה היא שנפילה משמעותית מדי של הבורסות תגרום לזעזוע שאי אפשר יהיה לצאת ממנו – הפנסיונרים שיפסידו את הפנסיה שלהם יתמרדו או יפלו לעוני קשה שייפול על הציבור, ובארה"ב זה גם צפוי לגרום ישירות להתמוטטות של חברות כי מקובל שם שחברות גדולות מבטחות את הפנסיה של העובדים שלהן (הבטחת תשואה) ונפילת בורסות עלולה לגרור אחריה גם נפילה של החברות הללו.
אהבתיאהבתי
רוני הפנר,
הכל נכון, והכל מוגזם. האינפלציות לא כאלה גבוהות שיחייבו ריבית ריאלית גבוהה, רק קצת מעל האפס. ומה שיקרה לא יהיה כזה דרמטי. כאמור, אני עדיין בדעתי שהאקונומיסט עובד בשביל קוראיו, שרבים מהם הם אנשי בורסה ופיננסים.
אהבתיאהבתי