Namaste – כתוב בגדול על חולצת הפיג'מה החדשה שלי, לצד ציור של דמות יושבת במנח הרפיה של יוגה. בדקתי מהיכן החולצה, לא מהודו, כמובן, דווקא מסין. Namaste, כידוע לכם, היא ברכת שלום הודית מכובדת. היא מיוצגת על ידי אדם המצמיד את ידיו למרכז החזה, ולא פותח אותן לצדדים כמו בתמונה. אבל, מה זה חשוב, בעולם הגלובלי Namaste הוא דימוי, והוא מוכר שלוה הודית.

אני חושבת על גלובליזציה מיום שישי, מהרגע שיצאתי מהסרט לונאנה בתיאטרון ירושלים. סרט על כפר בממלכת בהוטן הבודהיסטית, סרט על כפר במרומי ההימלאיה. כפר, שנוסעים אליו באוטובוס, ואז, עולים ברגל בשבילי הבוץ של ההימלאיה במשך חמישה ימים. כפר של חמישים וכמה אנשים. כפר, שאליו נשלח מורה מבירת בהוטן כדי ללמד. כפר, שבו הוא מנסה להסביר לתלמידים את המילה car , ואז הוא מגלה, שהם מעולם לא ראו  מכונית.

אבל ראש הכפר רוצה שהם ילמדו אנגלית. והם, בחיוך בודהיסטי נעים, לומדים אנגלית ואומרים תודה. הם רגועים, חברותיים ונחמדים להפליא. הם מתייחסים ליאקים שלהם כאל חבריהם הטובים. הם בוכים כל פעם שהם שוחטים יאק כדי לאכול. הם נפלאים, ואתה תוהה אם אפשר להיות כל כך נחמד, לא בפסגת ההימלאיה, אלא כשאתה מוקף באנשים.

אני מהרהרת בכל זה בעולם גלובלי. בעולם שבו אני אמורה להתעניין בכל רגע מה קורה באוקראינה עכשיו. וברור שזה נראה מלאכותי, ההתעניינות הזו. אבל יש שם פצצות אטומיות, ואוקראינה לא כל כך רחוקה.

ואז, אני פותחת את מוסף דהמרקר, הבוקר, ורואה כותרת: ההשקעות האגדיות של וורן באפט וסופטבנק בסין הגיעו לקיצן. מדוע? לא ברור. אבל ממשלת סין מסוייגת יותר מהגלובליזציה, נשיא סין, שי ג'נגפינג, מחזק את אחיזת הממשלה במגזר הפרטי. זו כבר דרמה, אך בכל העולם ניכרת כעת נסיגה מהגלובליזציה של פעם. כן סחר חוץ, אך עם מודעות גבוהה יותר להשלכותיו. ארה"ב מעודדת הקמת מפעלי הייטק חדשים בגבולותיה.

יבוא הסחורות והשירותים בארה"ב הגיע לשיא של 17.5% מהתמ"ג ב-2008. מאז הוא בירידה – עד ל-13% ב-2020. ממשלת ארה"ב, במפורש, מבינה עכשיו את הגישה המציאותית יותר לסחר חוץ. בישראל, היבוא מגיע לכרבע מהתמ"ג, וזאת במידה רבה עקב ייסוף השקל. בלעדיו, הוא היה נאמד בכ-30% ויותר.

אני נזכרת בוויכוחי הענק שהיו לי עם אנשי ימין על מדיניות סחר החוץ. מעולם לא המלצתי על סגירת סחר החוץ. רק כתבתי, שהממשלה צריכה להתערב, ולהיות מציאותית במדיניותה. בשלב מסוים, הפסקתי לענות לבורים המסבירים לי את חוק היתרון היחסי. האמינו לי, אני מכירה. אני רק חושבת שריקרדו לא התכוון לומר סחר חופשי ללא כל מגבלה. הוא רק התיימר להסביר את יתרון הסחר החופשי על הסתגרות.

גישת הסחר הבורה היא ששלטה בעולם מאז שנות השמונים. סופסוף מתחילים לסגת ממנה, בהבנה שגם לגלובליזציה יש מחיר. יש עלות להתקשרות מארץ לארץ. יש קושי בהעברת דברים משפה לשפה. אז סחר חוץ, בהחלט כן. אך עם בקרה ממשלתית מתמדת, ועם ניסיון להבין גלובליזציה? כמה.

****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר****