היו ימים שהאגסים כיכבו אצלי. כתבתי עליהם כמעט פעם בשנה. לאחרונה, משום מה, זכרם הועם, עד שביום רביעי האחרון בעלי הביא אגסים ישראליים. זיהיתי אותם מיד על פי צורתם, והשתכנעתי בישראליותם משהבשילו תוך מספר ימים מבלי להירקב. ואגב, כדאי שתדעו, בפתק הירקות והפירות של בעלי מופיע כל שבוע הכיתוב המפורש: אגסים רק ישראליים. ואז, או שהוא לא מביא, או שהוא מביא משהו דומה ולא ממש זהה.

והנה, במחצית השנייה של יולי הם הגיעו, ושימחו את ארוחת הצהריים שלי. תגידו, זה נורא שאני חייבת אגס אחד ביום? זה נראה לי נורא יותר שאני לא מוצאת. תפוחי עץ אדומים ויפים עוד יש. הם לא ישראליים, הפתק עליהם אומר שהם אמריקאים. הם לא טריים, הם בבירור באים מהקפאה. אך הם לא פגומים, ואני בלית ברירה אוכלת ולא ממש נהנית. אגסים, לעומת זאת, לא מגיבים טוב לקירור. הם נשארים קפואים או נרקבים עם ההפשרה. על כן, אני כותבת בפתק רק ישראליים. וזה במקום המאמר הרציני שפעם הייתי כותבת על מדיניות המים של האוצר, ועל מדיניות היבוא שלו.

מאמרי הראשון על אגסים ישראליים נכתב ב-2011. זאת לאחר שיחה עם חברה, כלכלנית, על הפירות של ילדותנו. איך הם לא היו בשנות המדינה הראשונות, איך הם פתאום פרצו לחיינו בשנות הששים והשבעים, ואיך הם נעלמים עכשיו. זה היה לאחר שמתישהו ב-2008, האוצר פרסם את כוונתו לייקר את המים לחקלאי הגליל. ואחרי שבן דודו הקיבוצניק מהצפון של בעלי עשה לי חור בראש, וקבע: לא יהיו כאן תפוחים ואגסים. ואז, ביום ששי שאחרי, אישי חזר מחנות ירקות ופירות היוקרה באבו גוש, עם קופסה ובה שמונה אגסים יפהפיים. את הקופסה עיטר סרט פלסטיק מעוצב שעליו נכתב: אגס מיוחד (צילום של האגס המיוחד מתחת לכיתוב), פירות בר-גיל (שם בדוי) פירות גורמה (כיתוב אמיתי).

טוב, אנחנו כבר לא קונים באבו גוש. אז אין לי מושג אם האגסים האלה מופיעים שם פעם בשנה. אני, בכל זאת, בוודאות יודעת שאני חייבת אגס ליום. אני גם יודעת שרוב הזמן אין לי. מה אני רוצה לומר? ראשית, שמדיניות המים של האוצר היא כנראה מטופשת. גם מדיניות יבוא הפירות והירקות שלו. רוב הפירות והירקות שהוא משיג בחוץ בזול הם כצפוי מאיכות ירודה. כך, הלימונים הקשים שלא מגירים מיץ, הגמבות הלא-אדומות, והחצילים שמשום-מה אינם בחודשים האחרונים.

וזו באמת סוגייה שאני חייבת לברר. מישהו יודע מה קרה לחצילים לאחרונה. כבר מספר חודשים שאנחנו לא משיגים בסופר את קופסאות סלט החצילים הקלויים שהיינו קונים. מה קרה, האם החצילים התייקרו בקיצוניות? האם מפעל הסלטים החליט משום-מה שלא כדאי לו. אני באמת סקרנית, האירו את עיניי. אל התופעה הזו, אני שמה לב לאחרונה. מוצר שהולך להתייקר, בדרך כלל נעלם מהשוק לפרק זמן. מאוחר יותר, הוא חוזר עם המחיר החדש.

אני יודעת שהמאמר כאן נראה לאנשים מסוימים לא הגיוני. מה היא מבלבלת את המוח עם האגסים ועם החצילים שלה. אבל, בעיניי, פירות וירקות טובים הם חלק חשוב מהחיים. ההחלטה אם להעלים אותם מכאן, אינה נחלתו הבלעדית של האוצר. צריך להתקיים דיון לאומי על הסוגיה.

****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר****