זה אולי ייראה לכם מנג'ס, אבל אני מאמינה שאי אפשר להבין כלכלה בלי זה – בלי מעקב פרטני אחר הנתונים. ובכן, מתברר כבר ממבט ראשון, שמה שקרוי האינפלציה של שנות השמונים היא בעצם האינפלציה של שנות הששים, ואולי גם של שנות החמישים – האינפלציה מאז קום המדינה ועד היום. כי עליות מדד של 2% ו-3% היו בעצם רק פעמיים כל התקופה, ב-1959–1960, וב-1967-68. שאר הזמן, עליות המחירים גבוהות יותר. זאת, משום שלא הפנו לשם תשומת לב. לא התמקדו באינפלציה, אלא בהקמת תשתיות ומבנים למען העולים החדשים.
על כן, כבר ב-1952 הייתה פה אינפלציה של 66.4%, שהתכווצה ל-4.8% ב-1955, ושוב טיפסה ל-9.0% ב-1961. היא נפלה ל-0.2% ו-1.9% ב-1967 ו-1968, בעקבות מה שכונה 'המיתון' – מדיניות תקציבית מרסנת שהופעלה. אך חזר לקפוץ ב-1970 (10.1%) ומאז רק טיפסה וטיפסה עד ל-1985. אגב, גם בארה"ב האינפלציה באותה תקופה לא הייתה אפסית. היא נעה בין 4.3% ל-13.5% בשנים 1968 עד 1984. אולי, בעקבות זה, נולד המודל הניאו-ליברלי.
אצלנו, כבר ב-1976, הגיעה האינפלציה ל-38.0% לשנה. זאת, לאחר שזינקה לערכים גבוהים לאחר מה שכונה 'משבר האנרגיה' של 1973. ואז, ב-1977, עלה הליכוד לשלטון, ומהר מאד, עם מינוי שמחה ארליך לשר אוצר, קפצה האינפלציה ל-111.4% ב-1979. כן, ארליך שלא ממש הבין בכלכלה, פתח את המשק בבת-אחת לתנועות הון ב-1978, והחליט כי שער החליפין של השקל יהפוך להיות נייד. באותה עת, העלה את המע"מ מ-8% ל-12%, וביטל את רוב הסובסידיות שהיו למוצרי יסוד. משם והלאה, האינפלציה לא נחה לרגע, עד שהגיעה לשיא של 444.9% ב-1984.
תוכנית ייצוב המשק של 1985 באה לאחר ניסיונות לא מוצלחים רבים לבלום את האינפלציה בעזרת 'עסקות חבילה' בין הממשלה למעסיקים ולהסתדרות. על כן הייתה זו תוכנית מורכבת, שהצליחה בעזרת תיאום מדוקדק בין כל מרכיביה. היא החלה במכת ריבית ענקית של עשרות אחוזים לפחות. נמשכה בהקפאת מחירים, שכר, שער חליפין וריבית. משרד התעשייה והמסחר היה אחראי על המחירים, וכך הצליחו להוריד את האינפלציה לאזור ה-20% ישר מההתחלה. ב-1992, ירדנו ל10% הודות למדיניות ה'אלכסון' של יעקב פרנקל. מדיניות הנוגעת לשער החליפין של השקל. רק ב-1999, צנחנו לאינפלציה של אחוזים בודדים. זאת, בעקבות הכרזת נתניהו-פרנקל-נאמן על 'שקל בר המרה' ב-1998. שוב, שער החליפין.
האינפלציה הנוכחית החלה בישראל ובכל העולם כבר ב-2021, עוד לפני מלחמת רוסיה-אוקראינה. כבר ב-2021, הגיעה האינפלציה בארה"ב ל-7% לשנה. מה גרם לה לפרוץ ככה? הרקע היה שם כבר שנים. הגדלה פראית של כמות הכסף בכל המדינות המתועשות, ריבית אפסית ואפילו שלילית ברובן. אלה התפיחו את הבורסות ואת מחירם של נכסים רבים. ואז, מתישהו עם תקלות הקורונה זה התפרץ.
מה עושים עכשיו? בואו נסתכל על הורדת האינפלציה מ-1985 ועד היום. קודם כל, מחליטים להפחית את האינפלציה. ההחלטה החגיגית היא המרכיב הכי חשוב. ואז, תוכנית ייצוב המשק היא שלב אחד. ההורדה מרמה דו-ספרתית לחד-ספרתית, ב-1992, היא שלב שני. איפוס האינפלציה מ-1993, עוד שלב בהורדתה. בכל שלב ננקטו אמצעים משלו, על פי מה שנדרש באותו רגע. על כן, גם עכשיו, חייבים לנסות ולהבין מה יבלום את האינפלציה כרגע. ולהערכתי, ריבית מוניטרית של 1.25% באינפלציה של 4% היא לא סבירה. היא לא הוגנת כלפי בעלי החסכונות. היא גם לא נכונה כלפי החייבים. צריכים להעלות את הריבית לאזור ה-4% ואולי יותר, מהר ככל שניתן. ואז, לראות איך המשק מגיב, ולהמשיך בהתאם. בלי נוסחה. כן, אין נוסחה במלחמת האינפלציה.
****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר****
עידן השוק החופשי 
הקפאת מחירים תעזור גם.
מה שמעצבן עם הייקור הוא התירוצים: דלק ועוד. כאילו שנראה גל הוזלות עם הירידה בדלק (שתגיע מן הסתם). אבל אלה מעולם לא נראו: מעניין אם יש חוק בכלכלה שהתייקרויות הן ביחס 1:100 להוזלות. אם אין – אני רושם את זה על שמי.
אהבתיLiked by 1 person
ywelis
אתה בהחלט יכול לרשום את החוק הזה על שמך.
אהבתיאהבתי
והוא לא יהיה היחיד. מראה על מצב הכלכלה…
אהבתיאהבתי
ywelis
כן, מצב עגום.
אהבתיאהבתי
לפני כשבועים פול קרוגמן עסק במה ש-ywelis מציע.
בטור שלו כתב: המחירים מזנקים כטילים ונוחתים כנוצות.
הכותרת: Rockets, feathers and prices at the pump
שותפות שעות עם נובליסט, אכן ראוי לפרס.
אהבתיLiked by 1 person
שותפות דעות, כמובן
אהבתיאהבתי
לקסי,
אם הוא ראוי, נארגן לו. מה הבעיה?
אהבתיאהבתי
תודה על האיזכור. הכתבה – https://www.nytimes.com/2022/07/08/opinion/inflation-oil-biden-monopoly.html
זה קשור להגדרת מחיר מוצר (בין אם זה משאב מזוקק או מיוצר במפעל). שלא כמו מה שכלכלנים (סטנדרטיים) טוענים, מחיר מוצר הוא מה שאנשים *חושבים* שהוא צריך להיות, ולא עלותו האמיתית. כל עוד זה המצב, לא יהיה קשר ממשי בין עלות ייצורו לבין מחירו בשוק.
למרבה מזלינו, הסינים לא חושבים שמוצרים צריכים להיות יקרים…
אהבתיאהבתי
תמר, האם יש הבדל בין סוציאל-דמוקרטים לניאו-ליברלים במדיניות לבלימת אינפלציה?
אהבתיאהבתי
סער פוקס
התגובה שלך משום מה הגיע לספאם, רק עכשיו ראיתי.
אני מניחה שיש הבדל, אם כי לדעתי אין נוסחה. כלומר, הסוציאל-דמוקרטים ישקלו יותר את התוצאה על העניים יותר. אבל נראה לי, שלצערי, אין נוסחה. כי אין נוסחה לטיפול באינפלציה.
אהבתיאהבתי
רק עכשיו ראיתי את התשובה.
אני מתעקש להקשות. כי את אומרת שאין נוסחה, אבל הפוסט שלך בהחלט מדבר על הנוסחה – העלאת ריבית. וגם הפוסטים הבאים שלך בנושא מציעים להעלות ריבית. זאת הצעה שניאו-ליברלים רבים חותמים עליה בקלות. ואני לא רואה אצלך את הסייגים הסוציאל-דמוקרטיים.
האם למשל אפשר לטפל ב"עודף הכסף" על ידי העלאת מיסים במקום העלאות הריבית? או במשולב?
(אסכולת הmmt מכוונת לשם למיטב הבנתי).
האם צריך להעלות את הריבית במקביל להגדלת התקצוב לחינוך, בריאות, תחבורה ציבורית וכו, או העלאת שכר המינימום?
אהבתיאהבתי
סער פוקס
אני מתייחסת לאפשרות הריאלית באותו רגע. ולצערי, איני רואה אפשרות להעלות מסים בישראל בטווח הקרוב. אני גם חושבת שהעלאת ריבית במצב שנוצר (ריבית ריאלית שלילית) בוודאי שהיא נדרשת ללא עוררין. וכן, אפשר להגדיל את התקציב במקביל להעלאת ריבית, וגם להעלות את שכר המינימום. אני גם לא מתפעלת בכלל מ'אסכולת' ה-mmt, מעולם לא הצלחתי להבין מה הם אומרים, ומה הם תורמים לכלכלה. אני גם לא יחידה בעניין הזה.
אהבתיאהבתי