כבר זמן רב שאני מאיימת באינפלציה. אני גם מבינה את אלה שכועסים עליי. אך אני יודעת שקל יותר, הרבה יותר, לטפל באינפלציה עכשיו, כשהיא נמוכה יחסית, מאשר כשהיא תעלה לרמה דו-ספרתית. וזה יקרה, אם היא לא תטופל.

מדד יוני האחרון עלה ב-4.4% לעומת יוני שעבר. זאת לאחר מדד מאי שעלה רק ב-4.1% לעומת מאי שקדם לו. כן, האינפלציה מטפסת, והיא לא תעצור עכשיו. כי היא כבר באותו שלב שבו היא מזינה את עצמה. כבר עכשיו, לא תהיה לממשלה ברירה, היא תצטרך לתקן את שכר העובדים והפנסיות בשלב כלשהו. היצרנים והסוחרים למיניהם כבר שם, בתוך הסחרור. מחירים עלו, הם דורשים את הפיצוי שלהם. כך בדיוק נראית אינפלציה שהשתרשה, משום כך, לא קל לטפל בה.

מה עושים? אין לי מושג, כי המשק השתנה מהותית מאז תוכנית ייצוב המשק של 1985. ראשית, הוא הפך ממשק סגור למשק פתוח. זה טוב? מי יודע, נראה עכשיו. מצד אחד, מקווים לראות כי האינפלציה שלנו תתנהג כמו האינפלציה של כולם. כמו של ארה"ב, נגיד. האם בטוח שזה מה שיקרה? לא, כי יתכן שגורמים מקומיים ילבו את האינפלציה שלנו פחות או יותר. שער החליפין, למשל. אנחנו בינתיים מפגרים אחר העולם עקב ייסוף השקל לעומת הדולר. האינפלציה שלנו היא פחות ממחצית האינפלציה בארה"ב (9.1%). האם זה יימשך ככה? מצטערת, ניחושי פיחות או ייסוף הם לא התחום שלי (צוחקת ובוכה).

המשק השתתנה מהותית בעוד תחום חשוב. ב'דבר' יום א' מתפרסם ראיון מרתק עם ג'יימס גלבריית, בנו של ג'והן קנת גלבריית הידוע. זה שקנה את עולמו בהדברת האינפלציה האמריקאית במלחמת העולם השנייה. גלבריית מטיף לפיקוח על מחירים במקום העלאת ריבית. כי העלאת ריבית מעשירה עוד יותר את בעלי ההון, יחד עם רישוש נוסף של העניים. אך גלבריית בעצמו מודה כי "כמובן שהעניין הרציני הוא שאף ממשלה בארה"ב בשנים האחרונות לא החזיקה בכשירות כזו. הייתה התפתחות מסוימת בעקבות הניסיון של ההתאוששות מן המשבר של 2008, אך בכלליות, יכולות הממשל הוחרבו כבר די מזמן, החל משנות ה-80. אנחנו צריכים להתחיל מאפס, וזוהי בעיה עצומה". יותר מזה, גם המחלקות לכלכלה באוניברסיטאות לא יכולות לספק את הסחורה. בשנות ה-80, מוסיף גלבריית, הן עדיין חינכו לפתרון סוגיות יישומיות, עכשיו ממש לא.

כלומר, זה נחמד להטיף לפיקוח על מחירים, אך חייבים לבדוק אם משרד התעשייה והמסחר בישראל ערוך לזה. והתשובה היא לא, לא עכשיו. כתבתי על זה לא מעט. ב-1985 הוא עדיין היה קשור למפעלים ברמה היומיומית, היום המשרד עוסק הרבה פחות במיקרו כלכלה. המבנה שלו שונה מהותית מאז שנות השמונים.

על כן, נראה לי שהפתרון לאינפלציה עכשיו הוא דווקא העלאת ריבית. לא העלאת ריבית זהירה, אלא מכת ריבית הרגע. זה לא יהיה נחמד בכלל לנוטלי משכנתאות. גם לא לחייבים עסקיים אחרים. אך זה הפתרון הכי רחמני שאפשר למצוא לאינפלציה כרגע. ושימו לב כמה פעמים כתבתי את המילה 'עכשיו' בטקסט הזה. לא התכוונתי, אך זה אומר משהו על זמן ואינפלציה.

****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר****