סטגפלציה? – תגידו קודם מה זה

 תהיה אינפלציה? יהיה מיתון? אני מתה על הניתוחים האלה, כמו שאני מתה על ניתוחי אינפלציית ביקוש-אינפלציית היצע. מדוע? משום שזה לעתים קרובות מתחיל באינפלציית היצע – משהו מתייקר, ואז מחלחל לכל השאר, ואז הופך גם לאינפלציית ביקוש, כי חלק מהצרכנים איכשהו מתעשרים מהאינפלציה וקונים יותר, ואז שוב אינפלציית היצע כי חייבים להעלות מחירים מתישהו, וכן הלאה. על כן תלוי באיזה רגע אתם בודקים את זה, תמיד אפשר לקשקש.

בכל מקרה, נוסף עוד נתון לא אופטימי, אפילו פסימי – מדד של 8.6% במאי השנה לעומת מאי לפני שנה בארה"ב – הגבוה ביותר מאז דצמבר 1981. זאת, במקביל ל-8.1% באיזור האירו. לזה מצטרפת גם האטה עולמית. בארה"ב, למשל, נסיגה של 1.5% במונחים שנתיים, ברבעון הראשון של 2022 , לעומת גידול של 5.5% במחצית השנייה של 2021. כך גם במדינות רבות אחרות. אז, ביחד, זו סטגפלציה – אינפלציה בצירוף לסטגנציה עולמית. ומעניין שהצירוף הזה לא היה כאן קודם, לפני שנות ה-60 של המאה שעברה.

סטגפלציה היא מושג חדש יחסית בכלכלה. נשמע לראשונה בשנות הששים, מפיו של פוליטיקאי בריטי בבית הנבחרים של מדינתו. הוא קם לתחייה בשנות ה-70, עם משבר האנרגייה – האטה כלכלית יחד עם אינפלציה. מאז הוא נראה כסוג האינפלציה האופייני לתקופה. האם סטגנציה קשורה לגלובליזציה? משום מה, זה קופץ לי לראש עכשיו. אין הסבר אחר לתופעה, עוד אין לה הסבר מקובל, גם לא תרופה מוסכמת על כולם.

כי אם נוקטים באמצעים מכווצים, פוגעים בצמיחה יחד עם ריסון האינפלציה. ואם מרחיבים על מנת לעודד צמיחה, מגבירים עוד יותר את האינפלציה. על כן הפתרון בתוכנית ייצוב המשק שלנו היה כה מורכב. על כן היו לו גם תופעות לוואי כל כך לא נעימות. על כן מתווכחים עליו עד היום: האם הפגיעה במגזר היצרני, ובמיוחד במגזר השיתופי, הייתה מכוונת או לא.

לי, בחשיבה המיליון ואחת על הפרשה, נראה שהיא לא הייתה מכוונת. היא קרתה עקב אי היכולת לומר מה האינפלציה ברגע זה. כן, גם זו בעיה כאשר האינפלציה קופצת לעשרות אחוזים בחודש. על פי מה תכוון את התרופה – על פי אינפלציה של 27.5% ביולי 1984, או אינפלציה של 14.9% בחודש שקדם לו.

מי שמעולם לא עסק בכלכלה יישומית חושב שזה משהו קטן. אבל זו כל המהות של כלכלה – להבין איפה אתה חי. אז, אנחנו עדיין לא שם. אצלנו, בינתיים, מדד אפריל לעומת אפריל מגיע ל-4.0%. כן, אנחנו חורגים כבר מיעד האינפלציה (1%-3%). נראה גם כי נמשיך לקפוץ מעליו, כי נתוני המגמה לינואר-אפריל, מצביעים על קצב של 4.7%. אנחנו גם חווים ירידה ראשונה בתמ"ג – 1.6% בשיעור שנתי, ברבעון הראשון של 2022 לעומת קודמו.

אז, כן, התחלה של סטגפלציה יש לנו. מה נעשה? מה יהיה? הבה נתפלל קודם כל ליציבות פוליטית. יציבות כלשהי בממשלה הזאת בוודאי תעזור.

****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר****

4 מחשבות על “סטגפלציה? – תגידו קודם מה זה

  1. ywelis

    ואחרי שהבנו (בזכות הכלכלה), האם נוכל לשנות?

    לאמרקאים יש טאבו תרבותי על התערבות ממשלתית. אילו לא היה, האינפלציה היתה נבלמת בקלות דרך פיקוח על מחירים.

    אהבתי

  2. תמר בן יוסף מאת

    ywelis

    כן, אמריקאים הם בעד 'שוק חופשי'. למרות זאת, היה להם פיקוח על המחירים בתקופת מלחמת העולם השנייה, אם אני לא טועה. גלבריית היה מעורב בו. אבל מאז זרמו מים רבים בנהרות ארה"ב.

    אהבתי

  3. ywelis

    כשהדמוקרטים עוד היו השמרנים (והגזענים; לינקולן היה רפובליקן) והרפובליקנים היו הליבראליים…

    צריך נשיא בשיעור קומה של רוזוולט, כדי לאחד את האמריקאים. לא היה כזה כבר עשורים, וספק אם יהיה.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s