"ראיתי אותם מפרקים את רוסיה באופן מכוון", אומר פרופ. גאי סטנדינג בראיון ל'דבר' על הטיפול בהלם שנכפה על המדינה על ידי הכלכלנים שבאו להצילה. גאי סטנדינג הוא מחברו של הספר הפופולארי 'הפרקריאט – המעמד הפגיע', פרופסור לכלכלה באוניברסיטת לונדון, וכלכלן שמאל ידוע. בימי נפילת חומת ברלין, הוא היה מנהל המרכז למדיניות שוק העבודה של ארגון העבודה העולמי.

סטנדינג מאשים קבוצת כלכלנים בכירים במשבר שבריה"מ הידרדרה אליו. בראשם, ג'פרי סאקס ולארי סאמרס, וביניהם גם סטנלי פישר וכלכלנים אחרים מהרווארד ולונדון סקול אוף אקונומיקס. סיסמתם הייתה פירוק כל מאחזי הכוח הכלכליים שהיו קשורים למפלגה הקומוניסטית. ובפירוט נוסף: מאקרו לפני מיקרו – ריסון תקציבי לפני הכל. הרס מנגנון פיקוח המחירים, קיצוץ בהוצאות הממשלה, והפרטת כל נכסי המדינה מלבד משאבי האנרגיה. קידום מהיר של מדיניות השוק החופשי, לפני שתקום לכך התנגדות סוציאליסטית.

הסתייגויותיו של סטנדינג מהמודל לא זכה להקשבה. אנשים החליפו תפקידים במהירות, והתעשרו. הפשע השתלט על המדינה, גם סטנדינג היה מאוים. גיל התמותה הממוצע לגברים נפל מ-65 ל-57, ולנשים מ-74 ל-68. רחובות פטרבורג התמלאו בקבצנים, מהם נכי מלחמת אוזבקיסטן.

סטנדינג וחבריו חלמו על בניית כלכלה מערבית בהדרגה. הם התנגדו להפרטות מהירות מדי. הם שאפו לבנות מערכת מיסוי, מערכת רווחה, ורגולציה על שוק העבודה. אך סאקס, סאמרס וחבריהם הלכו על המודל שלהם. היו כמובן אינטלקטואלים רוסים שהבינו והתנגדו. אך הם לא הצליחו לשכנע את הפוליטיקאים הרוסים.

סטנדינג לא פסימי. הוא מאמין בכוחו של הפרקריאט – מעמד הצעירים המועסקים בכל מקום בתת-תנאים. וזו אולי הנקודה היחידה שבה אני חולקת על דעתו. אני מודה שאיני מבינה איך כלכלה מהסוג של סאקס וסאמרס מנצחת. אך גם סטנידנג אומר שזו הכלכלה השלטת היום בכל העולם המתועש. סאקס וסאמרס תמיד מאמצים את הסיסמה הנכונה. הם עשירים, מוערכים ומצליחים.

נדמה לי שסטנדינג לא מספיק לוקח ברצינות את הספרות הרוסית. אילו אימץ את דוסטוייבסקי, גוגול וטולסטוי לא היה מתפלא על אכזריות הממשל הרוסי ועל אטימותו. הוא לא היה תמה גם על הפסיביות של האנשים הפשוטים. כך זה היה ברוסיה תמיד – מהצארים ועד לסטאלין. כך זה מתבטא גם עכשיו.

נדמה לי, שזה הצד הרוסי שגם סאקס וסאמרס לא נתנו עליו את דעתם. הם חשבו שרוסיה היא ארה"ב עם החופש שלה. יותר מזה, הם היו שבויים של המקרו-כלכלה, בעוד שסטנדינג חי במיקרו, בעיקר בשוק העבודה, ומשם שאב את תובנותיו. האם ייתכן שישנן שתי תורות כלכלה ולא רק תורת כלכלה אחת? להתרשמותי, ישנן יותר משתיים, והן משום מה לא מתחברות. כן, יש אולי תיאוריית על בכלכלה. מין מודל ביקוש והיצע כללי. אך מה שבפנים כל כך לא מוגדר, כל כך מתחלף בין תקופות ובין מקומות. סטנדינג, למשל, מעריץ את זלנסקי. אני ממש לא בטוחה. זלנסקי אמנם אמיץ ויזמי, אך מי יכול לעמוד לאורך זמן מול הדורסנות הרוסית המועכת.

****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר****