איך אפשר לומר שהביטקוין הוא כסף

אם רוצים לומר שהביטקוין הוא כסף, חייבים קודם כל להגדיר  מהו כסף. ניקח הגדרה מקובלת, המופיעה בספר 'מבוא לכלכלה' של אורון, מארק ועופר. כסף הוא אמצעי תשלום. כסף הוא יחידת מידה לקביעת מחירים. כסף הוא אוצר ערך. אז, האם הביטקוין הוא אמצעי תשלום? בערך, בעיקר עבור גורמים שלא מצייתים לחוק. האם הוא יחידה לקביעת מחירים? גם זה באופן התחלתי וחלקי בלבד. האם הביטקוין הוא אוצר ערך? משמש לצבירת ערכים כלכליים והעברתם בין תקופות? פה אפשר לומר ישר לא. ממש לא. בתנודתיות כמו של הביטקוין – עליות וירידות מחירים קיצוניות ומהירות, הוא לא יכול להיות אוצר ערך. עליות וירידות מחירים כאלה מטופלות ישר על ידי מדינה, במדיניות אנטי- אינפלציה או אנטי-דפלציה. אבל הביטקוין לא מונפק ולא נשלט על ידי מדינה.

הנה, מקרה אחד, בינואר 2018, שבו הביטקוין צלל למחצית ערכו תוך ימים ספורים. משיא של 19.3 אלף דולר לביטקוין בסוף דצמבר 2017, ל-9.2 אלף דולר לביטקוין ב-17.1.2018. באותו הקשר מסופר גם סיפור קיצוני יותר, המתואר במאמר של ניל גנדל וטלי אוברמן מאוניברסיטת תל אביב עם שני שותפים אמריקאיים. במקרה זה, ב-2013, הביטקוין הוזנק ביותר מ-800% תוך מספר ימים. זה בוודאי אינו אוצר ערך, אי אפשר לסמוך על הביטקוין לציון מחיר דירה. נצטט כאן את פרופ. דן פטינקין, במבוא לכלכלה שלו: "אין הכסף יכול למלא את כל הפונקציות שלו, כאשר ערכו משתנה באופן קיצוני." זה כאילו מובן מאליו, אך דווקא בגלל זה טוב לצטט ספר כלכלה.

"כדאי לומר, הכסף מקובל משום שהוא מקובל", אומר סמואלסון בספר המבוא לכלכלה שלו. ועם זאת, הוא לא יכול להיות מקובל אם אינו עונה על מספר כללים ידועים מראש. אני, אגב, נשענת כאן על ספרי הכלכלה הבסיסיים ביותר. פשטות, בעיניי, היא שומרת האמת האמינה ביותר.

וכאן מגיעים לשאלה המעניינת, מדוע הממשלות לא עושות דבר בעניין המטבעות הקריפטוגרפיים שהביטקוין הוא המוביל שבהם. מטבעות קריפטוגרפיים הם מטבעות ששיטת ייצורם נסתרת – קריפטו הוא נסתר ביוונית. הם מיוצרים במחשב על ידי הצפנה. יש היום אלפי סוגים של מטבעות כאלה. בישראל, המטבעות הקריפטוגרפיים הוגדרו על ידי רשות המיסים כנכס לא פיננסי. כך אפשר למסות את מחזיקיהם על רווחים. האם הגדרה זו מספיקה. האם לא חייבים לשאול אם הם נכס לגיטימי.  בארה"ב, אמרה שרת האוצר, ג'נט ילן, כי הביטקוין הוא מטבע של עסקות לא-חוקיות, וייצורו מבזבז אנרגיות יקרות. אמרה בעצם 'לא לגיטימי', ולא עשתה דבר.

מדוע המדינה לא מגיבה? אין לזה תשובה מוסמכת, אני יכולה לענות על כך  רק בדרכי. המדינה לא מגיבה, כי אין היום מדינה. בעבר, המדינה המנפיקה היא זו שהקנתה למטבע את הלגיטימיות שלו. עד היום, מציאת מטבע עתיק בחפירה ארכיאולוגית היא אירוע, מטבע הוא כמו דגל. מאז ייסוד האירו, מטבע ללא מדינה ממשית, מאז הגלובליזציה, הקשר הזה נשבר. אמרו אתם, אם אפשר לסמוך על מטבע שאפילו לא מוגדר כנכס פיננסי. אמרו אתם, איך פתאום הביטקוין הוכתר להיות מטבע על ידי כמה אנשים.

****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר****

13 מחשבות על “איך אפשר לומר שהביטקוין הוא כסף

  1. shunra

    היעדרה של המדינה ניכר בארה״ב גם ביחס שלה לפורעי חוק – גם חוקים כלכליים וגם חוקים נגד אלימות (מתכנני המתקפה על הקפיטול ב-6 בינואר בשנה שעברה טרם אותרו וכמוהם גם לא אותרו מניחי הפצצות במטות הכלליים של שתי המפלגות הגדולות.)
    זה מרגיש כאילו ארבעת השנים של הממשל הקודם מחקו את האמנה החברתית בכללה – מקרטעת וחלקית ככל שהיתה, בארה״ב: גזענות יסודית מאוד, מבוססת על צבע עור ומוצא, הבהירה שלא כולם שווים בפני החוק. ארבע שנים תחת רפובליקאים הבהירו ששוויון בפני החוק כבר אינו יעד. ואי-אכיפה הופך חוקים לאות מתה.

    חוששתני שיהיה מעניין מאוד.

    אהבתי

  2. תמר בן יוסף מאת

    shunra

    מסכימה אתך לגמרי. זה עולם שמתפרק מכל יסודותיו. טראמפ רק הוסיף לזה. זו בעיקר הגלובליזציה הקיצונית, לא יודעים איך להתמודד. וכן, יהיה רע יותר לפני שיהיה טוב.

    אהבתי

  3. ywelis

    שאלה טובה מהו כסף. אני חושש שההגדרות שהוזכרו אינן מספיקות. למעשה אין להן סיכוי, כל עוד אין 'מדעיזציה' של הכלכלה, שתפריט אותה לאבני היסוד הבסיסיות (ואף ספר לימוד על כלכלה לא מפריט… מצער. כולם בנויים עדיין על 'עושר העמים' של סמית', ה'אריסטו' של הכלכלה, שעל כן היא עדיין יותר פילוסופיה מאשר מדע)

    כסף הוא ייצוג של משאבים. פעם היה משאב בעצמו, כאשר היה עשוי מתכת יקרה ושימושית; אח"כ נעשה ייצוג בלבד או *מידע*. כסף יכול להיות גם שלילי, כאשר יש מינוס, למשל. הוא על כן יישות מתמטית נטו.

    בתור שכזה, כאשר כסף חוזר לאחור, ונעשה משאב אמיתי שצריך לכרות, וכן שכל עותק שלו ('מטבע') שונה וייחודי מעותק אחר, אז הוא כבר נעשה משהו מעניין יותר – משאב וירטואלי אמיתי.

    חכו למדעיזציה…

    אהבתי

  4. ywelis

    את פטינקין אני מניח שאת זוכרת מימיך כסטודנטית…

    מתוך הספריה הלאומית –

    'מבוא לכלכלה: סכום הרצאותיו של דן פטנקין … על סמך הרצאות בשנת תשי"ג / מהדורה חדשה על סמך ההרצאות … בשנים תשט"ו ותשי"ז ערוכה בידי דוד פינס
    מוציא לאור ירושלים : מפעל השכפול – הסתדרות הסטודנטים של האוניברסיטה העברית

    אהבתי

  5. ywelis

    באנגלית יש עשרות מבואות לכלכלה, שמתעדכנים מדי *שנה*. אלף עמודים כל אחד, לפחות. חלקם נושאים שמת של ישראלים שמלמדים בחו"ל. כולם זמינים אלקטרונית.

    בארץ – יוק

    Liked by 1 person

  6. תמר בן יוסף מאת

    ywelis

    אני לא חושבת שכלכלה תהיה 'מדע' אי פעם. כן, היא סוג של פילוסופיה וזה לא מוריד מערכה. הפיכתה ל'מדע' בסוף המאה ה-18 הייתה טעות. בכל מקרה, זו דרך לחשוב על אירועים כלכליים ולצבור יידע עליהם. כלכלן טוב ומנוסה מבין בכלכלה יותר מ'האיש ברחוב'.

    כן, את פטינקין היכרתי באוניברסיטה (שמעתי סמינריון מעניין מאד שלו על קיינס). הוא היה אדם חכם ומעניין.

    אני לא חושבת שחובה לתרגם כל ספר כלכלה שיוצא. אני עדיין חושבת שסמואלסון הוא ספר מעולה בגלל גישתו הבסיסית וההומור הנפלא שלו.

    אהבתי

  7. ywelis

    כדאי שהיא תהיה מדע, אם אנחנו רוצים לשפר את מצב האנושות.

    סתם דוגמא – בכלכלה אין התייחסות כמעט למושג הייעול, ואין הגדרה שלו כיעד, או הבנה שהעבודה האנושית (וכל תהליך אנושי למעשה) אינה יעילה ושזה אינטרס כלל-אנושי לשפר אותה ולייעל.

    מבחינת הכלכלה ה'מסורתית' ייעול הוא תוצאה של כוחות שוק, שאין להתערב בהם (בגלל 'היד הנעלמה' – עוד קונספט אנטי-מדעי וכמעט קונספיראטיבי; אח"כ מה הפלא שגם מארקס היה כזה…) ועל כן ייעול אינו נחקר ואינו יעד מרכזי של הכלכלה.

    סמואלסון נחשב, אבל עד כמה ניתן להסתמך כיום על ספר שנכתב לפני האינטרנט; בכלכלה ניתן… לכן אין בה ייעול אמיתי.

    הדבר הנכון יהיה להפוך אותה לענף בפסיכולוגיה התנהגותית/אירגונית: 'פסיכולוגיה של ניהול משאבים'. זה יהיה הרבה יותר מדויק, וגם יעיל

    אהבתי

  8. ywelis

    קריפטו כמו שציינתי לעיל, ניתן להגדרה מאוד פשוטה: זה כסף שכל חלק שלו (מטבע, שטר) ייחודי ואינו דומה לאחר. לא ניתן 'להדפיס' עותקים שלו – כי אין לו עותקים: כל חלקיו ידועים ורשומים, ומספרם מוגבל מראש.

    אהבתי

  9. תמר בן יוסף מאת

    ywelis,

    אולי כדאי שכלכלה תהיה מדע, אבל לדעתי היא לא יכולה להיות מדע. היא יותר פילוסופיה-תפישת עולם. ולעניין הייעול, זה לא מושג מקביל למושג הפיריון? – מושג שמקשקשים עליו הרבה אך לא בדיוק מודדים אותו באמת. ולעניין סמואלסון, כן, זה ספר ישן ומיושן, אבל אם כלכלה היא מקצוע רציני, הרי כשמדברים על יסודותיה הם לא אמורים להשתנות עקב האינטרנט.

    אהבתי

  10. ywelis

    אם כלכלה רוצה לומר משהו *אמיתי* על המציאות, היא חייבת להיות מדע. אחרת היא תשרת את הצדדים הלא-רציונאליים שלנו, ובעיקר תיצור פערים כבדים בכל חברה כמעט, שייצרו קונפליקטים ואלימות.

    אם המטרה לשפר את רמת החיים ('איכות חיים' זה מדד נפרד אצלי – well being), אז זה הכרחי.

    פיריון הוא התפוקה של העובד. היא סוג של יעילות, אבל היא לא היעילות; זו צריכה להימדד בכמה אחוזים חומרי הגלם מגיעים לצרכן. אם נתמקד בייעול, נוכל לחסוך בסביבות 30-20% מכל התקציבים הממשלתיים בעולם. איזה כלכלן אומר את זה? מישהו כתב את זה פעם – סמית', קיינס?

    יש לנו בעיה אנושית: אם תתארי משהו דמיוני בצורה מספיק מפורטת וסדורה (ועם דוגמאות בדויות), הוא ישמע אמין ומשכנע כמו דבר אמיתי. לכן יש הרבה 'תורות' מבוססות דמיון (או הנחות בלתי בדוקות) שנחשבות כאמינות. נגדן *רק* המדע יכול, ועל כן הוא נחוץ.

    לדעתי יסודות הכלכלה טרם הוגדרו. אין הגדרה סבירה לכסף, למשאבים, סחר ועוד. כל עוד אין 3-5 'אבני בניין' יסודיות שמהן נובעת הכלכלה, אין יסודות.

    מעבר לכך מי ניבא לפני שנים את הקריפטו, או הסחר האינטרנטי, או את נפח הכלכלה האפורה (כנראה רבע מהכלכלה העולמית). כל מי שלא – מיושן…

    אהבתי

  11. תמר בן יוסף מאת

    ywelis,

    זו באמת שאלה מעניינת אם כלכלה חייבת להיות מדע. האם ספרות היא מדע? היא לא משנה את המציאות? אני למשל מעריצה של דוסטוייבסקי בשנים האחרונות, ומספרו 'אידיוט' למדתי על עצמי ועל העולם יותר מאשר מכל דבר אחר שקראתי. ואגב, בספר הזה יש מרכיב ניכר של הומור, שבלעדיו – כך נדמה לי – מסר לא עובר במלואו לאנשים. אפשר לשאול גם אם היסטוריה או פילוסופיה הן מדע, ומה, הן לא משפיעות?

    אתה אומר שיסודות הכלכלה עוד לא הוגדרו, יכול להיות שזה בגלל שאי אפשר להגדיר אותם בצורה מדוייקת? אנשים כקיינס או אדם סמית לגמרי לא היו טיפשים. אולי הם מראש הבינו את המגבלה של המקצוע, ויצרו מסגרת מחשבתית שתאפשר לעשות סדר אבל לא תהיה אבסולוטיסטית באופיה.

    אני לא חושבת שהקריפטו זהה לסחר האינטרנטי. הקריפטו הוא תופעה בפני עצמה, ואת יחסי אליה הבעתי לעיל.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s