חמש דקות או חמש-עשרה

"ראש כמו שלך אפשר לעשות בחמש-דקות או בחמש-עשרה", אמר לי ספר הצמרת שלי אחרי שהתחנפתי אליו (מה לעשות, לספר צמרת משלמים יותר, וגם חייבים להתחנף מפעם לפעם). "אני עושה את זה בחמש-עשרה, מתייחס לכל קבוצת שיער לחוד". שמעתי, וכמו תמיד כשאני שומעת דבר חוכמה, במיוחד אם יש בו מעט הומור, מחשבותיי התחילו לרוץ. חשבתי על מדידת פיריון העבודה בכלכלה, מיד תבינו מדוע.

מה שקוראים היום 'פיריון עבודה' בכלכלה קיבל את תואר הכבוד בשלושים השנה האחרונות. לפני כן, מדידת הפיריון הייתה מורכבת יותר, והתבססה על שני מודלים: המודל של סולו, ועוד מודל אחד ששמו פרח מזכרוני. מדידה זו לקחה את גידול התוצר, ניכתה ממנו את תרומתו של ההון, ונותרה כביכול עם תרומת העבודה. היא הייתה עתירת חישובים, ובעיקר חסרת משמעות, כך שהיום בכל האינטרנט ובספרי הכלכלה הבסיסיים, לא מצאתי אפילו זכר לקיומה.

וכנהוג היום, זרקו את השיטה והותירו רק את השם שלה: מודדים את התפוקה למועסק או את התפוקה לשעת עבודה וקוראים לתוצאה 'פיריון העבודה'. זאת, למרות שהתוצאה משקפת עוד המון שינויים אחרים, כגון שינוי בהון, שינוי בטכנולוגיית הייצור, שינויים ביידע. וגם קשיי מדידה לא מעטים: איך תמדדו את שינוי הפיריון בעבודת פקיד ממשלה? ניחשתם נכון, על פי שינוי השכר שלו. ואת שינוי הפיריון של הספר שלי? אני מניחה שעל פי שינוי הכנסתו החודשית בחלוקה למספר העובדים במספרה או שעות העבודה. על כן, אני מניחה ש'הפיריון' שלו עולה ככל שהוא משקיע בי יותר. הוא ספר צמרת, הוא לא פראייר.

וזה עוד כלום, בואו ניקח דוגמה מעולם התעשייה. זהו עולם של ייצור, מודדים בו תפוקה אמיתית, ולא רק הכנסה, למועסק או לשעת עבודה. אלא שבמשך שנים שבהן מדדתי את שני המשתנים, שמתי לב לתופעה מעניינת: התפוקה לשעת עבודה עולה תמיד בעת גאות, ויורדת תמיד בעת שפל. תחשבו רגע על התאמת מספר העובדים לתפוקה שתייצרו מחר, האם מישהו יודע בדיוק כמה עובדים הוא צריך? משום כך, בדרך כלל מחזיקים במפעלים רזרבה מסוימת של עובדים, זה זול יותר מאשר לפטר או לשכור עובדים מדי רגע – לשכירה או לפיטורים יש עלות. אותם עובדים עודפים מנוצלים יותר בעת גאות, ומנוצלים פחות בעת שפל – התפוקה למועסק (הפיריון) עולה או יורדת.

אני יודעת שרק מעטים יקראו את המאמר הזה, ואסיים אותו במקרה שקרה לי פעם. לימדתי קבוצה מסוימת של אנשים על שוק העבודה. את התוכנית ערכתי בשיתוף פעולה עם נציג משלהם. הוא התעקש להטיל עליהם קריאת מאמר בעיתון חשוב, שהיה מבוסס על ניתוח עוד יותר חשוב מבנק ישראל. חשבתי שזה בול שיט, והתנגדתי. הוא כמובן עשה מה שהוא רצה. אז, נציג יקר, תלמד שאפילו שאני אישה, אני לא מתנגדת סתם ככה. כעסתי ושתקתי, אין לי מושג מדוע לא ניסיתי להסביר. אז הפיריון בישראל נמוך? האמינו לי, אנחנו לא יודעים. וכל אלה שמתריעים  על פיריון נמוך "על סמך מחקרים בהשוואה בינלאומית", כמו במקרים רבים אחרים, סתם מקשקשים בראש.

****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר****

7 מחשבות על “חמש דקות או חמש-עשרה

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    תודה תמר,
    תוספת לדבי הכפירה שלך דרך החלון שפתחת.

    ברקע מה שכתבת נמצאת שלילת הבאת כל המשתנים לבסיס אחד, הערך הכספי, כדי להעריך את הכל.
    בעצם שלילת חלק גדול מתורת הכלכלנים.
    אפילו מדידת הפריון הבסיסית, השוואת שעות העבודה לייצור כסא בהודו, לעומת ארה"ב, או סין לוקה בחסר בשל הצורך לחשב את תרומת ההון המושקע בציוד. תאמרי שננכה את עלויות ההשקעה בציוד. אשאל לבסיס השוואת המחירים בין פטיש מסורתי בהודו למכונת סימרור בארה"ב.
    ההשוואה היחידה המותרת היא השוואת משתנה אחד אצל יצרן א' לאותו משתנה אצל יצרן ב' כאשר כל השאר שווה ceteris paribus.
    אולי בין שני הנגרים השכנים בדלהי.

    אהבתי

  2. תמר בן יוסף מאת

    לקסי,

    כן, אפשר ראות את הסיפור מזוויות שונות ורבות. אני עדיין לא כופרת בכ-ל תורת הכלכלה, אבל אני אומרת את האמת על מדידת הפיריון, שהיא לכל דעה לא רצינית.

    אהבתי

  3. ywelis

    מה שמעניין בפיריון, שהמדידות בארץ מראות שבשוק השירותים (ה'משרדיים') הפיריון לא השתנה כבר 40 שנה.

    ברור שמשהו כאן בעייתי – היכולת הטכנולוגית שעומדת לרשות עובד כיום, גדולה פי כמה מזו שהיתה לפני 4 עשורים; כך שיש היכנשהו כוח נגדי גדול באותה מידה, שפועל נגד העלאת הפיריון בארץ… עכשיו נשאר רק למצוא מהו.

    אולי האופי האנושי הוא שאשם – ככל שניתן לצבור יותר, כך צוברים יותר; ולכן ככל שהעובדים יותר יעילים, כך מטילים עליהם עבודה רבה יותר מעבר ליכולתם. וכך הם מתעצלים והפיריון נשאר נמוך.

    אהבתי

  4. תמר בן יוסף מאת

    ywelis,

    לא בדקתי את הנתונים, אבל אני מניחה שהם נכונים. התשובה לתהייה יכולה להיות בתחום השכר, פיריון השירותים (במגזר הציבורי, לפחות) נמדד על ידי השכר. אם השכר הריאלי לא עולה, ה'פיריון' לא עולה.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s