"ראש כמו שלך אפשר לעשות בחמש-דקות או בחמש-עשרה", אמר לי ספר הצמרת שלי אחרי שהתחנפתי אליו (מה לעשות, לספר צמרת משלמים יותר, וגם חייבים להתחנף מפעם לפעם). "אני עושה את זה בחמש-עשרה, מתייחס לכל קבוצת שיער לחוד". שמעתי, וכמו תמיד כשאני שומעת דבר חוכמה, במיוחד אם יש בו מעט הומור, מחשבותיי התחילו לרוץ. חשבתי על מדידת פיריון העבודה בכלכלה, מיד תבינו מדוע.

מה שקוראים היום 'פיריון עבודה' בכלכלה קיבל את תואר הכבוד בשלושים השנה האחרונות. לפני כן, מדידת הפיריון הייתה מורכבת יותר, והתבססה על שני מודלים: המודל של סולו, ועוד מודל אחד ששמו פרח מזכרוני. מדידה זו לקחה את גידול התוצר, ניכתה ממנו את תרומתו של ההון, ונותרה כביכול עם תרומת העבודה. היא הייתה עתירת חישובים, ובעיקר חסרת משמעות, כך שהיום בכל האינטרנט ובספרי הכלכלה הבסיסיים, לא מצאתי אפילו זכר לקיומה.

וכנהוג היום, זרקו את השיטה והותירו רק את השם שלה: מודדים את התפוקה למועסק או את התפוקה לשעת עבודה וקוראים לתוצאה 'פיריון העבודה'. זאת, למרות שהתוצאה משקפת עוד המון שינויים אחרים, כגון שינוי בהון, שינוי בטכנולוגיית הייצור, שינויים ביידע. וגם קשיי מדידה לא מעטים: איך תמדדו את שינוי הפיריון בעבודת פקיד ממשלה? ניחשתם נכון, על פי שינוי השכר שלו. ואת שינוי הפיריון של הספר שלי? אני מניחה שעל פי שינוי הכנסתו החודשית בחלוקה למספר העובדים במספרה או שעות העבודה. על כן, אני מניחה ש'הפיריון' שלו עולה ככל שהוא משקיע בי יותר. הוא ספר צמרת, הוא לא פראייר.

וזה עוד כלום, בואו ניקח דוגמה מעולם התעשייה. זהו עולם של ייצור, מודדים בו תפוקה אמיתית, ולא רק הכנסה, למועסק או לשעת עבודה. אלא שבמשך שנים שבהן מדדתי את שני המשתנים, שמתי לב לתופעה מעניינת: התפוקה לשעת עבודה עולה תמיד בעת גאות, ויורדת תמיד בעת שפל. תחשבו רגע על התאמת מספר העובדים לתפוקה שתייצרו מחר, האם מישהו יודע בדיוק כמה עובדים הוא צריך? משום כך, בדרך כלל מחזיקים במפעלים רזרבה מסוימת של עובדים, זה זול יותר מאשר לפטר או לשכור עובדים מדי רגע – לשכירה או לפיטורים יש עלות. אותם עובדים עודפים מנוצלים יותר בעת גאות, ומנוצלים פחות בעת שפל – התפוקה למועסק (הפיריון) עולה או יורדת.

אני יודעת שרק מעטים יקראו את המאמר הזה, ואסיים אותו במקרה שקרה לי פעם. לימדתי קבוצה מסוימת של אנשים על שוק העבודה. את התוכנית ערכתי בשיתוף פעולה עם נציג משלהם. הוא התעקש להטיל עליהם קריאת מאמר בעיתון חשוב, שהיה מבוסס על ניתוח עוד יותר חשוב מבנק ישראל. חשבתי שזה בול שיט, והתנגדתי. הוא כמובן עשה מה שהוא רצה. אז, נציג יקר, תלמד שאפילו שאני אישה, אני לא מתנגדת סתם ככה. כעסתי ושתקתי, אין לי מושג מדוע לא ניסיתי להסביר. אז הפיריון בישראל נמוך? האמינו לי, אנחנו לא יודעים. וכל אלה שמתריעים  על פיריון נמוך "על סמך מחקרים בהשוואה בינלאומית", כמו במקרים רבים אחרים, סתם מקשקשים בראש.

****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר****