מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.2% בספטמבר 2021. לכאורה, שום דבר, אבל בין ספטמבר 2020 לספטמבר 2021 עלה המדד ב-2.5%. נותרו עוד שלושה חודשים לסיום השנה, וזה אומר כמעט בוודאות מדד של 3% ויותר בין דצמבר 2020 לדצמבר 2021. גם תחשיב הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לנתוני מגמה מצביע על קצב שנתי של 3.0% בין יוני 2021 לספטמבר. מה הסיפור? אתם אומרים. מ-2014 עד לשנה האחרונה היינו רחוקים מאד ממדדים כאלה. ארבעה שינויי מדד שנתיים שליליים, עליית המדד השנתית המרבית הייתה 0.8%.
ועדיין, רבים מתעקשים לומר שאין אינפלציה, האינפלציה לא עולה. אלא שנתוני ארה"ב ממאי והלאה מציגים מדדים של 5% יותר, אפילו התייצבות על 5.4%. נתוני גרמניה, מעצמה אחרת במערב נעים סביב ה-4% לשנה. תחזית קרן המטבע למדינות המפותחות היא 2.8% לאורך 2021. אנחנו כמובן, אין סיכוי שנהיה רחוקים בהרבה מזה.
ועל כן, בנק ישראל העלה לאחרונה את תחזיתו ל-2021 ל-2.5%. תחזיתו הקודמת הייתה 1.7%. 2.5% זה מה שיש עכשיו, נראה לכם אפס שינוי במדד בשלושת החודשים הבאים? גם מדד שלילי לא נראה סביר. השנה היה רק אחד כזה, 0.1%- בחודש ינואר. מאז, אנחנו בצד החיובי של הסקלה, בניגוד גמור לכל השנים מאז 2014, שבהן היו מפוזרים מדדים שליליים בכל שנה. וכן, יש גם הסבר מקובל ודי משכנע: עליית ענק בכל תעריפי ההובלה העולמית, והתייקרות של מחירי חומרי הגלם.
כך או כך, כולם עוד נזהרים ומשרטטים עקומת מחירים יורדת לקראת 2022. בנק ישראל חוזה אינפלציה של 1.6% לאותה שנה. הגיוני? שוב, אין לזה שום עדות נראית לעין. אך כך אפשר לשבת בשקט בינתיים, ולא להיות מחויבים לשום תגובה.
הכל כ-אילו עומד במקומו בינתיים, אך אינדיקציה לשינוי עמדה מתקבלת ממאמרו האחרון מה-15 לאוקטובר של פול קרוגמן בניו יורק טיימס, שנשלח אליי על ידי ידידי, יעקב לקס. קרוגמן, נדמה לי בפעם הראשונה, נסוג מעמדתו ההחלטית של אין אינפלציה. הוא סוף סוף אומר: אני לא יודע, יש סימנים לכאן או לכאן, יש דעות לכאן או לכאן. אם כך, מה יעשו מקבלי ההחלטות, ייסוגו מהמדיניות המוניטרית המרחיבה? קרוגמן קובע רק כי הם אמורים למזער את הנזק, אם טעו. על כן, במצב הנוכחי בינתיים, הם צריכים להתעלם מהקריאה להידוק מוניטרי מהיר.
קרוגמן מסבך את הניתוח בהתייחסות לעידן אובמה, וההרחבה המוניטרית הלא-מספקת של אז. זה לא הכי חשוב, אך כך הוא בורח מאמירה ברורה לגבי עכשיו. ובכל זאת, שורתו התחתונה היא: אל תעשו משהו סתם לשם העשייה, עמדו שם. לפחות בינתיים נדמה לי שזה גם מה שבנק ישראל עושה כרגע. מפרסם תחזית אינפלציה זהירה מדי ולא הגיונית. צופה עליית רבית מזערית ל-0.25 ב-2022. יועיל במשהו? לא נראה ככה. נחכה ונצפה מה יקרה בחודשים הבאים. מתישהו אי אפשר יהיה "לעמוד שם", מבלי להגיב.
****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר****
אני יודע דבר אחד – מחירי הענבים ב'שופרסל' השנה קבעו שיא… ואין סיבה שלא יקבעו גם בשנה הבאה.
אינפלציה מכרסמת בכוח הקניה של המעמד הבינוני, ומעשירה את המעמד העליון. בנק ישראל לא אוהב להודות בה, כי זה יכעיס את הקליינטים שלו משם… (יצטרכו לשלם תוספות יוקר).
אהבתיאהבתי
ywelis
כן, בנק ישראל לא אוהב להודות באינפלציה. להודות, משמע לפעול, וזה לא קל.
אהבתיאהבתי
אולי אשוב אל אבא לרנר.
אהבתיאהבתי
לקסי,
אבא לרנר תמיד טוב. לא הבנתי מה הקשר עכשיו.
אהבתיאהבתי
אינני מבין איך מחשבים אינפלציה נמוכה של אחוזים בודדים כשבמציאות מוצרי הצריכה מתייקרים בעשרות אחוזים.
אהבתיאהבתי
משתמש אנונימי,
לא חושבת שכ-ל מוצרי הצריכה מתייקרים בעשרות אחוזים.
אהבתיאהבתי
כאשר הממשלה משרתת את המעסיקים…
אהבתיאהבתי
ywelis
לא מעוניינת להתמודד, אבל ככה הן כולן.
אהבתיאהבתי