אחד מעיקרי תוכניתו הכלכלית של ליברמן, עיקרון שכנראה מקובל על כולם ולא זוכה למילת ביקורת בעיתונות, הוא החשיפה הגורפת ליבוא. חשיפה ללא סייג, על סמך עמידה בתקנים בינלאומיים. זה, למעשה, אומר ביטול סמכותו של מכון התקנים הישראלי, שאולי יישאר עם פעילות חלקית, אך לא באמת יקבע מה רשאי להיכנס לישראל. אני כמובן חושבת שזו שטות גמורה, כי מדינה מבטאת את השקפותיה, בין השאר, על ידי בחירה במוצרים הנכנסים אליה. אתמול, נוכחתי בעניין הזה שוב.
יש בידינו קרש גיהוץ של כתר פלסטיק. הוא נמצא אצלנו כבר מספר שנים. זה קרש מעולה, שלא מתפרק ולא עושה בעיות, קשה למצוא בחנויות משהו בטיב דומה לו. הקרשים המיובאים הם מאיכות גרועה, מתפרקים סמוך מאד לרכישתם. מדוע? שאלה טובה, זה מה שהיבואנים בוחרים להביא. החלפנו את הריפוד של קרש כתר פעם אחת, עכשיו צריך להחליף אותו בשנית. קנינו ריפוד בטמבוריה מחוץ ליישוב שלנו לפני שבוע. ראינו שזה לא ריפוד של כתר, ראינו גם שהוא גדול מדי, אבל זה מה שהיה, והמוכר אמר שנצליח לכווץ אותו למידה הרצויה 'בעזרת השרוך'. הגענו הבייתה, לא מצאנו שרוך, ואתמול החלפנו לריפוד קטן יותר. הוא כמובן קטן מדיי.
הבוקר קמתי עם פתרון גאוני. התקשרתי לכתר פלסטיק, ושאלתי אם עוד יש ריפוד כזה. תחפשי בחנויות, הם אמרו לי. מה זה אומר, שלא מייצרים יותר? בדיוק, ענתה לי אשת השירות. יש עוד קרשים כאלה? לא, הפסיקו לייצר. לכו תמצאו עכשיו כיסוי לקרש של כתר פלסטיק.
נדמה לי שזו נקודה שליברמן לא חשב עליה: ההתאמה בין קרש גיהוץ לכיסוי הבד שלו. הוא כמובן בטוח שאם היבוא חופשי נמצא בד כלשהו, אבל זה לא ממש ככה. נתקלתי בבעיה מהסוג הזה כבר בעבר. זה היה עם פקק אמבטיה. שוק חופשי, זה אומר שמייבאים הכל, וכבר תמצאו משהו? במשך חודשים חיפשנו פקק לאמבטיה שלנו. יש מבחר עצום של פקקים, ואם אני לא יכולה לסחוב את האמבטיה לחנות, איך אני אמורה לדעת מה מתאים לאמבטיה שלי. תבחרי, אמר לי המוכר בחנות, הגיש לי מיכל עם פקקים מגוונים, וחייך לעצמו.
נזכרתי, משום מה, שבדרום צרפת נתקלתי בפעם הראשונה בחנויות גהצנים. אתה לא מגהץ בבית, אתה מביא את הגיהוץ לגהצן שלך. אז אולי זה הפתרון לאתגר שליברמן מציב בפנינו: ייסוד חנויות גיהוץ ישראליות. מי שמוציא את לחמו מגיהוץ, בוודאי ימצא דרך לפתור את בעיית הריפוד לקרש שלו. תקנו קרש גיהוץ חדש, כמה מהקוראים בוודאי אומרים לעצמם עכשיו. אבל תגידו לי איפה מוצאים קרש טוב, קרש גיהוץ שלא מתפרק. וגם, תאמרו לי מה עם הקרש הישן – עוד זיהום סביבה? ליברמן לא חושב על זה. הוא חושב 'בגדול'. אבל זו בדיוק הבעיה, החיים הם צירוף של המון דברים קטנים.
****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר****
עידן השוק החופשי 
גם זו נראית כתועבה מפורום קהלת.
משטר החשפנות המוצע אינו אלא חלק מהמסע הכלכלי דתי של החברים פ. מילטון, ש. ג'ורג' ודומיהם מעיר "הג'ונגל" (אפטון סינקלר, זוכרים?).
וקצת "חפירה" היסטורית לא מדעית.
ב"חסות" המאבק בדיקטטורה הסובייטית פעלו להעצים את "ערך אי השוויון". השיטה שבה נקטו היתה התמקדות בצד ההוצאה של הקיום. קידשו מלחמה על "יוקר המחייה" ולא על המשוואה של הקיום, הכנסות והוצאות. את צד ההכנסות של השכירים הקפיאו לשם "שמירה על כושר התחרות" של העסקים. כמו בכל מסע יח"צ דמגוגי תמיד מדגימים את בעל בית המלאכה הזעיר עם 5 פועלים שהעלאת שכרם תפיל אותו. אבל גם הלחץ ואי הודאות שבהם הוא פועל באים מאותו מקום של הורדת מחיר המוצר שלו.
לעולם מתוקן יותר נדרשות העלאת שכר ויציבות מחירים.
העולם שתכנית החשיפה הנוכחית מציעה הוא עולם של תזוזות וזעזועים, זה עוזר אנחנו יודעים למי. הם גם ירויחו מהחשיפה.
שתי אלה הן שמפריעות יותר מכל לאלה שבשם "התחרות החפשית" פטרו את עצמם ממנה.
אהבתיאהבתי
תיקון למשפט האחרון:
שתי אלה, העלאת שכר ויציבות מחירים, הן שמפריעות יותר מכל לאלה שבשם "התחרות החפשית" פטרו את עצמם ממנה.
אהבתיאהבתי
לקסי,
כן, אני לגמרי מסכימה. נראה איך המאבק הזה ייגמר.
אהבתיאהבתי
תמר שלום רב,
כאן רועי – מנהל מוקד שירות צרכנים של כתר.
אשמח לשוחח עמך בנושא, אודה למספר הנייד
פרטי המייל שלי מופיעים בטופס
תודה רבה
אהבתיאהבתי
שלום רועי,
אני לא רואה פרטי מייל. אשמח לקבל.
אהבתיאהבתי
Royf@keter.com
אהבתיאהבתי
בלי קשר למדיניות, העובדה שמכון התקנים דורש כסף מהיבואנים, לא סבירה: למה שזה יהיה על חשבונם?
שהמדינה תבדוק ותגדיר בעצמה. נניח שיש פיקוח רפואי ממשלתי על מוצר: האם זה צריך להיות מגולם במחיר שלו? שהאזרחים ישלמו מכיסם על בריאותם, או שישלמו ביטוח רפואי כולל, כמו שיש?
הדרישה לתשלום מהיבואנים היא על כן מס, עוד אחד מני רבים (כמו ביטוח לאומי, שרק בארץ הוא מס), על ייבוא. אם המטרה שנגיע ליוקר מחייה סביר, צריך לצמצם את המס.
אם הממשלה רוצה לשמור על שלומינו (ויש לומר שבארץ ממוצע מקרי מוות מהרעלת מזון, כנראה מהנמוכים במערב), היא יכולה לעשות את זה גם בלי מס.
אהבתיאהבתי
ywelis
דרישת הכסף היא אולי בעייתית, אבל פעולתו הייחודית של מכון התקנים הישראלי היא אכן נדרשת ומועילה. לא מאמינה בהעברת הקריטריונים לבדיקה לסטנדרטים חיצוניים.
אהבתיאהבתי