דו"ח היציבות הפיננסית של בנק ישראל, למחצית הראשונה של 2021, הוא כרגיל נייר עבודה רציני, המציג תמונה מלאה של הכלכלה. עם זאת, כרגיל, הוא אינו 'עיתונאי' מספיק, ואינו מדבר בפשטות אל הציבור הרחב.

הדו"ח המתפרס על 57 עמודים, סוקר כל זווית אפשרית של המצב הפיננסי בישראל ובעולם כרגע. אך הוא לא עונה בעצם על השאלה עד כמה המדיניות הננקטת להחזרת הצמיחה שומרת על היציבות הפיננסית של המשק, ודואגת שלא יידרדר למשבר. או, כפי שנאמר בפתח הדו"ח: "קובעי המדיניות הכלכלית בישראל, בדומה למדינות רבות בעולם, מתמודדים עם שני אתגרים מרכזיים: (1) המשך התמיכה בפעילות הכלכלית, כלומר ניהול המדיניות הפיסקלית והמדיניות המוניטרית המרחיבות. (2)סיכוני יציבות מקרו-פיננסיים, כלומר עליית מחירי הנכסים מעבר לגורמים הכלכליים ארוכי הטווח".

ומה שנאמר כאן באלגנטיות פולנית, הוא שעלול לעורר תגובה דרמטית ברגע מסוים. תגובה של פקיעת בועה. פיצוץ במחיר השיא של נכסים כגון מניות, אג"ח או נדל"ן, ובעקבותיו, השתתקות של כל הסחר בנכסים אלה. 46 הנפקות בוצעו בבורסת ישראל  עד מאי, בסכום כולל של 9 מיליארד שקל. הן הונפקו כל ידי חברות ש-49% מהן הציגו רווח נקי שלילי בשנה שחלפה. אז, כן, חלק גדול מהן היו חברות טכנולוגיה, וזה בדיוק הסיפור: קנה חברת טכנולוגיה והבט קדימה בתקווה.

התפוצצות בועה לא מתרחשת ללא תקווה. אבל כמה מהסיבות כבר ממש תלויות באוויר. כמו, למשל, הודעה של הבנק המרכזי האמריקאי על מכירת תיק האג"ח הקונצרניות שרכש במהלך משבר הקורונה, ועל צמצום רכישת האג"ח הממשלתיות. זה אומר, לא כרגע, עליית הרבית קצרת הטווח, והפחתת הביקוש לנכסים שלעיל.

ככלל, קובעים בבנק ישראל כי מחירי המניות עלו הרבה במחצית הראשונה של שנת 2021, עקב תנאים פיננסיים נוחים במיוחד. "אינדיקציות שונות מצביעות על עליית התיאבון של המשקיעים לסיכון". האם זו באמת התפתחות התנהגותית אוטונומית – העלייה הזו בתיאבון לסיכון? או שזו תגובה למה שקורה מסביב, בעצם בהנהגת בנק ישראל, שלא שש לקחת על עצמו את האחריות.

ובסך הכל, הסביבה הכלכלית עכשיו, כפי שמוגדר בדו"ח, מאופיינת בצבירת חובות רבים, לצד עליית מחירי הנכסים. "נקודת מוצא זו עלולה להשפיע על המדיניות הכלכלית בכלל ועל קובעי המדיניות בפרט, בהמשך תהליך היציאה מהמשבר והנורמליזציה בשווקים הריאליים והפיננסיים". איך אומר בנק ישראל בסיכומו: "ההתפתחויות במחירי הנכסים מעידות על רמת סיכון בינונית-גבוהה". ובואו נחזור לנכס שאת מחירו אני מחבבת במיוחד – שער החליפין שקל דולר. הוא היה 3.22 ביום ששי, כמו בראשית השבוע. נראה לכם אמיתי? היה בעבר 5 שקלים לדולר. נראה לכם שפוי? הם לכאורה צודקים, אבל… זו בדיוק הטענה כלפי מדיניות בנק ישראל בשער השקל, וכלפי מדיניות היציבות הפיננסית.

****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר****