מדד בשיעור כזה לא היה כאן מאז 2013. על פי תחזית בנק ישראל, יעלה המדד בין סוף 2020 לסוף 2021 ב-1.7%. על פי תחזית האוצר, הוא יעלה ב-2.2%. המדד האחרון בשיעור דומה היה 1.8% ב—2013. מאז, אנחנו במדדים שליליים או נמוכים מ-1%. אך אם בודקים את הנתונים המעודכנים, סביבת ה-2% נראית מצטנעת וזהירה. מראשית השנה, עלה מדד המחירים לצרכן ב-1.6% (וזו רק מחצית שנה, אתם זוכרים) בשנים עשר החודשים האחרונים, הוא עלה ב-1.7%. הנה, מהיכן המציא בנק ישראל את ה-1.7% שלו. אם כי, כמובן, הוא הסתמך על מודל מורכב, שבאורח פלא הגיע לתוצאה הזו.

עד כאן, אנו במדע, כפי ששמתם לב. כשמגיעים לארה"ב, העניינים קצת מסתבכים. מדד יוני עלה ב-0.9%,  העלייה החודשית החדה ביותר מאז יוני 2008. ובחישוב שנתי, האינפלציה עומדת על 5.4%. מהו 'חישוב שנתי', הגידו לי, את זאת לא ראיתי בכל העיתונים שחיפשתי. יש כל כך הרבה דרכים להעריך את האינפלציה השנתית, אבל העיתונאים הכלכליים הצעירים, למזלם, לא מודעים להן.

כן, האינפלציה מטפסת אצלנו ובכל העולם המתועש. רשמית, עדיין נוטים להכחיש את עלייתה. בארה"ב, הודעת הבנק המרכזי מדברת על העלאת ריבית לא לפני 2023. הרבית הנוכחית עומדת כבר תקופה ארוכה על 0.25%. אבל שבעה משמונה עשר בכירי הבנק חושבים שהיא תעלה כבר ב-2022. אגב, חמש מדינות חצי-מפותחות: ברזיל, מקסיקו, טורקיה, צ'כיה, רוסיה – כבר העלו ריבית השנה. ובינתיים, הבנק המרכזי האמריקאי, הטוען  שכל זה הוא רק      התפתחות זמנית בעקבות הקורונה, מתחיל לנקוט בצעדי כיווץ בשווקים שהוא ניפח עד כה. כך, למשל, הבנק שאב משוק הריפו – האשראי קצר הטווח למימון פעילות בנקים ותאגידים – נזילות בהיקף של כחצי טריליון דולר כמעט ביום אחד. במקביל, הודיע על יציאה משוק האג"ח הקונצרניות שבו רכש כל הזמן והזרים כסף. מכאן והלאה, הבנק הפדרלי ימכור את כל אחזקותיו בשוק זה.

כדאי עוד להוסיף, שבמבט רחב, איש לא שמח כעת לנהל מדיניות מכווצת. כולם עדיין מעוניינים להרחיב כדי להיחלץ במהירות מהמשבר. על כן, כולם תומכים בהודעות הלא-תמיד מדעיות בנוסח "אין אינפלציה, תנו לנו להרחיב בינתיים".

עד כאן, על הערכה 'מדעית' של האינפלציה. שמתם לב לכך שמדעיותה עומדת כל הזמן בסימן שאלה, בדרך כלל, עד שמגיעים לשיעור של כ-10%. אז כבר מתחילים להתקשות לטפל בה. לצדה, ישנה גם הערכה סיפורית-אינטואיטיבית, הערכה המתבססת על סיפורי אינפלציה בעבר, ונסיבות אינפלציוניות ברגע זה.

כך, למשל, כל מה שכותבים בעיתונים על גורמי ההתייקרות. עלויות ההובלה המטפסות בעולם, מחיר חומרי הגלם שמשום מה ממשיך לעלות בהתמדה. או לקט סיפורים מהשווקים, כגון הסיפור על מחירי הדוריטוס שנשארו במקומם, אך הכמות באריזה צומצמה.

כן, כך מתנהגים באינפלציה, לא תמיד מעלים מחירים באופן ישיר. אפשר במקום זאת להוריד כמות, אפשר גם להוריד איכות, כפי שדיווחתי מחופשת הפסח שלנו. נראה מה יהיה עכשיו בחופשת אוגוסט. (נראה אם נצא לחופשת אוגוסט). כן, כל זה נוגע לאינטואיציה. מדדים אינטואיטיביים שאתה מפתח לאחר עידן אינפלציה בעברך. ואל תזלזלו, הם בוודאי לא פחות טובים מהמדדים ה'מדעיים'.

****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר****