מישהו שלא משתעמם ממה שיש לכם לומר

אני מסתכלת על החזרה לשגרה, שגרה כביכול עכשיו, ואני לא מבינה. כל כך הרבה דברים לא סגורים. כל כך הרבה "אני לא יודעת" כתשובה. מה אנחנו, הנופשים בפסח, אמורים לעשות? איך הם, המארחים שלנו, אמורים להתארגן? יש לי שני נכדים שעוד לא הגיעו לגיל 16, זו הבעיה. נסו להזמין מקום במסעדה למשפחה, ותראו על מה אני מדברת. הנכדים הצעירים שלי ייבדקו ביום הנסיעה, ויקבלו אישור על בריאותם. מסתבר שאישור על היעדר קורונה לא מספיק לכל המארחים.

פתחת את המסעדות, ממשלה, איך לא חשבתם על זה? מסתבר שאם זו לא שיטה, לא חושבים מראש על כל פרט. על כן, אני ממליצה לאמץ את השיטה. מבחינתי, אחרי הבחירות, נתחיל לחשוב איך לעורר את המשק, איך לפתוח מקומות עבודה. ונראה לי, שהתשובה הכי טבעית תהיה להתחיל בפתרון הבעיות שהפריעו לנו בסגר. הגדלת הסגל ושיפור אפשרויות האשפוז והטיפול בבתי החולים, ארגון החינוך במתכונת גמישה יותר, רפורמה עמוקה בתחבורה הציבורית, תשומת לב רצינית יותר לאיכות הסביבה.

נשמע יפה, נארגן תקציב, איך עושים את זה? אני מתנצלת, אך התשובה הכי הגיונית שעולה בדעתי היא תכנון כלכלי. זאת, משום שתכנון כלכלי עושה סדר, דורש מראש הגדרה של "מה רוצים". אחרת, איך נדע איפה להתחיל. איך נדע איזה בתי חולים דורשים התייחסות קודם. עצם ההתפלפלות על "מה רוצים" כבר עושה סדר. זאת, משום שהיא מכריחה לומר במדויק איזה שיפורים נדרשים בבתי החולים, איך נראית תחבורה טובה יותר. זו בדיוק הסיבה לכך שכמה מהאנשים שונאים תכנון כלכלי. זאת, משום שהוא דורש ממקבלי ההחלטות לבדוק במדויק מה הם רוצים, ואולי גם להרגיז את אלה שישובצו מראש בסוף הרשימה.  קל יותר לומר, תנו לשוק לסדר. אלא שהשוק מסדר רק כשנוח לו, ורק איפה שבא לו.

ברור לגמרי שמערכת תכנון המוקמת עכשיו לא תפעל כמערכת תכנון וותיקה. היא רק תתחיל ללמוד איך זה עובד, תתחיל להתפתח. אבל דבר אחד היא בטוח תדע מהיום הראשון, והוא שתכנון דורש הכרת הפרטים, הכרת פרטים רבים מאד. ללא הפרטים, מתקשים גם לנסח מה לשאול.

היעדרו של תכנון כלכלי מנקר את העיניים עכשיו, וזה לא פלא. התכנון הכלכלי המוכר לנו פרץ בעולם ובישראל אחר מלחמת העולם השנייה, כשנאלצו לשקם מהר משקים הרוסים. כסף היה, עובדים מובטלים היו בשפע, משימות לבצע – עד כדי טביעה. ועם כל זאת, היו חייבים להכריע איך מתחילים. ההתחלה חשובה, כי משלב כלשהו אולי נדרשת פחות התערבות ממשלתית, נדרש פחות סדר.

אז, כן, אולי תכנון כלכלי הוא פחות הכרחי בשגרה. אם כי, אני מאמינה שהוא תמיד עוזר. הוא גם לא מחבל ביוזמה, נראה לי שלהיפך. משהוחלט על קו פעולה, אפשר לבוא עם רעיונות נוספים. ולמרבה הפלא, במצב הזה יש עם מי לדבר, שלא כמו בשוק חופשי מדי. בכלכלה מתוכננת, יש מי שמקשיב להודעות ולשאלות. וזה המון, תשאלו את בעלי המסעדות היום, אין להם מושג איך מוצאים מישהו שלא משתעמם ממה שיש להם לומר.

**ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר****

2 מחשבות על “מישהו שלא משתעמם ממה שיש לכם לומר

  1. נעמי

    תמר
    לקורונה אולי יש כתר אבל היא לא המשיח.
    אנחנו אפילו לא יודעים מה יצא מהבחירות ההזויות האלה.
    נראה לי שבמקום תכנון נקבל קיצוצים במקומות ששם הזעקה תהיה הכי חלשה או הכי פחות אפקטיבית.
    אני גם מקווה שלא נקבל איזה גל אחרי הבחירות.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s