המחשבה הזו מסתובבת אצלי בראש כבר תקופה ארוכה. לא ביטאתי אותה כי היא לא הייתה חדה מספיק. איפה הדיון הכלכלי הרציני, אני שואלת: לא רכילות, לא התחכמות, לא זריקת קלישאות. זה קפץ לי לראש, כשראיתי התבטאות של שרת האוצר של ארה"ב, ג'נט ילן, על הביטקוין. וככה היא אמרה: "אני לא חושבת שהביטקוין נמצא בשימוש נרחב כאמצעי תשלום, ובמידה שעושים בו שימוש, אני חושבת שלעתים תכופות השימוש הוא למימון פעילות בלתי-חוקית. ביטקוין הוא דרך לא יעילה בצורה קיצונית לעשות עסקים, ועיבוד עסקות באמצעות ביטקוין צורך כמות מזעזעת של אנרגיה (יורם גביזון, 'דבר', 24.2.2021).
נחדד לרגע את אמירתה. הביטקוין לעתים תכופות משמש למימון פעילות בלתי חוקית. הביטקוין בזבזני מאד בצריכת אנרגיה להפעלתו. לא מצדיק התערבות של שלטונות? אולי לא ממשלה אחת, אולי שיתוף פעולה בין-לאומי. ילן היא שרת האוצר של המדינה החותרת עדיין להיחשב למנהיגת העולם העסקי המתוקן. מדוע היא רק מדברת, מדוע היא לא עושה דבר. והאיש הציני היושב בבטני עונה: בדיוק משום כך היא שרת האוצר של ארה"ב. היא יודעת בדיוק מתיי לדבר ומתיי לשתוק, היא יודעת לא להגזים בעשייה.
הביטקוין משמש היום כפריט השקעה. אולי לא לגורמים רציניים מדי, אולי רק לכאלה שמוכנים להסתכן הרבה על מנת להרוויח הרבה. השקעה בשוק ההון היא תחום קדוש. אסור לגעת בו, אסור לגרום לאנשים להרוויח פחות.
המחשבה הזו מתקשרת אצלי גם להרחבה המוניטרית, שהפכה להיות אהודה. אין לי דבר נגדה, כל עוד שהיא נעשית במסגרת מוגדרת מראש. אך רבים היום קוראים להרחבה מוניטרית אין-סופית, הרחבה ללא הגבלה, מדוע לא דנים בזה? הרחבה כזו, על פי הכלכלה הישנה, היא מתכון ברור לאינפלציה. אז מה, אימצנו את תפישת ה-MMT – נטפל באינפלציה כשהיא תבוא? ומה אם אי-אפשר יהיה לטפל בה אז? איך הגענו לאינפלציה של 445% לשנה בשנות השמונים? בכמה קושי יצאנו מזה? ולא יצאנו בבת-אחת: 20% בהתחלה, סביבת ה-10% רוב שנות התשעים, אינפלציה חד-ספרתית נמוכה רק לאחר חשיפת המשק ליבוא מוזל.
אני, אגב, לא אשבע לכם שאני מבינה ה-כל. אולי בתנאים מסוימים האינפלציה הקלאסית לא מתפתחת. אני מצפה לראות דיון רציני על זה, אבל רואה ושומעת רק דממה. מדוע רוב האנשים לא רוצים לדבר חופשי, מדוע הם מסרבים לדון דיון רציני באינפלציה? הם כאילו מאמצים את סיסמת המודל הניאו-ליברלי: השוק יפתור. השוק יפתור ה-כל – שיווי משקל חדש יתקן כל בעיה.
מדוע לא מתקיים דיון רציני על מס הכנסה שולי? הוא הגיע ל-94% בארה"ב ב-1944-1945 ול-92% ב-1952-1953. הוא שמר על שיעור של 91% בין 1954 ל-1963. הוא עמד על 70% ויותר עד ל-1980. מס כזה הוא, אם כן, אפשרי. לא עדיף להטיל מס גבוה, מאשר לנהל תקציב גירעוני? ומה עם מס חברות? ועם רישום חברות במקלטי מס?
איך הגענו לשליטה כזו של המודל הניאו-ליברלי? אנשים באמת מאמינים בקלישאותיו, או שהם מפחדים מכוחם של התאגידים הגדולים? איך זה שהעידן הסוציאל-דמוקרטי נגמר אחרי שלושים שנה מוצלחות? אין לי תשובה, אני רק רואה שהכלכלה נראית ככה: כמה גורמים חזקים בפסגה, הם מתחזקים עוד ועוד. רוב הציבור מקבל זאת בלי להוציא מילה. סוציאל-דמוקרטיה היא שלטון קצר טווח? לא הגיע הזמן לדבר על זה?
***ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר***
עידן השוק החופשי 
מי מבין בכלכלה? הציבור לא מבין, והפוליטיקאים – לא באופן שניתן להבין… זה תחום שאין לו ייצוג מקצועי (כמו רופאים, מהנדסים וכן הלאה). לא פונים לכלכלן מומחה כדי לברר משהו – כי אין כזה ייצוגי, או רשמי.
אהבתיאהבתי
ywelis
זו תשובה אפשרית אחת. ובכל זאת, אני זוכרת יחס אחר לכלכלנים בשנות ה-60 עד שנות ה-80.
אהבתיאהבתי
כשכלכלנים ס.ד. רציניים יתחילו ללכת לפוליטיקה יתחיל דיון.
כלכלנים שמרניים בפוליטיקה נוטים להשתיק, כדי שלא יישאלו שאלות קשות.
אהבתיאהבתי
זה המודל שכולם משתמשים בו לכן כולם מסתכלים דרכו על העולם.
למשל, יבוא זול הקטין את האינפלציה בישראל?
אני בטוח שלא, היו הרבה גורמים לירידה באינפלציה, כמו ירידה עולמית באינפלציה, מעבר של ההון לתחומים אחרים כמו הימורים על סחורות וסחורות עתידיות.
ומה היה הגורם להתייקרות המשק הישראלי בשנות ה-90?
איך קרה שישראל שעלות החיים בה הייתה בין הזולות בעולם המערבי הפכה תוך עשור להיות הכי יקרה?
אהבתיLiked by 1 person
לקסי,
אתה אופטימי. הלוואי.
אהבתיאהבתי
עמית,
אני ממש בטוחה שיבוא מוזל הוריד את האינפלציה בישראל בשנות התשעים. לא המכה הגדולה והדרמטית של ההורדה. ואני ממש לא בטוחה שישראל היא המדינה הכי יקרה בעולם המערבי (שער החליפין שלנו מיוסף כמעט ב-40%). אז, הנה, יש על מה לדבר, ולא מדברים על זה.
אהבתיאהבתי
ישראל יקרה – מחירי המזון בה גבוהים פי 2 עד 3 מאירופה, וכוח הקניה נמוך יותר. אין שום קשר לאינפלציה אלא לריכוזיות – כאשר 3 חברות ענק מייצרות ומייבאות 90% מהמוצרים במרכול, זו תהיה התוצאה (קחי למשל את מחירי הסלולאר ביוון, שהם מהיקרים באירופה – בגלל שליטה דומה).
כל עוד היצרנים המקומיים התפרנסו ללא שאיפות – לא היתה בעיה. ברגע שהם החלו להירכש ע"י קרנות ותאגידים – המצב השתנה
אהבתיאהבתי
ywelis
ישראל יקרה מאירופה. אני בטוחה שזה לא פי שניים או שלוש, ממה שראיתי זה הפרש של עשרות אחוזים. הריכוזיות בהחלט משפיעה, זו תופעה של מדינות קטנות, ויש על מה לדבר: אם ואיך הממשלה יכולה להתערב. אך ישנם גורמים נוספים, ביניהם ייסוף שער החליפין.
אהבתיאהבתי
כל השוואות מחירי מוצרי מזון בסיסיים ועד טואלטיקה שראיתי בעשור האחרון, הראו על יתרון לאירופה.
התחרות היא שם המשחק, ובארץ היא חלשה – במגזר החילוני לפחות. במגזרי החרדים והערבים, ניתן למצוא מחירים טובים יותר וגם מגוון רחב יותר (כי אין אכיפת רגולציה).
מעבר לשליטת 3 החברות הגדולות, זה נובע מרגולציה מחמירה ללא צורך של משרדי הבריאות והמסחר, שמונעים מיצרני מזון ויבואני מזון לפעול באופן סביר עם שלל תקנות שכל מטרתן להטריד. הקשר בין הטייקונים לרגולציה הזו מתבקש…
אהבתיאהבתי
ywelis
יתרון זה לא פי שניים או שלוש. ואם יש שליטה של שלוש החברות הגדולות, איך זה ייפתר ללא רגולציה.
אהבתיאהבתי